בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הכרזותיהם של מפגיני כיכר רבין, במיוחד יולי תמיר, יעל דיין ושלי יחימוביץ', כי לא יעברו בשתיקה וכי יקחו את החוק לידיים - אפילו עצם נוכחותן בעת הכרזה כזו ואי-הסתלקותן מיד בעקבותיה - משוות בינן ובין העבריין משה קצב
איזו חוצפה ועזות מצח נדרשו מיעל דיין, משלי יחימוביץ ומיולי תמיר, להשתתף בהפגנה ולהישאר בה, כאשר חלק מהדוברות מאיימות "לקחת את החוק לידיים". כך, לפחות, על-פי הדיווח באתר Nfc. מה פירוש? יוציאו את קצב, את מזוז, אולי את שנדר להורג?. יצלבו אותם כמו בימי הקיסרות הרומית?. ישרפו את בית משפט השלום, אם תתקבל עסקת הטיעון?. ימרחו בזפת ובנוצות את השופט? ואני אומר: אם הדיווח נכון, שלוש אלו וכל שאר המשתתפים והמשתתפות בהפגנה, אינם טובים מהעבריין משה קצב. הוא "לקח את החוק לידיים", והן עושות בדיוק כמוהו. את החוק אפשר "לקחת לידיים" בכל מיני עבירות, לפי טעמו של ה"לוקח": זה במעשים מיניים, זה בצייד לא-חוקי, ההוא בעבירת תנועה, ההיא בעבירת ריגול, פלוני בעבירת מס ואלמוני בעבירת שוד. ויש הלוקח לידיו ובמו-ידיו את החוק ואת חיי קורבנו גם יחד. כל אלה עבריינים, בדיוק כמו משה קצב, וההבדל בין כולם אינו עקרוני, אלא רק במידת העונש שהחוק קובע לעבירה. עבריינות היא עבריינות, וגם האיום בעבריינות הוא עבריינות. חמורה במיוחד התנהגותה של יולי תמיר, היודעת לצעוק עד לשמיים כאשר מתנחל מקים אוהל דולף בתוך "מאחז לא חוקי" - כלומר מאחז שהוקם על-ידי השלטון ובברכתו, אך לא קיבל את טופס 1/6/8/9453987 החסר, בחתימת שר הביטחון הפוזל לעבר מרכז מפלגת העבודה - על גבעה חשופה בשומרון. או-אז היא זועקת למען "שלטון החוק", וכדרכם של אנשי השמאל שמירת החוק חשובה לה רק כאשר מדובר בגחמותיה הפוליטיות. אילו היה אהוד אולמרט ראש ממשלה ראוי לשמו ולא פרחח פוליטי ריק וחדל אישים, היה מפטר בו-במקום את השרה תמיר, על שהייתה לה החוצפה להפגין ברבים נגד מעשים של אנשי התביעה הכללית, שהם אנשי הרשות המבצעת הכפופה לממשלה שבה תמיר חברה. כך היה נוהג מנהיג ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת וכל מדינה מתוקנת אחרת. מעשיה של תמיר מהווים פן אחר של חוצפתה של שלי יחימוביץ', שהחליטה כי היא מאמינה למתלוננת ולכן קצב חייב לעוף הביתה. עוד לפני הגשת כתב אישום, שהוא לשיטתה סמרטוט חסר תועלת וכמוהו גם בית המשפט. בית המשפט הנכון והראוי הוא, כמובן, בית-דין-שדה מייסודה של היחימוביצ'ית. ולפתע, לאחר כל הזעקות על-אודות כוחו הגדול יתר על המידה של בג"צ, נשכח בית המשפט העליון מליבותיהם של הצדיקים הללו. נראה כי לגברות החסודות תמיר, דיין ויחימוביץ', ולשאר המפגינים, אין עוד בצע בהגשת עתירה לבג"צ נגד מזוז. הם כבר יראו לנו מי הם ומה כוחם, שכן הם "יקחו את החוק לידיים". גם אני סבור כי הסתירה המוחלטת, שאינה ניתנת ליישוב, בין הכרזת מזוז (שהיתה בעליל גוזמה אדירה) בראשית השנה, על חומרת המעשים ועל עוצמת הראיות להוכחתם, כמו על אמונו המוחלט במתלוננות ועל המשקל הנודע לעצם ריבוין, לעומת חתימתו כעת על כתב האישום המצומק, לדבריו בשל קלישות הראיות (ככל הנראה, בצדק רב) ובשל הגורם הנשיאותי ופרצופה של המדינה (שעליהם שכח לחשוב בהכרזתו הראשונה) - מחייבת התפטרותו לאלתר, ואם לא יעשה כן על ראש הממשלה לדרוש זאת ממנו (וכבר רשמנו לעיל את תיאורו של פוחז פוליטי זה). אך את הדברים אין להשיב, שכן ההסכם כבר נחתם ועל שני הצדדים לכבדו ולקיימו במלוא תום ליבם ובמלוא יכולתם. ביטול ההסכם יכול להיעשות אך ורק באחת הדרכים הבאות: - א. על-פי צו של בג"צ, הפוסל את ההסכם מטעמים משפטיים.
