שתי בעיות עיקריות עומדות בפני מבקר הטלוויזיה האשכנזי התורן המתיישב לכתוב על "צחוק מעבודה": הראשונה, ובכן, הוא קצת מתבאס מהעובדה שדווקא הוא, מכולם, צריך להגיד את שלוש המילים "זה לא מצחיק" לשלום אסייג. השנייה, נו, הוא קצת מתבאס שדווקא הוא, מכולם, צריך לנפק עכשיו 500 מילה כשבהחלט אפשר היה להסתפק בשלושת המילים הללו.
"צחוק מעבודה", ואין דרך קלה להגיד את זה, היא תוכנית לערסים. נכון, זה לא פוליטיקלי קורקט וממש לא בסדר להגיד זה, אבל היי, עם תוכנית שמשתמשת בגסויות כמו "ועכשיו נראה את עידן אלתרמן עושה סטנד-אפ" אין מנוס מלהסיר את הכפפות.
זה די מוזר, האמת, כי שלום אסייג הוא אחד האנשים המצחיקים במדינה שלנו. נכון, זה אומר הרבה יותר על המדינה שלנו מאשר על שלום אסייג, אבל מאדם במעמדו, ועם הביטחון ש"צחוק מעבודה" רכשה כבר, אפשר היה לצפות למשהו אחר חוץ מאשר בדיחות על פרסים. נכון, זו נוסחה די גרועה לזנוח את כל מה שעשה לך את הקריירה, ובכל זאת, ציפיתי למשהו אחר. אבא שלי היה כל-כך קמצן עד שעשינו לאמא שלי מסיבת הפתעה בחושך. חה חה. רוסים שותים וודקה כדי להתחמם. חה חה. יש את הערסים האלה עם האמסטפים. חה חה. שוטרים רק רוצים לתת דוח. חה חה. ומה שהכי מצחיק הוא שעל הבמה מרוכזים מיטב הכשרונות של הסטנד-אפ הישראלי לדורותיו. ואיש מהם, כמה מוזר, לא טרח לחדש משהו ב-15 השנים האחרונות.
זה בדיוק ההבדל בין הסטנד-אפ שלנו לזה של ארה"ב. כי בארה"ב, כדי להתבלט, אתה חייב להביא משהו אחר, נועז יותר, אפל יותר, אפילו - אל תנסה את זה בבית, אורי חזקיה - מצחיק יותר. רק כאן, בארץ שבה להומור אין שוליים אלא רק מיינסטרים, כל סטנדאפיסט מתחיל עולה על הנוסחה של 1 רוסי פלוס 1 תכונה שלילית, ודוהר איתה כל הדרך אל הצחוק המובטח של הקהל, שקצת כמו במקרה של הקהל של הגשש החיוור, אוהב את הבדיחות שלו בדיוק אותו דבר כבר 40 שנה.
צחוק מעבודה, ואת זה חשוב להגיד, איבדה את החן שבהחלט היה לה בעונות הראשונות, כשמיטב הסטנדאפיסטים (אוקיי, אוקיי, מיטב הסטנדאפיסטים וליטל שוורץ) נשלחו ליום שלם לעבודה מסוימת ואשכרה התנסו בה. בעונה החדשה הכל כל-כך מתוסרט וכל הבדיחות כל-כך צפויות מראש, עד שאפילו חיוך זה לא מצליח להעלות רוב הזמן.
אבל הקהל? הוא גועה. והרייטינג? הוא גואה. אז הבדיחות עובדות, הקהל נשפך על הרצפה, "קבלו את
יעקב כהן" זו עדיין, מסתבר, שורה חוקית במדינות מסוימות, כך שאין מנוס מהעובדה שהתוכנית "צחוק מעבודה" צריכה להחליף את הדבר היחיד שלא עובד בה: בדיוק, את מבקר הטלוויזיה.
