משפטו של הנשיא לשעבר
משה קצב ימשיך להתנהל תחת מעטה של סודיות. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (יום ב', 12.11.09) את בקשת ידיעות אחרונות באמצעות בא-כוחו, עו"ד מוזר, לפרסם את עדויות המתלוננות בסמוך למתן העדויות, וזאת לאחר "ניקוי" פרטים מזהים. השופטים,
ג'ורג' קרא,
מרים סוקולוב ו
יהודית שבח קבעו כי פרסום הפרוטוקולים יפגע בפרטיות המתלוננות ויגרום ל"זיהום" ההליך המשפטי. כמו-כן כתבו, כי הצורך לצנזר את החומר יותיר אותו חלקי ו"חוטא לאמת" ובכך הדבר לא ישרת את זכות הציבור לדעת.
הדיון בבית המשפט התקיים בעקבות עתירה שהוגשה על-ידי העיתון לבית משפט העליון, וזה החזירה להכרעת שופטי קצב כדי שאלו יערכו את האיזון הנדרש בין זכות הציבור לדעת לבין שמירה על תקינות ההליך המשפטי ומניעת פגיעה בפרטיות המתלוננות.
לא על אופן מילוי התפקיד כאמור, שופטי קצב חזרו על החלטתם הקודמת ודחו שוב את הבקשה לפרסם את הפרוטוקולים. בהחלטה ציינו השופטים כי שקלו בין היתר את השלכות פרסום הפרוטוקולים על מקרים עתידיים.
נדחתה על ידם טענת ידיעות אחרונות כי קיימת התעניינות ציבורית השונה מזו שקיימת לגבי נאשם אחר, בשל העובדה כי מדובר ב"דמות ציבורית וייצוגית". אם טיעון זה יתקבל, כתבו, הדבר עלול לגרום בעתיד "להימנעות מוחלטת של מתלוננות בפוטנציה, שנעשו בהן עבירות מין על-ידי אנשי ציבור, מהגשת תלונה וחשיפת עבירות שנעשו בהן או כלפיהן, וכך יצא שכרו של הציבור בהפסדו". הם הוסיפו כי למרות שמדובר "באיש ציבור הנושא בתפקיד ציבורי, הדיון...אינו מתייחס לאופן מילוי התפקיד הציבורי".
כמו-כן, פרסום הפרוטוקולים במהלך המשפט, בטרם העידו יתר המתלוננות, עלול לגרום ל"'זיהום' ההליך המשפטי, בין אם מדובר בפרסום העדויות במלואן, ובין אם מדובר בפרסום חלקי של העדויות, באשר לאיש אין שליטה על אופן הפרסום".
אמת חלקית - חוטאת לאמת יתרה מכך, הפרסום יכלול פרטים אינטימיים של צנעת הפרט, ועלול "להרתיע את המתלוננות שטרם העידו ממסירת עדות שוטפת מלאה וחופשית, החפה מכל לחץ של חשש לפרסום, ושלא למצער, לגרום למתלוננות שטרם העידו להימנע כליל ממתן עדות, כאשר שוב יצא עניינו של הציבור ניזוק משקיים חשש אמיתי לאי מסירת עדות מלאה, או לאי מסירת עדות בכלל, ובשני המקרים, תיפגע מלאכת בית המשפט בחשיפת האמת ובעשיית הצדק".
בהחלטה כתבו עוד, כי בבואם לאזן "בין מידת הענין הציבורי שבפרסום, שאין לפקפק בחשיבותו, אל מול הנזק שייגרם כתוצאה ממנו" החליטו שלא להתיר את הפרסום. "הנזק שייגרם כתוצאה מן הפרסום עולה לאין שיעור על התועלת שבפרסום, במיוחד כאשר אנו נדרשים למחיקתם וצנזורם של קטעים השזורים לאורכן ולרוחבן של העדויות - דבר שיותיר בסופו של יום תמונה חסרה החוטאת לאמת ושפרסומה לא יתרום דבר לזכות הציבור לדעת".