למה אינני מאמין למזוז

אין לי די נתונים כדי לחוות דעה על עסקת הטיעון עם קצב, אבל למזוז אני לא מאמין. להלן הסיבות המרכזיות.

א) בזמנו הגשתי עתירה לבג"צ נגד חרם שהטיל עלי ביה"ד הרבני. במקביל התנהל בביהמ"ש העליון ערעור של עו"ד שטוב שהוטל עליו חרם דומה. התעוררה שם השאלה אם החרם חוקי. מזוז טען ששאלת החוקיות מתבררת בעתירה שלי ולכן לא צריך לדון בה באותו ערעור. להלן דברי ביהמ"ש העליון-

"היועץ המשפטי לממשלה מסר בהודעתו, כי שאלת פרשנותו של סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, עומדת במרכזה של עתירה התלויה ועומדת בבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 8905/04 יוסף פנדריך, עו"ד נ' הרב אברהם אטלס). על כן הוא סבור, כי המקום לבירור סוגייה זו הוא במסגרת אותה עתירה בה נבחן סעיף 53ב האמור באופן ישיר" (על"ע 2293/04, רפאל שטוב עו"ד נ' ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין, תקדין).

לאור הצהרתו ניתן היה לצפות שיסכים לדיון עניני בעתירה שלי, אך גם שם התנגד והדברים מופיעים בכתובים. האם זהו תום לב? האם אין כאן הטעיה של ביהמ"ש העליון?

ב. לפני מספר שנים הייתי עד למקרה שדיין בי"ד רבני קיבל כסף ממזכירו, והדיין סירב להסביר את מעשיו. מזוז סירב להורות על חקירה נגדו ותחת זאת הורה לחקור אותי בתור חשוד בגלל שסיפרתי על כך באינטרנט.

ג. בין הנימוקים שצוטטו מפי מזוז בעד עסקת הטיעון היה "שמירה על מוסד הנשיאות". במלים אחרות יש כאלה שעומדים מעל החוק.

זה היועץ המשפטי שיש לישראל, ויחליט הציבור אם הוא ראוי לאמון. אני לא מאמין לו.