"יוניוויז'ן - הכישלון של צ'זנוף"
|
|
החזקותיו של סבן בחו"ל מועטות גם הן כיום, בהשוואה לעבר. ב-2008 החל סבן להשקיע בכמה מיזמי סטארט-אפ בתחום המדיה, ובנוסף, הוא מחזיק בזכויות יוצרים לנעימות פתיחה בסרטים ובסדרות אנימציה כמו קספר, משפחת אדמס וספיידרמן. באחרונה הוזכר שמו של סבן בהקשר של רכישת קטלוג השירים של הזמר המנוח מייקל ג'קסון. פעילות זו, לפי הערכות, צפויה להניב לו הכנסות רבות בעתיד. החזקתו הגדולה והממשית של סבן היא חברת יוניוויז'ן, הרשת החמישית בגדולה בארה"ב, המשדרת את הערוץ הספרדי הנצפה ביותר. את העסקה הזו ביצע סבן ב-2006, וגם כאן ניהל צ'זנוף את הרכישה במרץ רב. אלא שבמקרה הזה התרחשו במהלך המגעים לא מעט תקלות. ביוני 2006 הסכימה יוניוויז'ן לקבל את הצעת הרכש של סבן, אך ימים ספורים לאחר מכן הגישו בעלי המניות של החברה תביעות משפטיות שנועדו להביא לביטול העסקה. בתביעה אחת טען בעל מניות של יוניוויז'ן כי תמחור העסקה לא היה הוגן. בתביעה אחרת, שהוכרה כתביעה ייצוגית, נטען כי דירקטוריון יוניוויז'ן תפר את המכרז לטובת גורמים בחברה, על חשבון בעלי המניות. בסופו של דבר הצליח צ'זנוף להתגבר על המכשולים המשפטיים ובמארס 2007 הושלמה העסקה. סבן ושותפיו השקיעו בערוץ 14 מיליארד דולר. אלא שכאן לא הסתיימו הצרות של צ'זנוף: בשל המינוף הגבוה של העסקה, ששיקף מכפיל של פי 12 מרווחי החברה, נמתחה עליה ביקורת חריפה בתקשורת האמריקנית. צ'זנוף יכול היה להתנחם בעובדה שהביקורת הציבורית הופנתה כולה לעבר סבן, האיש העומד בחזית. בספטמבר 2008 קבע המגזין "בארונ'ס" כי רכישת יוניוויז'ן הייתה אחת הרכישות הממונפות הגרועות ביותר בימי בועת חברות ההשקעה הפרטית ב-2006-2007. ואכן, בבוא היום המשבר הכלכלי לא פסח גם על הערוץ הספרדי. בשנת הכספים האחרונה החברה הציגה הפסדים של 3 מיליארד דולר, וחברות דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס (S&P) ומודי'ס הורידו את דירוג האשראי שלה בשל חובותיה, שנאמדו ב-10 מיליארד דולר עד לפני שנה. אם כל זה לא מספיק, החברה נקלעה למאבק משפטי ממושך עם טלוויזה, ספקית התוכן העיקרית שלה. "זו עסקה שלא הביאה לצ'זנוף הרבה ברכה", אומר מקור בשוק התקשורת. "כשהיא יצאה לדרך אדם הסביר שהיא תוביל לריבוי הכנסות, מכיוון שכל ההיספאנים בארה"ב יתחברו לרשת ואפשרויות המימון מדהימות. בפועל, זה לא קרה ויוניוויז'ן נרשמת ככישלון שלו". עם זאת, מקורות בקבוצת סבן מנסים להמעיט מאחריותו של צ'זנוף לדברים: "הפעילות של אדם הייתה משמעותית יותר בבזק ופחות בערוץ הספרדי, שם הוא לא היה מעורב באופן שוטף. בכל זאת, כנשיא, יש לו אחריות גם לערוץ הזה". בכיר בקבוצה מוסיף: "מצב הרשת טוב. הדבר הכי חשוב זה מספר הצופים, ומכיוון ששיעור הילודה אצל ההיספנים גבוה, מספר הצופים רק יעלה. אין שום פעולה שצריך לעשות עכשיו. לצ'זנוף יש אורך רוח". מבחינת צ'זנוף, אי-אפשר להתייחס ככישלון לאף מיזם שבאחריותו. האופטימיות שלו נובעת אולי מהפשרת שוקי האשראי, שבעקבותיה כבר החל לפעול למימון מחדש של חובות בסך מיליארד דולר, שעתידים להיפרע ב-2011. ואולם במקרה זה יידרשו לצ'זנוף הרבה יותר משלוש שנים כדי להגיע לרווחי ענק כמו בעסקות בזק ופרוזיבן. צ'זנוף ממשיך ללוות את סבן, ומבחינת השניים הדבר ימשיך להיות כך גם ב-20 השנים הבאות, אם לא יותר. מכריו של סבן מסבירים שבניגוד לידידו הטוב קרייז, לצ'זנוף אין שאיפות לפרוש כנפיים ולצאת לדרך עצמאית. "למה לו להתנתק מסבן?" אומר אחד ממכריו של צ'זנוף, "יש לו הרבה כסף, הוא עושה עסקות בטופ העולמי, והוא וסבן הם כמו משפחה. מי לא רוצה להיות במשפחה של מיליארדר?".
