שופטי בית משפט המחוזי מרכז, אילן שילה, אב בית הדין, אהרון מקובר ו
ורדה פלאוט, דנו בערעור שהגישה רווקה, בת 31, חסויה לה מונה אפוטרופוס, על פסק דינה של שופטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, ד"ר
ורדה בן שחר, שפסקה שבנה של המערערת בן השנתיים יוכרז כקטין בר אימוץ והאימוץ יהיה סגור, קרי, ינותק לחלוטין הקשר בין המערערת לקטין.
בכתב הערעור טענה המערערת, שאובחנה ברמת פיגור קל, שברצונה לגדל את בנה הקטין שמאז לידתו נמצא בבית תינוקות של השירות למען הילד והוכרז כ"קטין נזקק".
לדבריה, בית המשפט לענייני משפחה לא ייחס חשיבות לכך שהקפידה לבקר את בנה באופן קבוע, פעמיים בשבוע, מאז לידתו וכי היא מסוגלת לקביעות ולעקביות בטיפול בבנה.
"קביעתו של בית משפט קמא שאני נעדרת מסוגלות הורית אינה מבוססת ואינה יכולה לעמוד". המערערת הוסיפה, שבית משפט לענייני משפחה לא בחן את טענתה שלא הוכנה תוכנית מקצועית שתבחן את כישורי ההורות שלה וכי לא קיבלה מעולם הדרכה מקצועית במהלך ביקוריה אצל הקטין. "בית משפט קמא נמנע מלבדוק כראוי את שאלת צמצום תוצאות האימוץ, דהיינו, אימוץ פתוח להבדיל מאימוץ סגור".
נציגת היועץ המשפטי לממשלה - משרד העבודה והרווחה, טענה שבית משפט לענייני משפחה, בחן חוות דעת שונות בעניינה של המערערת, בין היתר, של פקידת הסעד שקבעה שלא קיימת אינטראקציה בין המערערת לתינוק וכי היא פסיבית בהתנהגותה כלפיו. בית משפט לענייני משפחה התרשם שהמערערת אוהבת את בנה, אולם אין לה מסוגלות הורית. היא לא יכולה לדאוג לעצמה ואינה מסוגלת להפריד בין צרכיה לצרכים של הקטין ולטפל בו במצבים משתנים.
בפסק הדין קבע בית משפט המחוזי מרכז, שיש לדחות את ערעורה שם האם. "מחוות הדעת ומהתסקירים והמסמכים עולה, שלמרבה הצער, אין ספק שהמערערת מחוסרת כל מסוגלות הורית לגדל את הקטין, לדאוג לו, לחנך אותו ולמעשה לתפקד כאם מיטיבה ומגוננת, וכפי שנראה, היא חסרת סיכוי לשיפור מסוגלותה ההורית בעתיד".
שופטי בית משפט המחוזי מרכז, הדגישו שהאם סובלת מקשיים רבים ומתפקדת ברמה של פיגור גבולי. "לא רק שאין היא מסוגלת לשמור על שלומו של ילד, אלא שלמעשה אין היא מסוגלת לשמור אף על עצמה מפני פגיעה או אפילו לטפל בבריאותה שלה. הבנתה החברתית נאיבית ומשקפת חוסר בגרות. היא מתקשה להבין ולהגיב באורח מתאים לדרישות המציאות, וכיוצא בזה ליקויים שאינם מאפשרים לה להיות אחראית על חייו של קטין".
השופטים הוסיפו שלא רק שאין מקום לצמצם את האימוץ, אלא שמתעורר חשש שקשר בין האם לקטין, אפילו בתדירות נמוכה, עלול לפגוע בתהליך האימוץ.
