אחד התחומים המסובכים ביותר אך החשובים ביותר לכל משלמי המיסים בישראל הוא הטבות המס הניתנות על הפקדות לביטוחים סוציאליים כגון פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל. חישוב הטבות אלה כיום הוא משימה כמעט בלתי אפשרית - אבל חיונית, משום שהטבות אלה מוגבלות לתקרת הפקדות מסוימת בשנה, שמעליה לא תמיד משתלם לחסוך.
ל-TheMarker נודע, כי רשות המיסים מתכננת מהפכה: שינוי חקיקה שבעקבותיו ייעשה חישוב הטבות המס פשוט יותר. שינוי החקיקה גם יעודד חיסכון, בעיקר בקרב שכירים ברמות שכר בינוניות עד נמוכות, שכן ההטבות יהיו גבוהות יותר מאלה הניתנות כיום. ואולם השינוי ישפיע לרעה על חוסכים בעלי שכר גבוה, ובנוסף יבטל הטבות לחוסכים מעל גיל 50, יעודד את החיסכון בקרב בעלי שכר נמוך ויקצץ את ההטבות הקיימות כיום למי שכבר הגיע לגיל הפרישה וממשיך להפקיד בחיסכון סוציאלי.
דוח של רשות המיסים מראה כי השינוי המתוכנן יתקן עיוותים הקיימים כיום לטובת בעלי שכר גבוה, וכן יתקן בעיות הקיימות כיום בחוק שאינן מקדמות את מטרתו המקורית: עידוד חיסכון לקצבה שלאחר פרישה.
מנהל רשות המיסים, יהודה נסרדישי, צריך לאשר את הרפורמה ולקבל את תמיכתם של שר האוצר יובל שטייניץ ושל ראשי הקבוצות העיקריות שיושפעו ממנה - יו"ר ההסתדרות עופר עיני ויו"ר ארגוני העצמאים יהודה טלמון.
השינויים גובשו על-ידי ועדה מיוחדת ברשות המיסים, אך עדיין לא אושרו סופית. חברי הוועדה הם רו"ח יעקב כהן ממחלקת קופות גמל בנציבות מס הכנסה, רו"ח פואד ג'ודום, מנהל תחום בכיר בנציבות, עו"ד שי אהרונוביץ', בכיר במחלקה המשפטית של הנציבות, רו"ח צור גינת, מהמחלקה המקצועית ומשה הדסי, רכז בפקיד שומה רחובות.
העיוותים כיום
הוועדה שהוקמה ברשות המיסים מצאה כי הטבות המס לביטוח ולחיסכון סוציאלי כיום מסובכות ביותר - ולא כולן מקדמות את המטרה שלשמה נועדו: חיסכון לקצבה לאחר פרישה. לכל סעיף בחוק הגדרות משלו, תקרות הטבה משלו וחישובים מסובכים. החוק יוצר אפליה מכוונת וגם לא מכוונת בין אוכלוסיה אחת לאחרת.
שכיר ועצמאי, למשל, לא מקבלים כיום את אותה הטבת מס. לעתים כדאי להיות עצמאי, ולעתים כדאי להיות שכיר. בשל צורות ההטבה השונות מתקבל חיסכון במס בשיעורים שונים ומשתנים - לעתים בזיכוי של 35%, לעתים בזיכוי של 25% ובמקום אחר ניכוי או פטור. הטבות המס הן בעיקר בדרך של ניכוי, המיטיבה במיוחד עם בעלי הכנסות גבוהות.
החוק כיום גם יוצר העדפה ברורה ל"עמית מוטב" - מי שמפקיד סכום שנתי של לפחות 16% מהשכר הממוצע במשק (יותר מכ-14,700 שקלים בשנה). העדפה זו נותנת תמריץ נוסף לחסוך לקצבה לבעלי שכר גבוה, שממילא כבר חסכו לקצבה.
לדוגמה: בעלי שכר גבוה, שממילא מפקידים לקצבה סכומים הגבוהים מ-14 אלף שקלים בשנה, צוברים את פנסיית המינימום - שהיא 3,850 שקלים בחודש - בתוך זמן קצר. זאת אומרת, החוק כיום מאפשר לחוסכים אלה למשוך את יתרת הפנסיה בפטור ממס ("משיכה הונית פטורה ממס").
ברשות המיסים סבורים כי הדבר יוצר לעמיתים מוטבים עם הכנסה גבוהה תמריץ למשיכה חד-פעמית - בניגוד למטרת המחוקק, שרצה לעודד חיסכון שיבטיח קצבה חודשית לאורך זמן.
