|
|
תיקון מקצועי או רצון טוב? [אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
אליהו מושקוביץ הגיש תביעה כספית על-סך 1,000 שקל נגד שמעון אסרף לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים. מכתב התביעה עלה שבתאריך 10.6.08, סמוך לשעה 18:30, מושקוביץ סעד עם חבריו במסעדה שבבעלות אסרף. באותה עת אירעה תקלה בצנרת שבמסעדה, ואסרף ניסה לאתר שרברב שיתקן את התקלה ומושקוביץ הציע את עזרתו.
לדברי מושקוביץ, באותה שעה לא ניתן היה לאתר שרברב והחנויות לרכישת הברז שאותו צריך היה להחליף היו סגורות, והוא נאלץ לחפש חלקי חילוף במספר מקומות. "לאחר שמצאתי את החלק המתאים ותיקנתי את התקלה, ביקשתי מהנתבע שישלם לי עבור העבודה סך של 300 שקל כולל עלות החלק שרכשתי".
מושקוביץ לא הוציא חשבונית או קבלה עבור עבודתו, ולדבריו, נתן לאסרף את הקבלה עבור החלק עליו שילם אלא שהקבלה לא הוצגה בפני בית המשפט.
הארוחה על-חשבון בעל-הבית
אסרף הציג תסריט שונה לגמרי. לטענתו, כשמושקוביץ וחבריו בילו במסעדה, פנה אליו אחד מעובדיו ואמר שיש נזילה בצינור. "ניסיתי לאתר שרברב, ובעודי עושה כן פנה אלי התובע והציע את עזרתו. התובע הסביר שהוא יודע לבצע את העבודה ואף נסע עם העובד שלי כדי לרכוש את החלק הדרוש. החלק שאותו צריך היה להחליף הוא ברז פשוט מהסוג שמתחבר למכונת הכביסה. לאחר שנרכש החלק, הוא הוחלף על-ידי עובד המסעדה בסיועו של התובע. כמחווה על סיועו של התובע, אמרתי לו שהארוחה שאכל, תהיה על חשבוני".
אסרף הדגיש שהיה ברור לו שהסיוע מצידו של מושקוביץ, לא היה של בעל מקצוע תמורת שכר, אלא סיוע שנעשה מתוך רצון טוב ושלא על-מנת לקבל שכר. לדבריו, אפילו אם דובר בעבודה בשכר, הרי שהשכר שדרש מושקוביץ עלה בהרבה על זה שאותו היה נדרש לשלם אילו הזמין בעל מקצוע להחליף את הברז. אסרף ביקש לדחות את התביעה בהיעדר עילה.
הסיוע היה מזדמן ומתוך רצון טוב
השופטת תמר בר-אשר-צבן דחתה את התביעה ללא חיוב בהוצאות. "לאחר ששמעתי את שני הצדדים, אני סבורה כי דברי הנתבע והסברו מתיישבים יותר עם ההיגיון ועם מכלול העובדות".
היא אמרה כי "ראשית לכל, בסך-הכל דובר בפעולה פשוטה של החלפת ברז, היכולה להיעשות על-ידי כל אדם, גם אם אינו בעל מקצוע מיומן. מכאן, שהעובדה שאורח מזדמן הציע לסייע בהחלפת הברז נראית סבירה והגיונית ולא היה מקום לצפות שאותו אורח ידרוש שכר, ובכל מקרה, התמורה שביקש התובע עבור פעולה כה פשוטה, אכן נראית מופרזת".
שנית, המשיכה השופטת "דברי הנתבע, שהבין שהמעשה של התובע היה בגדר סיוע מתוך רצון טוב ושלא על-מנת לקבל שכר אכן מתקבלים על הדעת, ואף מתיישבים יותר עם הגיונם של הדברים ועם מכלול העובדות. הסבר זה למעשיו של התובע גם מתחזק בכך שהנתבע הודה לתובע על סיועו בכך שלא דרש תשלום עבור הארוחה. כמו-כן, מאחר שהתובע לא הציג חשבונית או קבלה על התשלום שדרש מהנתבע, נראה שאין מדובר בשכר עבור עבודה של בעל מקצוע, אלא בסיוע מזדמן שאינו תמורת שכר".
בנסיבות אלו, אמרה, "לא שוכנעתי כי יש הצדקה לתביעת התובע לכך שהנתבע יישא בשכרו עבור החלפת הברז, ובוודאי שאין מקום לתביעה בסך 1,000 שקל".
