שני חוקרים איטלקים מצאו תכתובת המוכיחה את השתיקה המיוחסת לאפיפיור פיוס ה-12 בזמן השואה. כך דיווח (יום ג', 2.2.10) אתר הקונגרס היהודי העולמי.
על-פי התכתובת, שלא נחשפה קודם לכן, פיוס נפגש בשנת 1944 עם השגריר הבריטי לכס הקדוש, פרנסיס ד'ארסי אוסבורן בפגישה שבה ביקש השגריר מהאפיפיור, בשם ממשלת בריטניה, לערער באופן ציבורי על הסגרתם של 400 אלף יהודים הונגריים למחנות המוות הנאצים.
פיוס, כך עולה ממסמכים שנשמרו בארכיבים הלאומיים בלונדון, אמר לו כי הוא נתון תחת לחץ להוקיע את התעללותם של הסובייטים נגד הקתולים בפולין ובמדינות הבלטיות. אוסבורן ענה לו כי לא ניתן להשוות את המעשים המיוחסים לסובייטים, אפילו אם אומנם התרחשו, לרצח השיטתי של היהודים בידי הנאצים. פיוס השיב לו כי גם עם יחליט לשתף פעולה, הוא יעשה זאת בעילום שם ויימנע מלמתוח ביקורת על הנאצים עצמם.
שנתיים לאחר מכן, אוסבורן כתב ביומנו: "ככל שאני חושב על כך, כך אני נגעל מהטבח של היטלר בגזע היהודי, מאידך, ומגיסא, מהעיסוק הכמעט בלעדי של הוותיקן....עם האפשרות שרומא תופגז".
עדות נוספת לשתיקה המיוחסת לפיוס, ושעליה
מוחים היום ארגונים יהודיים רבים בעקבות החלטתו של האפיפיור הנוכחי, בנדיקטוס ה-16, לקדש את פיוס, עולה מפגישה שקיים עם נציג דיפלומטי אמריקני בוותיקן, הרולד טיטמן, באוקטובר 1943. פיוס הצטייר באותה פגישה בעיני הדיפלומט כאדיש לגורלם של יהודי רומא שנשלחו באותה עת לאושוויץ.
במקום זאת, הוא הפגין דאגה מדיווחים על-כנופיות קומוניסטיות ברומא. ואילו הקרדינל אכילה סילברסטיני, נציג הוותיקן לענייני חוץ, שעבד עם פיוס אמר כי הוא האמין כי התבטאות נגד הנאצים תשיג את ההיפך הנדרש. "באותה תקופה טראגית, האפיפיור רצה שהגרמנים יעזבו את רומא בשקט ויכבדו את אופיה הקדוש", אמר לעיתון האיטלקי "לה סטמפה". כל מפגן של מרד או מחאה בעל הד ציבורי היה פועל להרעת המצב עבור היהודים והקתולים כאחד, כפי שאירע בהולנד ב-1942, כאשר הגמונים הולנדים מחו נגד היחס ליהודים, והדבר הוביל לרדיפה עזה יותר.
עם זאת, הודה הקרדינל סילברסטיני, כי פיוס פעל מאחורי הקלעים כדי להעניק ליהודים מקום מקלט במוסדות קתולים. הוא הוסיף ואמר כי מיומניו של אוסבורן עולה כי פיוס אפילו שימש כמתווך בין בנות הברית לבין הגרמנים בתוכנית להדיח את היטלר. בנאומו בבית הכנסת הגדול ברומא בחודש שעבר, אמר האפיפיור בנדיקטוס כי איטלקים קתולים רבים וכן הוותיקן עצמו הצילו יהודים "באופן סודי ודיסקרטי".
בנאום בפני הפרלמנט האיטלקי בחודש שעבר לציון יום השואה, אמר אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום וניצול מחנות המוות: "אם זה בדרגים הנמוכים ביותר של הפוליטיקה או בדרגים הגבוהים ביותר של הרוחניות, השתיקה לעולם לא עוזרת לקורבנות... השתיקה תמיד עוזרת לתוקף".
