|
התקרה קרסה על התלמידים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לאחר 9 שנים, זוכה (יום ב', 21.12.10) בבית המשפט העליון, בפעם השלישית, מהנדס העיר באר שבע צבי טל יוסף, שהואשם בגרימת מותם של שני נערים. הזיכוי ניתן לאחר שבית המשפט נתן לפרקליטות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי - שקודם לכן כבר דחה ערעור שהגישה הפרקליטות בעקבות זיכויו של המהנדס טל יוסף בבית משפט השלום.
מדובר בנערים - שלומי טולדו וליאור קבלו, שנהרגו בשנת 1998 מקריסת אולם הספורט בעת ששיחקו כדורסל. התברר כי התקרה עברה זמן קצר לפני כן שיפוץ למניעת דליפת גשמים וכי השיפוץ לא עמד בדרישות. בפרשה הורשעה העירייה וכן החברה הקבלנית שביצעה בפועל את העבודה. המהנדס זוכה מאשמת גרימת מוות ברשלנות בין היתר על-רקע מה שהוגדר "כשל מערכתי" בעירייה, בכל הנוגע לתפקיד סגן מהנדס העיר המופקד על נושא הבניה במוסדות החינוך.
המדינה ערערה בגלגול שלישי לבית המשפט העליון בדרישה להרשיע את המהנדס אך בית המשפט העליון זיכה פעם נוספת את המהנדס שיוצג על-ידי עו"ד יעל גרוסמן. זאת על-רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה. עם זאת השופטים הוסיפו כי מדובר בפסק דין שצריך להוות "תמרור אזהרה" בכל הנוגע לאחריות המונחת על כתפי מהנדסי הרשויות.
דרושה אחריות אישית
בערעור טענה המדינה כי יש להטיל אחריות אישית על מהנדס רשות כנובע מסמכותו הסטטוטורית לכל נושא הבניה הציבורית ברשות וכי אין מדובר ב"פקיד". עוד נטען כי האצלת הסמכויות לבעלי מקצוע אחרים על-ידי המהנדס נעשתה תוך חריגה מהוראות החוק.
לטענת המדינה "אחריות אישית מתחייבת נוכח התחום הנדון - תחום הבניה, שכן בתחום זה מעורבים על-פי רוב בעלי תפקידים רבים שחלוקת האחריות ביניהם אינה תמיד ברורה ולעיתים אף קיימת הקבלה מסוימת בין תחומי אחריותם. הטלת האחריות העליונה על גורם אחד, היא הפתרון לכך".
כאמור ערעור המדינה נדחה על-ידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליעזר ריבלין והשופטים סלים ג'ובראן וחנן מלצר. השופט ריבלין כתב בהחלטה כי רבים מטעמיה של המדינה מקובלים עליו וראוי לשים עליהם דגש. "צודקת המדינה בעמדתה בנוגע לחובת הזהירות המוגברת המוטלת על מזמין ציבורי. נקודת המוצא לדיון צריכה להיות כי אגף ההנדסה של העירייה הוא גוף ציבורי, המופקד - במסגרת הפעלת סמכויותיו - על שלומם ובטיחותם של תושבי העיר. מגוף זה נדרשת רמת זהירות גבוהה מזו הנדרשת בבניה הפרטית. זאת ועוד. לא יכולה להיות מחלוקת בדבר חשיבות תפקידו של מהנדס הרשות וכובד האחריות המוטלת על כתפיו מכוח חוק מהנדס הרשות. מהנדס הרשות הוא הסמכות המקצועית בתחום תפקידיו, כך קובע סעיף 5(א) לחוק".
לא מנותק מהכשל בעירייה
אלא שמעשי המהנדס "אינם יכולים להיבחן - בגדרו של הליך פלילי זה - במנותק מן הכשל הארגוני המערכתי של עיריית באר שבע וממעשיהם של מכלול הגורמים שהיו מעורבים בפרויקט שיפוץ הגג... הוברר כי הגורם הרלוונטי בעירייה, שאמור היה לפקח על פרויקטים דוגמת פרויקט שיפוץ הגג, הוא סגן מהנדס העיר לביצוע. והנה, בית משפט השלום קבע כממצא עובדתי כי משרה זו, אותה אייש ברגיל אדם בעל כישורים של מהנדס אזרחי, לא הייתה מאוישת בתקופה הנדונה. המהנדס פנה מספר פעמים לגורמים המתאימים בעירייה בבקשה לאייש את המשרה אך בקשתו לא נענתה. התקן נשאר תפוס עקב התערבותו של ועד העובדים בעיריית באר שבע, אשר דרש כי התקן של סגן מהנדס עיר ישמר למהנדס סמי בוזגלו... המהנדס היה, אפוא, חסר אונים בעניין זה".
השופט ציין עוד כי הרשעתה של העירייה בפלילים באה בין היתר על-רקע פרשת סגן המהנדס, לפיכך, "בנסיבות אלה של כשל ארגוני של מנגנון שלם בעירית באר שבע, סבורני כי אין לגלגל לפתחו של המהנדס את האחריות הפלילית לאסון. לכך יש להוסיף את הממצא העובדתי שקבע בית משפט השלום, לפיו המשיב כלל לא ידע כי מדובר בעבודת קונסטרוקציה וסבר כי המדובר בעבודה שגרתית של תחזוקת גג דולף".
השופט דחה את עמדת המדינה כי מדובר במקרה מתאים "לקביעת סטנדרטים ראויים ומכוונים להתנהלות מהנדסי רשות וליציקת תוכן ממשי לחובותיהם מכוח החוק". יתרה מכך, הוא הוסיף, גם אם האצלת הסמכויות נעשתה תוך חריגה מה"דרך הקבועה" בחוק "בחינת התנהלותו של המהנדס מובילה... למסקנה כי אין במעשיו כדי להעבירו אל תחומי העבירה הפלילית של גרימת מוות ברשלנות".
עקרונית - אחריות אישית
השופט הדגיש עם זאת כי על פסק דין זה "לשמש בבחינת 'תמרור אזהרה' למהנדסי הרשויות המקומיות... עמדתה העקרונית של המדינה משקפת את המצב הנורמטיבי הראוי. אגף ההנדסה ברשות המקומית נושא באחריות לשלום הציבור הרחב, ובהפעילו את סמכויותיו מוטלת עליו חובת זהירות מוגברת. מהנדס הרשות חייב להפעיל שיקול דעת מקצועי במסגרת התפקידים והסמכויות שהוקנו לו, וחובתו זו היא אישית, וניתנת להאצלה בתנאים שנקבעו לכך בחוק. התוצאה אליה הגענו בעניינו של המהנדס נובעת, אפוא, מצירוף הנסיבות הייחודי שנוצר במקרה דנן ומן הכשל הארגוני החריג שנתגלה בעירייה, ואין בה כדי לפגוע בסטנדרטים הנורמטיביים הראויים עליהם עמדנו לעיל, המחייבים את מהנדסי הרשויות".