|
דוד בנקיר ז"ל [צילום: יד ושם]
|
|
|
|
|
בסוף השבוע הלך לעולמו בטרם עת ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם, פרופ' דוד בנקיר, שנפטר ממחלה קשה.
בנקיר נולד בגרמניה בשנת 1947. הוא למד באוניברסיטה העברית מהתואר הראשון ועד לדוקטור בהיסטוריה של עם ישראל. עבודת הדוקטורט שכתב עסקה בחברה הגרמנית ובאנטישמיות הנאצית בשנים 1938-1933.
בנקיר היה חוקר מוערך בעל גישה מובחנת בחקר השואה. ברוב מחקריו עסק ברודפים ובמשקיפים - תחום מחקר שעסקו בו בעיקר גרמנים ובני עמים אחרים - אבל מתוך נקודת המבט של חוקר ההיסטוריה היהודית, שמבקש בין השאר לגלות את המרכיב "היהודי" בהתפתחויות הכלליות.
סגולות מיוחדות של האיש
ההיסטוריוגרפיה של השואה התרחבה בעשורים האחרונים ועוסקת כיום במידה רבה במיקרו של השואה - גורלן של קהילות, תולדותיהם של מחנות ריכוז וזכרונותיהם של ניצולים. מעטים הם החוקרים שעדיין יכולים, דווקא אל מול שפע הפרטים שהמחקר המודרני מגלה ומקבץ, "להמריא" לגובה רב ולסקור ממנו מגמות-על בשואה. בנקיר נמנה על יחידי סגולה אלו.
גם יכולתו לאחד את חקר השואה עם חקר המשטר הנאצי, הייתה סגולה מיוחדת לבנקיר, שכן רוב החוקרים יודעים לעשות רק אחד מן השניים. וכך, בין נושאי התעניינותו העיקריים עמדה השאלה כיצד הייתה האנטישמיות לכלי המרכזי והיעיל ביותר בידי השלטון הנאצי לשמור את אש האידיאולוגיה, הן במאבקיו בתוך המנגנון השלטוני והן במאמציו לגיוס ההמונים.
בנקיר פרסם מחקרים רבים, ובכלל זה ספרו רב החשיבות The Germans and the Final Solution: Public Opinion under Nazism על דעת הקהל בגרמניה הנאצית. לאחרונה התפרסם בהוצאת יד ושם ספר המאגד מבחר ממאמריו של בנקיר, המשקפים את עיקרי דרכו המדעית - "היטלר, השואה והחברה הגרמנית: שותפות ומודעות".
"חבר גדול, צנוע במיוחד ומענטש"
בנקיר היה עמית ליידי דייויס, עמד בראש הקתדרה על שם סלומון וויקטוריה כהן באוניברסיטה העברית ושימש ראש מדור לימודי אנטישמיות ושואה של המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. במהלך הקריירה שלו שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות בלונדון, בארצות הברית, בדרום אפריקה ובדרום אמריקה, והיה מעורב בפיתוח מרכזים ללימודי יהדות באמריקה הלטינית ובטיפוח פרסומים אקדמיים בשפה הספרדית. בשנת 2000 מונה לעמוד בראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם, והיה ראש הקתדרה לחקר השואה על שם ג'ון ניימן.
"פרופ' בנקיר היה מהחוקרים החשובים והמצוטטים בתחום חקר גרמניה הנאצית, ופרסומיו בתחום הם אבן דרך במחקר האקדמי המודרני", אמר יו"ר יד ושם, אבנר שלו. הוא הוסיף, כי בנקיר היה מרצה מחונן ומרתק, אדם בעל יושרה יוצאת דופן, מבריק, חד וענייני בגישתו המחקרית, "בנקיר היה חבר גדול, צנוע במיוחד ומענטש שנאבק בגבורה במחלתו ולא הפסיק לפעול ולעבוד עד יומו האחרון", ספד לו שלו.
ובנימה אישית: לשלוש מתכונותיו אלו של בנקיר כפי שציין שלו, הייתי עד מכלי ראשון. לפני מספר חודשים הוזמנתי להרצות בסמינר החוקרים של יד ושם, ובנקיר הגיע גם הוא לשמוע את ההרצאה. היה זה בעת שמחלתו חזרה ופגעה בו, אך כפי שאמר שלו - הוא בא בצניעות לשמוע עוד הרצאה, עבד ללא לאות גם כאשר נאבק במחלתו ומעל לכל הפגין שהוא מענטש.