המכון למחקר ע"ש הרי ס. טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף משרד החוץ יקיים כינוס חגיגי, ב-26 באוקטובר, לציון 15 שנה להסכם השלום בין ישראל לירדן.
באירוע ישתתפו בכירים ממשרד החוץ, משגרירות ארה"ב ומירדן שידונו ביחסים בין ישראל לירדן בעבר ובהווה. בין המשתתפים: סגן שר החוץ דני איילון, מנכ"ל משרד החוץ יוסי גל, שגריר ארה"ב בישראל ג'יימס קנינגהאם, שגריר ירדן בישראל עלי אל-עאייד, שגריר ישראל בירדן יעקב רוזן, שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר וויליאם א. בראון ונציגים מהמשלחת הירדנית למשא-ומתן לשלום: ראש המודיעין הירדני לשעבר ויו"ר מרכז עמאן לשלום ולפיתוח הגנרל מנסור אבו-ראשד, שר המים והתשתיות הירדני לשעבר וחבר המשלחת הירדנית לשיחות המשא-ומתן לשלום פרופ' מונד'ר חדאדין ומנהל המועצה הירדנית להבנה בין דתית ודו-קיום נביל חדאד. המשתתפים ידונו בנושאים שונים הקשורים ביחסים בין ישראל לירדן כמו "השלום הירדני - מהלכה למעשה", "פרספקטיבות מהעבר" ו-"יחסי ירדן-ישראל". בנוסף, בתחילת האירוע יוקרא מכתב ששלח נסיך ירדן חסן במיוחד לאירוע.
לדברי פרופ' משה מעוז, מומחה ליחסי ישראל והעולם הערבי ממכון טרומן באוניברסיטה העברית, "שתי המדינות הערביות היחידות עמן חתמה ישראל הסכם שלום הן מצרים וירדן, אולם בעוד השלום עם מצרים מאופיין כשלום קר השלום עם ירדן מאופיין כשלום פושר. האליטות הירדניות תמכו בשלום עם ישראל מטעמים אסטרטגים, פוליטיים וכלכליים. באותו אופן גם ישראל ראתה בירדן שותפה אסטרטגית, מאחר והיוותה חיץ בינה לבין עירק". לטענתו הסיבה שהיחסים בין שתי המדינות לא מתחממים היא אי-הפתרון של סוגיית הפלשתינים.
ביום ג', 27 באוקטובר, יערך החלק האקדמי של הכינוס בחסות מכון טרומן ובו ידונו חוקרי האוניברסיטה העברית בהיבטים שונים של החברה הירדנית ויחסה כלפי ישראל.
פרופ' אלי פודה, ראש החוג למזרח תיכון ואיסלאם באוניברסיטה העברית ידון בדרכים שבהן חוגגת ירדן את החגים הדתיים והלאומיים שלה. לדברי פרופ' פודה, האופן בו מצוינים של החגים הלאומיים בירדן הם ביטוי של רצון לחזק את הזהות הלאומית ורצון לחזק את הלגיטימציה של המשטר המלוכני. ואולם, הירדנים, בדומה למצרים ובמידה מסוימת גם לישראל, אינם מציינים השנה את תאריך חתימת הסכם השלום. הסיבה לכך לדעת פרופ' פודה היא דעת הקהל השלילית כלפי ישראל בעקבות העימות המתמשך עם הפלשתינים.
ד"ר בשמת יפת-אבשלום, ממכון טרומן באוניברסיטה העברית, תדון ביום העיון בשיח זכויות האדם בירדן. לדבריה, לשיח זה פוטנציאל להוות משקל נגד כוחה של המדינה, להפחית משליטתה ולקדם אינטרסים חברתיים מגוונים מול האליטות הפוליטיות. עם זאת, עד כה התרחבותו של שיח זה לא הציבה אתגר משמעותי בפני המשטר הירדני, אחיזתו בכוח לא רפתה ואף חלה נסיגה של השלטון מתהליכי הליברליזציה שבהן החל. לדבריה, אף שלשלטון יש חלק גדול במגבלות הקיימות על זכויות האדם אחראיים לכך גם כוחות אחרים כמו גורמים שמרניים ודתיים בפרלמנט שלהם אינטרס להחליש את זכויות האדם. מניתוח שערכה ד"ר יפת-אבשלום עולה למשל כי זכויות הנשים בירדן מוקרבות פעמים רבות תמורת יציבות פוליטית.
טל שנהב, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, תתייחס למחקר שערכה על מסרים מגדריים כפי שהם מתבטאים בתוכניות אולפן בוקר ותוכניות לנוער בטלוויזיה הממלכתית הירדנית. לדבריה, השלטון הירדני מנסה להחדיר בתודעת הדור הצעיר את רעיון השוויון בין המינים, דבר שקשה יותר להנחיל לדור המבוגר. המלך הירדני המבקש לקדם את מדינתו גם באמצעות רפורמות בענייני זכויות אדם דואג לקדם את הנושא באמצעות חינוך הדור הצעיר לשוויון כך שדור זה יהיה פתוח יותר לרעיונות אלו ויוכל לבצען בבוא היום.
מהמחקר של שנהב עולה, כי המסרים המועברים לדור הצעיר בירדן הם מסרים של קידום אישי והתפתחות אישית, שוויון בין המינים וקריאה לפעולה לקידום נושא זה, בעוד שהמסרים המועברים בתוכניות הבוקר, המיועדות בעיקרן לנשים, מנציחים את אי-השוויון בין המינים ואינם קוראים לפיתוח אישי ולקידומן של נשים. הסיבה לכך שתוכניות הבוקר מעבירות מסרים המנציחים את המצב הקיים טמונה בקהל היעד - נשים מבוגרות - שדעתן בנוגע לחלוקת התפקידים בין גברים ונשים מגובשת. העדר האחידות במסרים המועברים לקהלי יעד שונים מעיד על כך שהשלטון הירדני טרם החליט על אופיו של השינוי שהוא מעוניין לחולל ועל הדרך שבה יגשר בין מגזרים שונים בחברה הירדנית המשוסעת.
האירועים יתקיימו במכון טרומן החל מהשעה 9:30 בבוקר באודיטוריום הנדלר במכון טרומן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים. האירועים פתוחים לקהל הרחב ויתקיימו בשפה האנגלית.
