|
|
ראיות הדנ"א לא הספיקו [צילום אילוסטרציה: יום ליום]
|
|
|
|
|
תיק אונס בו נמצאו ראיות דנ"א של החשודים על גופתה של המתלוננת הסתיים בזיכויים מחמת הספק. בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה את צחי יצחק וזיו טאלקר, תושבי המרכז שהואשמו באונס נערה בת 17 במועדון, על-אף שנוזלי גוף של השניים נמצאו על גופה, כפי שהוכיחה בדיקת דנ"א. בית המשפט קבע כי למרות זאת, לא ניתן לקבוע בוודאות שהם האנסים.
על-פי כתב האישום, השניים אנסו את הנערה תוך כשהיא במצב שכרות ומעורפלת. בית המשפט האמין למתלוננת כי נאנסה באותו הערב, אך קיבל גם את טענת עו"ד טלי גוטליב מהסנגוריה הציבורית, שייצגה את יצחק, לפיה לא ניתן לקבוע בוודאות כי השניים הם האנסים.
המקרה התרחש באמצע יוני 2007, אז פגשו יצחק וטאלקר את המתלוננת במועדון לילה בראשון לציון. לאחר שלא חשה בטוב בעקבות שתיית אלכוהול, הם הכניסו אותה למכוניתם ואמרו לנוכחים כי הם לוקחים אותה לתחנת מגן דוד אדום. על-פי כתב האישום, בדרך לתחנת מד"א אנס אותה יצחק, כאשר במקביל, גם חברו טאלקר הגיע לפורקן מיני.
ראיותיה המרכזיות של התביעה שהוצגו במהלך המשפט היו עדות המתלוננת וחוות דעת מומחה, לפיהן נמצא חומר החשוד כזרעו של טאלקר בתחתוניה של המתלוננת, ושרידי דנ"א של יצחק, שהופק משערה שנמצאה בפתח איבר מינה של המתלוננת.
השופטים אורי שהם, יהודית שבח ושמואל ברוך, קבעו כי למרות שאין ספק כי המתלוננת הותקפה מינית בלילה בו שהתה במועדון, הרי שקיים ספק ממשי אם הנאשמים, או מי מהם, הם אלו שפגעו בה או אנסו אותה.
הם נימקו את החלטתם, בין היתר, בכך שהמתלוננת לא זכרה במדויק את שאירע לה באותו לילה וזיכרונה מורכב מקטעים קטעים, אשר הסדר הכרונולוגי ביניהם משובש. "הרושם הכללי העולה מעדותה הוא כי מרבית האירועים עליהם היא מספרת אכן התרחשו בפועל, בצורה כזו או אחרת, אולם לאו-דווקא על-ידי האנשים אותם היא מציינת או בחברתם, ולאו-דווקא בסדר המצוין על-ידה ובקשר הסיבתי לו היא טוענת", נכתב בפסק הדין.
יש לציין כי שני הנאשמים לא הכחישו שקיימו מגע עם המתלוננת באותו לילה, ויצחק אף אישר בבית המשפט כי התנשק והתגפף עמה בשירותי המועדון. זה, לדברי השופטים, עשוי להיות ההסבר להימצאות ה-די.אנ.איי שלו על שמלתה וייתכן שגם בתחתוניה: "לא מן הנמנע כי רוק של יצחק, זיעה, או שערה משערות גופו יותירו אותותיהם על גוף המתלוננת".
בית המשפט הוסיף עוד, כי עצם העובדה שיצחק פינה את המתלוננת לטיפול רפואי לעיני כל, הזדהה בשמו והשאיר פרטים במקום, משחקת לטובתו. "לא יעלה על הדעת", קבעו השופטים, "כי אנס יפנה את הקורבן לטיפול במוסד רפואי וישאיר אחריו פרטים מלאים כדי שיוכלו ליצור עמו קשר במידת הצורך".
