אוניברסיטת בר-אילן פיטרה לפני מס' ימים את אחד מבכירי האוניברסיטה. הפיטורין: לאחר פרסום התחקיר ב-Nfc, שחשף רב שהטריד מינית כמה מבנות האוניברסיטה. התחקיר התבסס על ממצאי ארגון קולך, שהיה הראשון שהחל לחקור בנושא [התחקיר המלא, ראו קישור].
בעקבות פרסום התחקיר ב-Nfc, הגיעו אל ועדת הבדיקה שהקימה האוניברסיטה עדויות נוספות, שסייעו בעבודת הוועדה והביאו להחלטה לפטר את הרב לאלתר. חלק ניכר מהתלונות החדשות ומהמידע החדש שפרסמו גולשים ב-Nfc (במדור התגובות), הובאו בפני הוועדה, וזו השתמשה בהם כדי להצליב מידע שקיבלה.
הנהלת האוניברסיטה - פרופ' משה קוה, נשיא, פרופ' יוסף ישורון - רקטור, ד"ר שבתאי לובל - מנכ"ל, פרסמו בערב החג את ההודעה הבאה, הממוענת לאותו רב:
"הנהלת האוניברסיטה קיבלה את המלצות ועדת אנשי הציבור בראשותו של הרב יובל שרלו, ובחברותם של השופטת בדימוס שרה פריש והפסיכולוגית ד"ר מינה וסטמן מאוניברסיטת ת"א. הוועדה התמנתה לבדיקת מכלול העניינים הקשורים לתלונות שהוגשו, בנוגע להתנהגות בלתי הולמת מצדך בתקופת כהונתך בעבר כראש המדרשה לבנות, במסגרת עבודתך במדרשה בכלל. מסקנת הוועדה היתה, בין היתר, כי אינה רואה דרך בה הינך יכול להמשיך ללמד באוניברסיטה ועל אחת כמה וכמה במדרשה לבנות. הנהלת האוניברסיטה החליטה לאמץ את המלצת הוועדה ולהפסיק לאלתר את עבודתך באוניברסיטה".
התלונה הראשונה בנושא הובאה לידיעת הנהלת האוניברסיטה ב-22 לינואר 2003. התלונה נמסרה להנהלת בית המדרש הגבוה לבנות, וזו הועברה מיידית לד"ר יפה זילברשץ, נציבת הטיפול בהטרדות מיניות שליד האוניברסיטה.
היות והמתלוננות סירבו להעביר פרטיהן לידי הנילון (הרב), ומאחר והאירועים התרחשו לכאורה לפני יותר מ-3 שנים, מה שמגביל את אפשרות הטיפול המשמעתי והפלילי - המליצה ד"ר זילברשץ על הקמת ועדה חיצונית. יישום ההמלצה היה תכתיב של הנהלת האוניברסיטה, שמצאה שמחוייבותה לאלפי תלמידיה ותלמידותיה מחייבת אותה לפעול בנחישות לבדיקת הנושא.
לדברי דובר האוניברסיטה, גם ההחלטה לפטר את הרב ולא לאפשר לו להתפטר היא, מבחינת האוניברסיטה, הצהרת בדבר עמדתה ומחויבותה לתלמידותיה ולקהל שאותו היא משרתת.
הוועדה הגישה את המלצותיה ב-13 לחודש אפריל. ההנהלה קיבלה את ההחלטה כעבור יממה.
מעשיו של הרב היו ידועים לרבים מכלי התקשורת בארץ. Nfc הינו כלי התקשורת היחיד שחשף את הסיפור, בתחקיר מפורט שהניב מתוכו מאות תגובות. מערך התגובות לכתבה הפך במהירות למעין קבוצת תמיכה מאולתרת לנפגעות אנונימיות ומקורביהן. הדינמיקה שצמחה שם איפשרה לנפגעות שחששו קודם להעיד בפני הוועדה, לתת את עדותן, ובחלק מהמקרים אף להתעמת עם הרב.
הוועדה טיפלה בשש תלונות, כשלאחר מאמצים השיגה הסכמה מ-3 להעיד בפני הוועדה, ואף להתעמת ישירות בעדותן עם הנילון. אליהן הצטרפה עדה נוספת, שהוסיפה נדבך לתלונות. הוועדה התחייבה בפני המתלוננות ששום פרט לא יימסר לגורם אחר. בסוף מרס נערך המפגש הישיר בין 4 מתלוננות לבין הנילון, וכעבור מס' ימים הוא השיב על התלונות.
דובר האוניברסיטה ציין, כי מתוך סיכומי הוועדה, התרשמה הוועדה מאוד מעדויות המתלוננות, מאיכותן ומאמינותן, ולא מצאה קשר בין המתלוננות שעלול להעיד על תאום כלשהו, כפי שניסה הרב להציע בתגובתו.
הוועדה גם לא קיבלה הסבר מתקבל על הדעת מהרב על ריבוי התלונות נגדו, ולא מצאה בסיס לטענתו שארגון כלשהו עומד מאחורי התלונות הללו. החלטת הוועדה התקבלה פה אחד.
הרב הכחיש את הדברים, וניסה לתת הסברים לכל אחת מהתלונות - כדי להפריכן, כולל הכחשת ההיכרות עימן.
הוועדה ערה לעובדה, שבשל המגבלות האובייקטיביות לא היה בידי הרב את מלוא המידע המשפטי המלא לצורך הגנה משפטית מדוקדקת, בין השאר משום חששן של המתלוננות להחשף ולעמוד בחקירה נגדית על-ידי עורך דין. אולם, עם זאת, הם אומרים: "שוכנענו מעבר לכל ספק בכלים שהיו לפנינו, שיש בסיס איתן לתלונות".
במהלך התחקיר שערכנו נטען, כי נעשה ניסיון על-ידי גורם כלשהו לייחס לאוניברסיטה ידיעה מוקדמת והשתקה. על כך מגיבה הוועדה: "ככל הידוע לנו, לא הגיע להנהלת האוניברסיטה כל מידע על תלונות אלו לפני י"ט בשבט ש"ז ולכן אין אמת בשמועה שהאוניברסיטה ידעה".
הנהלת האוניברסיטה הביעה הערכה למהירות, העומק והיעילות של עבודת הוועדה, שנשיא האוניברסיטה מייחס לה עבודת קודש.
ארגון קולך שהיה הראשון שהחל לחקור בנושא ברך על ההחלטה: "זה תקדים היסטורי של טיפול עניני וגלוי במקרה כזה". בעקבות הפיכת מתחם התגובות של החשיפה המקורית ב-Nfc לקבוצת תמיכה ספונטנית, החליטה הנהלת קולך להענות לצורך במרכז שיח אנונימי, מקצועי ותומך, ולהקים פורום תמיכה וירטואלי לנפגעות תקיפה מינית דתיות. פרטים אודותיו יפורסמו לכשיוקם.