- ב. על-פי החלטת בית המשפט שלפניו יונחו כתב האישום וההסכם בדבר הסדר טיעון. החלטה כזו תינתן אך ורק אם בית המשפט ישוכנע כי ההסדר נגוע באי-חוקיות או כי הוא מנוגד לטובת הציבור, שאיננה בהכרח זו שציבור המפגינים העבריינים בכיכר רבין רואה כטובת הציבור (כן, ציבור עבריינים, שכן כל מי שלא עזב את המקום לאחר השמעת האיומים "לקחת את החוק לידיים", שותף לאותו איום).
- ג. בדרך שעליה רמזו תמיר, דיין, יחימוביץ ושות': באמצעות הפיכה, אולי צבאית ואולי קרקסית, שתתפוס את השלטון, תערוף פיסית את הראשים הראויים לכך ותעמיד את משה קצב לקיר או תעלהו לגרדום. אפשר להסתפק בנחרת-בוז, ואין צורך להמשיך בסקירת האיוולת הזו.
מרוב משפטנות ומשפטיזם איבדנו כל קו אדום וכל אמת-מידה של חוקיות וממלכתיות. אני מצפה לישיבת הממשלה, שבה על-פי תפיסתי חייב פרופ' פרידמן להכות בשולחן בפטיש גדול ולהעמיד את הנוכחים על מקומם ועל חובותיהם הממלכתיות. בעיקר את יעל תמיר, המכהנת למרבה האירוניה הטרגי-קומית כשרת החינוך(!).
|
תאריך:
|
30/06/2007
|
|
|
עודכן:
|
01/07/2007
|
|
עו"ד משה מכנס
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
א מ רול
|
1/07/07 00:49
|
|
|
|
סריגמיש
|
1/07/07 08:28
|
|
2
|
|
מסר
|
1/07/07 00:57
|
|
3
|
|
מישהו
|
1/07/07 01:45
|
|
4
|
|
יודית
|
1/07/07 02:45
|
|
|
|
מישהו
|
1/07/07 12:46
|
|
5
|
|
עץ
|
1/07/07 03:25
|
|
6
|
|
אבישי מ
|
1/07/07 07:46
|
|
|
|
הניה
|
1/07/07 10:14
|
|
|
|
אבישי מ
|
1/07/07 13:04
|
|
7
|
|
דורון ט
|
1/07/07 12:56
|
|
היה משהו ייחודי באווירה בעצרת המחאה בכיכר רבין נגד עיסקת הטיעון שנחתמה בין היועץ המשפטי לממשלה לבין נשיא המדינה המתפטר, משה קצב. אחת הנואמות, ח"כ שלי יחימוביץ', הגדירה זאת כ"מהפכה". המארגנות לא ציפו לראות כל כך הרבה מפגינים. הן ציפו למאות וזכו לראות כיכר גדושה בעשרות אלפים. לא רק נשים. אלפי גברים הגיעו.
|
|
|
על-פי הנאמר בעיתונים, משה קצב ממש הפציר בסנגוריו לקיים את השימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה למרות שאלה סברו שאין בכך טעם. הנשיא היוצא רצה להראות בכך שהוא מכבד את רשויות אכיפת החוק על אף שגם הוא, כנראה, לא האמין שחפותו יכולה לצאת לאור כבר בשלב זה. חיים רמון, לעומת זאת, ויתר על הליכי השימוע, בדיוק מן הסיבות האלה. לא היה לו אמון במערכת שהוא היה מופקד עליה בתוקף תפקידו כשר המשפטים.
|
|
|
החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לחתום על הסדר טיעון עם נשיא המדינה, משה קצב, מעוררת, מטבע הדברים, סערה ציבורית. המדובר בהחלטה אמיצה, אך בעייתית. ולא בכדי. במשך כשנה פרסמו אמצעי התקשורת כותרות ענק, בהן נטען כי הנשיא קצב אנס נשים במשכן הנשיא, ובאתרים אחרים, הטריד וביצע מעשים מגונים באחרות. המשטרה חקרה, בליווי תקשורתי צמוד, והמליצה להעמידו לדין. הפרקליטות ומזוז אימצו בתחילה את המלצת המשטרה, ואצו-רצו לפרסם כי היועמ"ש שוקל: להעמיד לדין את קצב על אונס, לא פחות, ושאר עבירות - הכל בכפוף לשימוע.
|
|
|
שלום, אתם לא מכירים אותי ומעולם לא שמעתם עלי. שמי ענת או דפנה או סיוון, והוא לא זכה לקיצור תקשורתי, וכנראה שלעולם לא יזכה. אני בת 3, או 12 או 25.
|
|
|
צודקות/ים כל הקוראות/ים לתמיכה בלתי מסוייגת בנפגעות קצב (כולל גיוס משאבים למימון תביעתן האזרחית), ואין כל ספק שאנחנו חייבות להפגין כאישה (ואיש) אחת נגד הביזיון הנוראי הזה, אך לדעתי אנחנו צריכות לעשות גם הרבה מעבר לזה.
|
|
|
|