הגומה הטעימה בנייטין

לפני כמה שנים, בעודי עמל על התיזה ללימודי המאסטר, נבחרתי לייצג את הטכניון בפני תורמים פוטנציאלים בארה"ב. הרעיון המרכזי היה להיפגש עם פילנטרופים ולהציג בפניהם את ההישגים המדעיים, תוך הדגשת החזון והתרומה של המחקר והמדע למדינת היהודים. כך, יצא לי לשבת במסעדות יוקרה הפתוחות לחברים בלבד, בשולחן אינטימי, עם מיליונרים כבדים שחלקם כה התרשמו מהרצאותינו עד שרשמו צ'קים נדיבים של מאות אלפי דולרים. אגב, זו גם הייתה הפעם הראשונה שנהגתי על פרארי GT ובינתיים גם האחרונה.

מעבר להוד, להדר ולכבוד, אני זוכר את פליאתי מהמחירים הנמוכים למדי במסעדות הללו, ובפרט ביחס לתמורה המיוחדת שהוצעה. למשל, פילה דג חרב אליטיסטי מהאוקיאנוס ההודי נמכר במחיר הדומה למחירו של פורל עממי במסעדה סטנדרטית בברוקלין. בפרדוקס הזה נתקלתי שוב השבוע בביקור מפנק באופן יוצא דופן, ובעלות סטנדרטית לחלוטין, במסעדת 'ניינטין' שנפתחה בסמוך למועדון הגולף בקיסריה. המסעדה עוצבה בסגנון ניו-יורקי-ניו אייג'י והונדסה בגאוניות המכניסה לכל פינה במסעדה הגדולה, הישר אל הסועד, את מרבדי הדשא הכבירים ואת הים הכחול שבאופק.

הצטרפה אלי לביקור חיפאית ספרטנית, אשר חיה מאז ומעולם תחת ההבנה כי האדם אוכל כדי לחיות. ניינטין הינה המקום ורסטילי ומשמשת בתבונה כבית קפה בבוקר, המאפשר ליהנות מארוחות בוקר, כריכים, סלטים או סתם מפגישת עסקים על כוס קפה, בעוד בערב המקום הופך להיות מסעדה מוקפדת, המציעה תפריט עם בשרים, דגים, פירות ים ועוד, כולם ברמה גבוהה מאוד ובמחירים נוחים מאוד. בנוסף, ניתן להזמין את החדר הפרטי היפהפייה והמושקע (עד 40 איש), המשקיף על מדשאות הגולף והאגמים, ומי מהסועדים שזקוק למחשב נייד כבן לוויה ישמח לדעת שבמקום פועל שרות אינטרנט אלחוטי מהיר במיוחד.

חנינו את הטויוטה הצנועה לצד אינפיניטי ספורט ופורש קררה מבהיקות. לאור מזג האוויר הנפלא, התיישבנו במרפסת הכי יפה בקיסריה וזרמנו עם שני קוקטיילים לשימון מנועי הסילון. החיפאית בחרה אורנג' פיז (34 שקל) - מיץ גזר ותפוזים עם יין מבעבע ודבש, קוקטיל קליל, מרענן נטול בשורה. אני בחרתי בקוקטייל 'Nineteen' (38 שקל) המכיל מיץ גזר עם וויסקי, סאוור ודבש. אולי נשמע תמוה, אבל נותן שילוב מרתק של טעמים ונותן בראש בזכות רמת האלכוהול המכובדה.

בהמלצת המלצרית בחרנו לפתיחה במולים ורדרדים שהגיעו טריים בטיסת לילה מנורמנדי והוגשו טובלים בחמאה, יין לבן ורסיסי בצל סגול (69 שקל). עונג טהור. יחד איתם, כחלק מהחבילה, הגיעה מנת צ'יפס בפרמז'ן וכוס בירה. מחויבים לים, הזמנו גם מנת שרימפס ברוטב צ'ילי קוקוס (52 שקל) בעל אוריינטציה אסיאתית מובהקת שהגיע מלווה בקינואה וכוסברה, וגראבדלאקס (42 שקל) - סלמון נורווגי בכבישה ביתית שהוגש עם ביצה ורוטב וינגרט.

