בית המשפט העליון דחה (יום ד', 6.1.10) ערעור של מאבטחת שהורשעה בהריגת אדם בעת שהייתה שיכורה. מדובר באירוע מלפני ארבע שנים במהלכו ירתה המאבטחת יקטרינה חביבולין בידיד, במסיבת יום הולדת. בערעור טענה חביבולין כי יש להקל בסעיף האישום כיוון שבעת הירי הייתה במצב של קהות חושים וללא מודעות. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי מי שמשתכר באופן חופשי, אינו יכול לטעון כי בעת השכרות היה נטול מודעות.

כדור אחד שחדר למצח

מדובר בפרשה מלפני כ-4 שנים, כשחביבולין ירתה בידיד שלה במהלך "משחק" בנשקה. מהאישום עולה כי חביבולין שתתה וודקה ולאחר מכן ביקשה להוכיח לידיד כי היא יכולה לירות באקדח. היא שלפה את האקדח הטעון מתיקה, "דרכה אותו, כיוונה אותו לעבר ראשו של המנוח וממרחק של 1-½1 מ' ירתה כדור אחד שחדר למצחו של המנוח וגרם למותו. בין הנוכחים במקום נמצאה גם בת זוגו של המנוח שהייתה בחודשי הריון מתקדמים (בינתיים נולד פרי בטנה וכתוצאה מן הירי נותרה בת הזוג אלמנה ושני ילדי המנוח, לרבות הרך הנולד - יתומים מאב)".

היא הורשעה בהריגה ונגזרו עליה 4.5 שנות מאסר בפועל. בערעור לבית המשפט העליון טען בא-כוחה, עו"ד שמואל פליישמן, כי בשל שכרותה לא ניתן לקבוע שהייתה מודעת לביצוע העבירה, ולכן יש להמיר את האישום לגרימת מוות ברשלנות ולא להריגה.

רף גבוה בציר העבירה

השופטים, סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן ויצחק עמית דחו את הערעור וקבעו כי שכרות אינה משחררת מאחריות אלא דווקא מרחיבה אותה לעבר עבירת הריגה. שכרות מרצון חופשי "מקימה יסוד נפשי של מודעות... ולכן כאשר העבירה גרמה למותו של אדם, בא עניינו של הנאשם לגדרה של עבירת הריגה", כתב השופט יצחק עמית. השופט הוסיף כי מדובר היה במשחק בנשק ולפיכך ב"רף גבוה בציר החומרה" של העבירה.

היות המערערת תחת השפעת אלכוהול "אינה נסיבה מקלה", אלא "נסיבה הצובעת בגוון עז יותר את האשמה של המערערת", כתב עמית. הוא הוסיף כי "יין במידה ישמח לבב אנוש, אך וודקה שלא במידה, היא שורש פורה לענה וראש. האלכוהול משחרר מעצורים, מרופף עכבות ומשבש את שיקול הדעת. לא בכדי שומעים אנו לעיתים קרובות על פלוני שדקר אלמוני בהיותו תחת השפעת אלכוהול, ומן המפורסמות כי המפגש של תת-תרבות הסכין עם תת-תרבות השתייה לשכרה עשוי להיות קטלני".

הוא הוסיף כי סכנת השתייה לשוכרה אינה מסתכמת בכך ו"מי שנותן בכוס עינו ושותה מעבר למידה, נוטל על עצמו סיכון שעולמו יתהפך עליו בשנייה, שנייה אחת בגינה יתייסרו הוא ואחרים משך שנים רבות. כיום, הכל יודעים ש'אם שותים לא נוהגים', אך בכך לא סגי. אם שותים לא מחזיקים בכלי נשק קר או חם. אם שותים לא מסתבכים בתגרות. אם שותים נמצאים תחת השגחה ופיקוח של חברים קרובים. וכשלעצמי, אני סבור כי הנכון הוא 'אם שותים אין משתכרים' ובכך נמנעים מהסכנה".