|
ילדות בירושלים, עסקים בפיליפינים
|
|
עוצמתו של צ'זנוף, ישראלי לשעבר, נובעת מהיחסים המיוחדים שרקם עם סבן, שאותו הכיר לראשונה לפני 12 שנה. במשך השנים פיתחו השניים דינמיקה מיוחדת: סבן מביע רצון ומתווה אסטרטגיה כללית, וצ'זנוף פורט את הרעיון לפרטים ודואג לביצוע. ברגעים הקריטיים הם פועלים בצוותא: באירופה כבר למדו להכיר את דרך הפעולה שלהם - במשא-ומתן שמתנהל באנגלית, סבן וצ'זנוף עוברים לפתע לעברית, ומשאירים את האחרים לנחש איזה שפן מתכננים שני הישראלים לשלוף מן הכובע. בסופה של הדרך, כשהעסקות יוצאות אל הפועל ונחתמות ברוב הדר והתרגשות תקשורתית, מי שניצב בחזית הוא סבן. צ'זנוף, לעומתו, מעדיף את עמדת איש הצללים, זה שנותר מאחורי הקלעים. הסימביוזה הזאת בוודאי תורמת ליחסים בין השניים, שנהפכו עם השנים לאינטימיים מאוד, משפחתיים כמעט. צ'זנוף קורא לסבן "אחי הגדול", וזה גומל לו באמרת "אחי הקטן". "הם משלימים זה את זה", מאבחן בכיר בקבוצת סבן. "חיים עובד עם אלמנטים יצריים ורגשיים בתוך עולם העסקים, ואדם רץ מאחורה ודואג ששום פרט לא יברח בתהליך הזה. זהו שילוב מנצח". צ'זנוף, 44, נולד בירושלים. אביו, ריצ'רד, היה עיתונאי, שליח השבועון "ניוזוויק" בישראל, שהתחתן עם ישראלית. בילדותו נדדה המשפחה למקומות שונים בעולם, וכשהיה בן 11 חזר צ'זנוף עם אמו לישראל, לאחר שהוריו נפרדו. הוא למד בתיכון אליאנס בתל אביב, ושירת כקצין בסיירת גולני. מפקד החטיבה היה אז גבי אשכנזי, לימים הרמטכ"ל, המכיר את צ'זנוף באופן אישי. ביקוריו התכופים של צ'זנוף בישראל כוללים לא רק ענייני עסקים, אלא גם מפגש עם אמו ואחיותיו המתגוררות כאן, כמו גם עם חברים מהצבא והלימודים. גם בסוף השבוע הקרוב יגיע צ'זנוף לישראל, הפעם, כדי להשתתף ב"פורום סבן" לדיאלוג אסטרטגי ישראלי-אמריקני שייערך בירושלים. הפורום מתקיים אחת לשנה, בירושלים ובוושינגטון לסירוגין, ובין אורחיו הפעם יהיו נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון ומושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר. לאחר שירותו הצבאי נרשם צ'זנוף ללימודי כלכלה בבית הספר רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. ברקנאטי התרחש המפגש שעתיד לשנות את מסלול חייו: שם הוא פגש את ינון קרייז, כששניהם הביעו עניין בסטודנטית שישבה לצדם בכיתה, אך היא העדיפה סטודנט אחר. עוגמת הנפש הרגעית הובילה לידידות אמיצה, שנמשכת עד עצם היום הזה. לאחר הלימודים טס צ'זנוף לפיליפינים, שם עבד כמנהל בעסקי ההלבשה של משפחת נאסר - משפחה מוכרת בארה"ב, המנהלת רשת מלונות בשיקגו וכן פעילה בתחום ההלבשה תחתונה לנשים - שהייתה מיודדת עם משפחתו. ב-1992 נחת בלוס אנג'לס וחבר לקרייז, שלמד לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה (UCLA). צ'זנוף נרשם ללימודים במחזור הבא, ולאחר הלימודים החל לעבוד באולפני הסרטים קולומביה. קרייז עבד אף הוא בהוליווד ובשלב מסוים הצטרף לעסקיו של חיים סבן, אז איל מדיה עולה, שנהפך למוכר בעיקר בזכות רכישת הזכויות לסדרת הטלוויזיה המצליחה "פאואר ריינג'רס". את סבן הכיר קרייז דרך ידיד משותף שערך ביניהם היכרות במסיבה. בפברואר 1997 קרייז ערך היכרות בין סבן לצ'זנוף, וכעבור שבועיים הייתה לאחרון עבודה חדשה. באותה שנה הוקמה חברת פוקס פמילי של סבן, בשותפות עם איל המדיה רופרט מרדוק, שאיגדה כמה ערוצי טלוויזיה בכבלים ושידרה למאות מיליוני בתים בארה"ב ובאירופה. קרייז עבר לנהל את עסקי פוקס פמילי באירופה, ואילו צ'זנוף נשאר בארה"ב לצדו של סבן. כעבור ארבע שנים נהפך סבן, בעזרתם של שני בני טיפוחיו הישראלים, למיליארדר: הוא מכר את פוקס פמילי לחברת דיסני תמורת 5.3 מיליארד דולר, ש-1.7 מיליארד דולר מהם זרמו לכיסו. הייתה זו עסקה מורכבת שדרשה אישורים רגולטוריים מגורמים ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם. לצורך קבלת האישור בברזיל, לדוגמה, גייס סבן את ביל קלינטון, ידיד קרוב שזה עתה סיים את כהונתו כנשיא, כדי שישכנע את ממשלת ברזיל לשתף פעולה. סבן נודע במשך השנים כאחד התורמים הגדולים ביותר למפלגה הדמוקרטית בארה"ב. ב-2002 התפזרה השלישייה: קרייז פרש לדרך עצמאית, וכיום הוא מנהל את חברת אנדמול, שחתומה על המצאת תוכנית הריאליטי המצליחה "האח הגדול". מדי פעם הוא עוד עושה עסקים עם סבן, כמו רכישת מניות משותפת בזכיינית קשת, וממשיך לשמור עמו על קשר. צ'זנוף, לעומתו, החליט להישאר צמוד לסבן, ומונה לנשיא קבוצת סבן קפיטל גרופ, זרוע ההשקעות במדיה שייסד סבן באותה שנה. צ'זנוף הוגדר כמי שאחראי על ניהול עסקי המדיה של סבן באופן שוטף. לאחר שביצע כמה עסקות מוצלחות, יכול היה סבן להתפנות גם לתחומי הפילנתרופיה והפוליטיקה: מלבד התרומות הרבות למפלגה הדמוקרטית בארה"ב, הוא הקים את "פורום סבן". כמו-כן, הוא ייסד מכון מחקר בוושינגטון, שאליו מגיעים להשתלמויות גם בכירים ישראלים. צ'זנוף נשאר בעיקר בעסקים, ומעורבתו הפוליטית הסתכמה בכך שתרם למפלגה הדמוקרטית סכומים קטנים יחסית. בחמש השנים האחרונות תרם לה כ-40 אלף דולר, ש-9,200 דולר מתוכם יועדו לקמפיין של הילרי קלינטון, שהתמודדה על ראשות המפלגה הדמוקרטית. "בחלוקה ביניהם, סבן אחראי על הצד של ההוצאות, וצ'זנוף על הצד של ההכנסות", אומר בבדיחות אדם המכיר את השניים.
