שלמה אליהו, המחזיק כ-9.59% ממניות בנק לאומי, הגיש עתירה לבג"צ כנגד מדינת ישראל, שר האוצר ובנק לאומי למתן צו על תנאי "המחייב את המשיבים ליתן טעם מדוע לא ימכרו לאלתר את מניות בנק לאומי לישראל המצויות בבעלות הממשלה ומדוע לא יקבע לאלתר לוח זמנים גדור ומיידי למכירת המניות האמורות".
כמו-כן, ביקש אליהו כי "ככל שלא יהיה בתשובת המשיבים כדי לעמוד בהוראות החוק ובחובה המוטלת עליהם - יתבקש בית המשפט הנכבד להפוך את הצו למוחלט, ולחייב את המשיבים לקבוע לוח זמנים גדור, ידוע ומיידי למכירת מניות הבנק".
על-פי העתירה, למדינה יש חובה למכור את אחזוקתיה בבנק לאומי מזה כ-17 שנה, אך אין היא עושה זאת. "על-אף שכבר חלפו להן כ-17 שנים, טרם מכרו המשיבים את כל המניות האמורות, וכפי שיוכח להלן - הממשלה מעורבת בניהול העסקי של הבנק ואף נתפסת כבעלת שליטה בבנק, הן על-ידה והן על-ידי הבנק עצמו", טוען אליהו.
"למרבה הצער, התנהלותם של המשיבים בעניין זה במשך תקופה ארוכה זו, מאופיינת בתקופת ארוכות של חוסר מעש, או למצער בפעולה איטית ובלתי נמרצת, ובעיקר בהפכפכות וחוסר החלטיות. מפעם לפעם הממשלה שינתה טעמה באשר לדרך מכירת המניות, תוך שכל שינוי גורר עימו עיכובים והמתנות".
בעתירה מתבקשים המשיבים לנמק מדוע לא יפעלו מיד וללא כל דיחוי למכירת יתרת המניות של בנק לאומי המצויות בבעלותם או בשליטתם.
בין נימוקי העתירה, ציין אליהו כי המשיבים קיבלו לידם את מניות הבנק, וניתנה להם הסמכות (והחובה) למכור את המניות האמורות בתנאים המיטביים ובהקדם האפשרי. חרף זאת, חלפו 26 שנים מאז הלאימה המדינה את מניות הבנק. כתוצאה מכך, נוצר מצב בלתי-תקין ובלתי-רצוי, בו המדינה עודנה מחזיקה בפועל בכ-11.46% ממניות הבנק, והיא מעורבת בניהול הבנק באמצעות ועדת המניות ובתוך כך ממנה בפועל את כל הדירקטורים בבנק, תוך של יתר הציבור והעותרים בתוכו, המחזיקים בכ-88% מהון הבנק, אין כל השפעה על מינוי דירקטורים בבנק ואין להם את המעמד הראוי לאור יחס האחזקות.
יתר על כן, מצב זה אף חוסם את כוחות השוק והכלכלה ומונע גיבוש של גרעין שליטה, לדברי אליהו.
לפני כשבוע, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה התנגד להצגת מועמדותה של מאור ליו"ר לאומי מטעם ועדת המניות, ויו"ר רשות ניירות ערך זהר גושן, החליט שלא לאפשר לה להציג מועמדות -
גליה מאור הודיעה כי אינה מתכוונת להמשיך במרוץ לכיסא יו"ר בנק לאומי.