דג הסלמון היה משובח והזכיר סשימי בטעמיו. השרימפס היו שמנמנים ופריכים והשתלבו נפלא עם הרוטב, אך חשנו כי פרוסות השום הקלויות שהוספו לקינואה הותירו מרירות שפגמה בטעמים הנקיים שבמנה. לצד המנות הראשונות התפנקנו במנת ניוקי (58 שקל) ח-ל-ו-מ-י-ת שאמנם משתייכת לעיקריות, אך נראתה מפתה ביותר והצליחה לגשר בין מנות הפתיחה לעיקריות. הניוקי, אשר כמו שאר הפסטות והמאפים נעשה במקום, מבוסס על תפוחי אדמה אפויים וגבינת ריקוטה המעניקה להם מרקם קליל של ענן. הוסיפו לזה רוטב פטריות כמהין אמיתי בקרם פרש ופרמז'ן איטלקי מובחר והרי לכם האושר הגשמי בהתהוותו. לא לוותר!

עם המנה העיקרית בחרנו לשתות את יין הבוטיק 'פלאם קלסיקו' המוצע גם בכוס (38 שקל לכוס). היין הוגש בכוסות בדולח נוצצות והתגלה כבלנד מוצלח של קברנה ומרלו עם ניחוח אלון עדין, טעם דומיננטי של דומדמניות ופטל שחור, גוף בינוני עד מלא וסיומת ארוכה ומענגת. היין ליווה בצורה מעוררת הערצה את סטייק האנטרקוט (118 שקל) הדשן שהוגש לי במידת צלייה מדיום מדויקת, על צלחת מחוממת כהלכה, לידו תפוח אדמה שכמו נשלף ממדורה ותערובת ירקות בכתום ובירוק שנחלטו קלות והוקפצו בחמאה. החיפאית, שכבר הבינה שזכינו לחיות בתקופה שבה חיים כדי לאכול, התענגה על פילה דניס (88 שקל) עסיסי צלוי על פחמים, שהוגש לצד פירה חרדלי ומעליו סלסת עגבניות ולימון כבוש.

את הקינוח בחרנו לאכול בחלל הפנימי ורחב הידיים. בהתלבטות הקשה בין מאפה התפוחים שנראה מפתה בטירוף כאשר הוגש לאלוף הארץ בגולף, אשר סעד בשולחן לידנו, לבין קרם הברולה (34 שקל) ניצח האחרון, והיה בהחלט בחירה ראויה ומפנקת. הקרם היה קציפתי התהדר בווניל אמיתי ובמתיקות מאוזנת וכוסה בסוכר שעבר קרמליזציה עדינה ולא חריכה אגרסיבית הנפוצה מדי במקומותינו. עוגת גבינה אפויה דו-שכבתית בסגנון ניו-יורק (28 שקל) שהוגשה עם תותים וקרם פירות יער חתמה את המשתה המפואר של האורחת, לצד אספרסו חזק וטוב של מותג הקפה האוסטרי יוליוס מיינל (12 שקל).

הקמת מסעדה כמו ניינטין, צמוד למועדון הגולף של ישראל, מעניקה תחושת ניתוק חו"לית ומחייבת אותה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים אליהם התרגלו שועי ארצנו. הבונוס הוא רמת המחירים הנוחה המאפיינת בתי קפה ולא מסעדות יוקרה. לנו, כסועדים מן השורה, ניתנת הזדמנות ליהנות מעיצוב מרהיב וממטבח המציע מנות המתבלטות באיכותן, כל זאת מבלי להיקלע לשילובים תמוהים של רכיבים שהקשר ביניהם מקרי.