|
שמו של צ'זנוף החל להיות מוכר בישראל לאחר שסבן רכש 28% ממניות קשת ב-2004, יחד עם קרייז שרכש 4% מהמניות. כעבור שנה, ב-2005, היה צ'זנוף מעורב במכרז לרכישת בזק. הייתה זו עסקה שהורכבה משני שלבים: בשלב הראשון התמודדה קבוצת סבן במכרז וצ'זנוף ניהל מגעים שוטפים עם אייל גבאי, אז מנהל רשות החברות הממשלתיות וכיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בשלב השני, לאחרי זכייתה של קבוצת סבן-אייפקס-ארקין במכרז, התנהל במשך כמה חודשים משא-ומתן עם נציגי משרד התקשורת בנוגע להענקת רישיון לחברה. צ'זנוף ניהל עימות חריף עם נציגי המשרד כאשר התעקש שסבן יוכל להמשיך ולהחזיק את המניות שלו בקשת, למרות רכישת בזק, שהיא גם הבעלים של חברת הלוויין Yes. בסופו של דבר הוחלט שסבן יחזיק את מניותיו בקשת שלוש שנים נוספות. ב-2008 מכר סבן את המניות למוזי ורטהיים ולחיה למלבאום. צ'זנוף לא נפגש עם אנשי משרד התקשורת, ושלח לשולחן הדיונים את עורכי הדין של סבן. "כשהיו משברים בשיחות היינו מתקשרים אליו ללוס אנג'לס. ידענו שהוא יכול לפתור עניינים ואפשר יהיה להתקדם", משחזר אבי בלשניקוב, אז מנכ"ל משרד התקשורת. "הדבר הכי חשוב שיש לו הוא הקרדיט של סבן, שסומך עליו ב-100%. בניגוד לאחרים, אצלו ידעת בוודאות שהכל על דעתו של בעל הבית". כשכבר הושלמה רכישת בזק, צ'זנוף נכנס לפעילות: כצעד התחלתי, הוא עשה את עבודת הסינון הראשונה לצורך בחירת מנכ"ל. רק כשרשימת המועמדים הייתה סופית נכנס סבן לתהליך. בזק החלה לעלות על פסי הצלחה, אך אז הגיעה הפרשה שהטילה צל על השנתיים הראשונות של קבוצת סבן-ארקין-אייפקס בחברה: פרשת אישורי הבונוסים לבכירי בזק, ובהם גם המנכ"ל יעקב גלברד. דוח שכתב עו"ד יורם דנציגר, כיום שופט בבית המשפט העליון, גילה כשלים חמורים בהתנהלות דירקטוריון בזק שבו היה גם צ'זנוף חבר. בין היתר נמצא כי גלברד קבע לבד את תנאי ההעסקה והפרישה של בכירים, בלי שנערכו פרוטוקולים מסודרים וללא פיקוח ראוי מצד הדירקטוריון. דנציגר מצא גם שהיו סוגיות בנושאי מדיניות החברה, שהובאו לדיון ולהכרעה בישיבות נציגי בעלי השליטה, ורק לאחר מכן הועלו לדיון פורמלי בישיבות הדירקטוריון. בעקבות הדוח הגישו משקיעי בזק תביעה ייצוגית, באמצעות עורכי הדין ליאור צמח ואמיר שעשע. צ'זנוף הוא אחד מ-30 הנתבעים בתביעה, בהיקף של כ-60 מיליון שקל. התביעה עדיין תלויה ועומדת. כמה חודשים לאחר פרסום הדוח - בעקבות לחצים שהפעילה רשות ניירות ערך על סבן ועל צ'זנוף, שחששו מהליכים שיינקטו נגדם - פרש גלברד מבזק. צ'זנוף היה זה שהוביל את ארגון המבנה הניהולי החדש בחברה: שלמה רודב כיו"ר חזק, האחראי על קבוצת ההחזקות ומתחתיו שלושה מנהלים - אבי גבאי בבזק, גיל שרון בפלאפון ורון איילון ב-yes. זהו הצוות שהוביל את בזק למעמדה הנוכחי. כעת, לאחר תקופת בזק, לסבן אין יותר עסקים בישראל - אף כי בעבר פנו אליו כמה גורמים בהצעות שונות. בשלב מסוים התעניין סבן ברכישת מעריב מידי עפר נמרודי, אך הדבר לא יצא אל הפועל. גם יוסי מימן, מבעלי ערוץ 10, ניסה לעניין את סבן בהשקעה בערוץ. את ההצעה הזאת דחו סבן וצ'זנוף כבר בראשית 2005. קבוצת סבן גרופ, אז עוד מבעלי קשת, החליטה לתלות את יהבה במכרז החדש של ערוץ 2. בראיון לידיעות אחרונות מינואר 2005, היחיד שנתן עד כה לתקשורת הישראלית, הסביר צ'זנוף שערוץ 10 הוא לא אפשרות מתאימה להשקעה - וצפה, כבר אז, שעתידו של הערוץ צפוי להיות עגום.
|
|