מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, ערך במסגרת דוח 53ב ביקורת מקיפה על הליכי המשמעת בשירות המדינה. בסיום פרק הביקורת תוקף המבקר את מה שהוא מגדיר כהחלטת נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, להשתלח במשרד מבקר המדינה תוך "אמירות חסרות יסוד".
נושא המשמעת בשירות המדינה מוסדר בחוק שירות המדינה, תקנות שהותקנו על-פי, תקשי"ר והודעות נציב שירות המדינה המתפרסמות מדי פעם.
בשנת 1995 מינו שר האוצר ושר המשפטים דאז ועדה לבדיקת הטיפול המערכתי במשמעת בשירות המדינה. (ועדת קרמניצר). ב-1998 פרסמה הוועדה דוח מפורט על הנושא. מהביקורת עלה כי רק הרחבת יחידות המשמעת יושמה, בעוד בהמלצות וביקורות אחרות לא יושמו.
המבקר כותב בדוח, כי בהיעדר נתונים מלאים ואמינים על הטיפול בתלונות ובתיקי משמעת, אי אפשר לבדוק אם יש מתאם בין תוספת כוח האדם לבין שיפור האכיפה.
למרות ביקורת על היעדר רישום נאות של אופן הטיפול, המערכת הממוחשבת עדיין אינה מספקת נתונים אמינים ועקביים. דבר זה מונע ביקורת ומעקב רציניים.
על-פי נתוני נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, בשנים 1999-2000 קוצר משך הטיפול הממוצע בתלונה. שיפור ניכר חל בעבודת בית הדין למשמעת. עם זאת, בכמה מתיקי המשמעת שנבדקו, נמצא שהטיפול נמשך זמן רב - עד שנתיים וחצי. התמשכות הטיפול אף גרמה לביטול תובענות כתוצאה מהתיישנות או מטענה של "הגנה מן הצדק".
על-פי הביקורת, רוב משרדי הממשלה לא קבעו הוראות נוהל פנימיות לטיפול בעבירות משמעת ועבירות פליליות של עובדיהן, למרות שכך נדרש בתקשי"ר. אגפי התביעה והחקירות בנש"מ לא קבעו נהלי עבודה בשיתוף פעולה.
המלצת ועדת קרמניצר, לקבוע הנחיות בנושא השעיית עובדים, לא יושמה.
המבקר תוקף את הנציב
מבקר המדינה תקף כאמור בדוח את נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, אשר על-פי המבקר, בחר להשתלח בו, במקום להתייחס עניינית לדוח.
הולנדר כתב למבקר: "לא אתן למשרד מבקר המדינה לפגוע, שלא כדין, במוניטין שצברתי בלמעלה מ-32 שנות שירות ציבורי, על לא עוול הכפי, ובשל החלטותי המקצועיות, הן כמנהל והן בתוקף סמכותי כנציב שירות המדינה, ורק מפני שמאן דהוא במשרד מבקר המדינה החליט למצוא פגמים וליקויים, בכל מחיר, ולו במחיר האמת".
המבקר מגיב: "אמירות חסרות יסוד כאלה אינן ראויות לממלא תפקיד ציבורי, על אחת כמה וכמה כשהן באות מנושא משרה כה בכיר, אשר אמור לשמש דוגמא לכלל השירות הציבורי".
לגופו של עניין מגיב המבקר: "הביקורת העלתה כי נתוני נש"מ בעניין תיקי המשמעת והטיפול בהם אינם מלאים ואינם אמינים, ולפיכך, אי אפשר לעמוד על היקף התופעה של הפרות משמעת בשירות המדינה, ולקיים מעקב אחר שלבי הטיפול בתיקים. מעקב כזה נדרש הן כדי לדעת על התקדמות הטיפול בתיק והן לצורך איתור צווארי בקבוק ושיפור האכיפה".
בדיקת התיקים, על-פי המבקר, העלתה ליקויים המצביעים על כמה בעיות עקרוניות:
א. לא נקבעו הנחיות בעניין הסדרי טיעון;
ב. לא נקבעו כללים בעניין הסכמת התביעה להפסיק הליכים נגד נאשמים בתנאי שיפרשו מהשירות;
ג. לא יושמה המלצת וועדת קרמניצר, שראוי לקבוע אמות מידה אחידות וידועות להפעלת שיקול דעת בנושא השעיות;
ד. נש"מ שופטת וחוקרת את עצמה - דבר היוצר בעיה עקרונית ברורה.