בנוסף, החוק כיום מעניק הטבות מס מועדפות לחיסכון לגמל, זאת על פני תשלומים לביטוחי חיים, אובדן כושר עבודה וביטוח קצבת שארים. אך הטבות המס לביטוחים אלה אינן מותנות בחיסכון לקצבה.
עיוותים נוספים בחוק הקיים כיום שעליהם מצביעה הוועדה: - הפנסיה התקציבית אינה נכללת במסגרת הטבות המס.
- ניתן ליהנות מהטבות מס ללא קשר למקור ההכנסה.
- אין הגבלה לגיל ההפקדה. פנסיונר בגיל פרישה יכול להפקיד וליהנות מהטבת מס ולמשוך את הסכום למחרת בפטור ממס, אם כבר יש לו פנסיה מזערית.
- אב בן 50 יכול ליהנות מזיכוי בגין הפקדות עבור בנו הסטודנט שבגיל 25. בני 50 ומעלה נהנים מניכוי מוגדל.
הרפורמה המוצעת
הוועדה מציעה לבטל את החוק הקיים ולקבוע הטבת מס יחידה: זיכוי מס בגין הפקדות לביטוח סוציאלי בשיעור אחיד, שיהיה במגבלות תקציב הטבות המס הקיים כיום. לפי הדוח, הזיכוי שיקבל היחיד יהיה בשיעור של 26% מהפקדותיו לביטוח סוציאלי - שיעור שהוועדה חישבה ומצאה כי ישאיר את הטבות המס במסגרת התקציבית המוקצית להן כיום.
כיום רוב ההטבות הן בדרך של ניכוי, כלומר ההטבה מחושבת כהפחתה של הסכום החייב במס במקור. מי שמרוויח מעט, וממילא משלם מעט מס, לא נהנה מההטבה ולכן ההטבות מיטיבות עם בעלי שכר גבוה.
המעבר לשיטת הזיכוי ייטיב עם בעלי שכר נמוך. בנוסף, הוא קל יותר לחישוב ולכן המדינה תוכל להעריך בקלות רבה יותר מהי עלות ההטבות - דבר שרשות המיסים מתקשה כיום לעשות. כדי לקבל את הזיכוי ידווחו השכירים והעצמאים בסוף השנה על ההפקדות שביצעו, ומס הכנסה יחזיר להם את סכום הזיכוי בצ'ק בדואר.
זאת ועוד: כיום נהנים שכירים ועצמאים מהטבות שונות, ואילו הרפורמה עלולה לפגוע הן באלה והן באלה. כדי למזער את הפגיעה הפרטנית שתיגרם עקב רפורמה שנועדה "ליישר קו" בין כולם, המליצה הוועדה להעלות את תקרת ההפקדה (הסכום המקסימלי שעליו יינתן זיכוי במס) באופן שיפצה על כל פגיעה צפויה. למרות זאת, ניתן לראות כי הרפורמה תיטיב בעיקר עם שכירים בעלי שכר בינוני-נמוך, ואילו ההטבות לעצמאים ברמות שכר אלה יפחתו במקצת לעומת המצב כיום (ראו גרף).
המלצות הוועדה מיטיבות באופן מובהק עם מי שהכנסתו היא מיגיעה אישית, כלומר משכר עבודה, על פני מי שהכנסתו מבוססת על רווח הון.
עיקר הצעות הוועדה הן:
- הטבות המס יינתנו באופן שווה לשכירים, בעלי שליטה ועצמאים. הטבות המס יינתנו רק על הכנסה מיגיעה אישית ולא על רווחי הון והכנסות אחרות.
- הפקדות המעביד ושווי הפנסיה התקציבית יובאו בחשבון לצורך קבלת הטבת המס. תינתן הטבת מס עד שכר של 240,000 שקלים בשנה. הטבת המס תינתן על הפקדות לביטוח סוציאלי עד לתקרה של 16% מההכנסה. כלומר על-פי ההצעה, הסכום המקסימלי שאותו ניתן יהיה להפקיד כדי לזכות בהטבות הוא 38,400 שקלים.
- תשלומים לביטוחי חיים, ביטוח קצבת שארים ואובדן כושר עבודה יובאו בחשבון לצורך מתן הזיכוי עד רבע מהסכום של תקרת ההפקדה.
- בן זוג יוכל ליהנות מהטבות מס על הפקדות של בן הזוג השני.
- הטבת המס תינתן לתושב ישראל עד הגיעו לגיל פרישה או לפרישתו בפועל, המאוחר מביניהם, אך לא יותר מגיל 70. בנוסף, תבוטל ההטבה להפקדה של בני 50 ומעלה, ולא יינתן זיכוי בגין הפקדה לקצבה עבור ילד מעל גיל 18.
