עלות סל שירותי הבריאות מהווה 46% מההוצאה הלאומית לבריאות ובשנת 2009 עמדה עלות הסל לקופות החולים על למעלה מ-28 מיליארד שקל. כך עולה (יום ד', 3.2.10) מקובץ נתונים סטטיסטיים שפרסם האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, במלאת 15 שנים לכניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

בקובץ מידע מקיף ומרוכז, ממגוון מקורות, על אודות מגמות במערכת הבריאות הישראלית משנת 1995 ועד לסוף שנת 2009.

נתון מעניין נוסף העולה מהנתונים הוא, כי שיעור המימון הפרטי כאחוז מההוצאה הלאומית על בריאות עמד בשנת 2008 על כ-42% מההוצאה, לעומת 33% בלבד בשנת 1995, עם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הוצאות משקי הבית על בריאות היוו בשנת 2008 כ-5.1% מהוצאות משק הבית על תצרוכת. בנוסף, משקי הבית מחמישון ההכנסה העליון מוציא בממוצע על בריאות פי 3.6 יותר מאשר משק בית מחמישון ההכנסה התחתון.

כ-53% מעלות סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים ממומנים מכספי דמי ביטוח בריאות ו-40% ממומנים מתקציב המדינה, זאת לעומת 47% אחוז ו-48%, בהתאמה, בשנת 1998. יתרת המימון הינה באמצעות ההשתתפות העצמית הנגבית מציבור המבוטחים בגין שירותי בריאות שמחייבים תשלום השתתפות שכזו.

גם השחיקה בעידכון המקורות של סל שירותי הבריאות נמשכה בשנים האחרונות. לפי הנתונים, בין השנים 1995 ל-2009 עודכן הסל בגין גידול דמוגרפי ב-25% בעוד שהגידול בפועל עמד על 43%. קיימת גם שחיקה הנובעת ממדד יוקר הבריאות. באותה תקופה, עודכן סל השירותים על בסיס מדד זה ב-62%, כאשר מדד תשומות הבריאות עלה במהלך אותן שנים ב-79%.

ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, ציין כי "בימים אלה מלאו 15 שנה לרפורמה במערכת הבריאות שהחלה עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מערכת הבריאות הגיעה בתקופה זו להישגים רבים, אולם שחיקת מקורות המימון עלולה לפגוע בהישגים אלה".

לדברי חורב, יש לפעול לשינוי בתמהיל המימון בניסיון להגיע להפחתה במימון הפרטי ולהגברת הנגישות של קבוצות חלשות באוכלוסיה ושל תושבי הפריפריה לשירותי בריאות חיוניים. הוא אמר כי משרד הבריאות פועל בכיוון זה במספר מישורים. שתי דוגמאות אותן הזכיר: ביטול ההשתתפות העצמית שנדרשה בעבר בתחנות טיפת החלב והפעלת שירותי בריאות השן לילדים. "אלה מומנו עד כה בעיקר על-ידי משקי הבית, דבר שמנע מאוכלוסיות רחבות להגיע לטיפול סדיר. תוכנית סגן שר הבריאות להכנסת שירותי בריאות השן לילדים לסל הבריאות תביא להגברת הנגישות לשירותי בריאות השן, לצמצום פערים בין קבוצות אוכלוסיה ולקידום בריאותם של ילדי ישראל", אמר חורב.

"על טיפולי השיניים להיות חלק אינטגרלי מסל הבריאות"

הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית מסרה בתגובה לדוח משרד הבריאות כי "טיפולי השיניים צריכים להיות בסל הבריאות".

לדברי רמי אדוט, חבר הקואליציה, "כיום ברור לכל כי טיפולי שיניים הם חלק אינטגרלי מכל הטיפולים הרפואיים שיש לספק לתושבי ישראל, בלי קשר למצבם הכלכלי".

אדוט מסר כי בימים אלה עמלה הקואליציה, יחד עם ח"כ חיים אורון (מרצ), על קידום הצעת חוק לטיפולי שיניים חינם לילדים וקשישים – שתי הקבוצות המוחלשות ביותר שאינן זוכות לטיפולי שיניים. עד עתה חתמו על הצעת החוק 48 ח"כים מכל סיעות הבית.

חברי הקואליציה ציינו כי סגן השר ליצמן עשה את הצעד הראשון, כשפעל להקצאת תקציבים לטיפולי שיניים, אולם הפתרון הראוי הוא הכללת טיפולי פה ושן בסל הבריאות.