מה עושה רובינשטיין עם כספנו

קשישים המתגוררים בפרויקט הדיור המוגן "אחוזת ראשונים" בראשון לציון, שכרו לאחרונה את שירותי משרד עורכי הדין וייס פורת ושות'. הם עשו זאת במטרה לקבל דיווח מפורט מחברת "אחוזות רובינשטיין" באשר לשאלה על מה שנעשה בסכום משוער של כ-750 מיליון שקל של פקדונות שהופקדו על-ידיהם בחברה, עם כניסתם לפרויקט. חברת "אחוזות רובינשטיין" מסרבת למסור דיווח בטענה שכספי הפקדונות הם חלק בלתי נפרד מנכסי החברה.

לפקדונות אין בטוחות מספקות

קשיש המבקש להתגורר ב"אחוזת ראשונים" מתחייב לשלם מדי חודש כדמי ניהול סכום של 4,200 שקלים [לזוג - התשלום החודשי הוא כ-5,000 שקלים], ובנוסף עליו להפקיד בידי החברה סכום הנע בין 993 אלף למיליון שקלים וחצי [תלוי בגודל הדירה], המוחזק כפיקדון בידי החברה עד למועד בו הקשיש מפנה את דירתו. לקשישים מוצעות שלוש דרכים חלופיות להבטחת פקדונותיהם:

• האחת היא ערבות בנקאית הכרוכה בתשלום נוסף של אלפי שקלים בשנה, שבשל עלותה הגבוהה רק מעטים בחרו בה.

• השנייה, משכון של הכספים שעתידים להתקבל ממכירת הדירה לדייר נוסף, לאחר שבעל המשכון יעזוב את הדירה.

• השלישית, רישום הערת אזהרה על הדירה בטאבו.

משרד עורכי הדין וייס-פורת גורס כי מבין שתי החלופות, שאינן כרוכות בתשלום נוסף, העדיפה היא רישום הערת אזהרה בטאבו. אולם מתברר, כי רק חלק מהדיירים בחרו בחלופה זו. לטענת הדיירים, הנהלת "אחוזת ראשונים" היא זו ששכנעה אותם לא לרשום הערות אזהרה בטאבו על דירותיהם בנימוק שלא ניתן לעשות זאת, מפני שהפרויקט הוקם על אדמות חכורות ממינהל מקרקעי ישראל ללא פרצלציה.

כ-10 מיליארד שקל של פקדונות ללא פיקוח

לפי אומדן, החברות המוכרות דיור מוגן מחזיקות כ-10 מיליארד שקלים שניתנו להן כפיקדונות על-ידי קשישים. החוק מתיר לחברות להשתמש בכסף כראות עיניהן ואינו כופה עליהן למסור דיוח על הכספים. עו"ד דנה מליחי-חכמון, המטפלת בנושא הדיור המוגן יחד עם עו"ד זאב וייס ממשרד פורת-וייס, טוענת שיש להפסיק לאלתר את הנוהל הזה. "הדבר לקוי ופגום וצריך לשנותו. החברות הללו מחזיקות כספי פקדונות של מיליארדים, וצריך לקיים עליהן פיקוח כדי להבטיח שדייר העוזב את הדיור המוגן, יוכל לקבל את כספו בחזרה", אמרה. מליחי-חכמון מדגישה שהחזקת כספי פקדונות, מטילה על החברות לדיור מוגן חובת נאמנות בדומה לחובה המוטלת על בנקים, וכי עליהן לדאוג שיהיה ברשותן די כסף נזיל למקרים שיידרשו להשיב את הפקדונות.

משרד עורכי הדין פורת-וייס מייצג את עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל הפועלת בהתנדבות למען הדיירים. העמותה פועלת להסדרת פיקוח חיצוני על החברות המספקות דיור מוגן, ובין היתר למניעת המצב הקיים בו ההנהלות מעלות את דמי הניהול השנתיים לפי שיקול דעתן בלבד. "אנחנו רוצים שרואה החשבון אוביקטיבי יבדוק אם יש הצדקה להעלאת דמי האחזקה", הסבירה עו"ד מליחי-חכמון.

מבלי להתייחס לטענות דיירי "אחוזת ראשונים", מליחי-חכמון מבהירה כי הבטחת פקדונות הקשישים המתגוררים בפרויקטים של דיור מוגן על-ידי מישכון זכויותיהם העתידיות, היא חלופה גרועה, מפני שהיא אינה מקנה להם זכויות בנכס עצמו, ובמקרה שלחברה יש נושים אחרים בעלי זכויות ממושכנות על הנכס, זכויותיהם יועדפו על פני זכויות הדיירים. לדבריה, הערת אזהרה עדיפה, מפני שהיא מבטיחה זכות מגורים בדירות, ומונעת מהחברה להשתמש בהן לצורך עשיית עסקות הנוגדות את זכויות הדיירים. לדבריה יש אפשרות לרשום הערות אזהרה גם על דירות שהוקמו באדמות חכורות ממינהל מקרקעי ישראל, היות שמדובר ברישום זכויות ולא ברישום בעלות.