בית משפט השלום בתל אביב הרשיע (יום ה', 15.5.10) את הקבלן ואיש העסקים
דוד אפל בכל האישומים נגדו בפרשת מתן השוחד לראשי הרשויות בענייני הקרקעות של חברת הנדל"ן שבבעלותו, "מגדל הזוהר". השופטים שדנו בתיק הם:
מרדכי פלד,
דניאל בארי ו
גיליה רביד.
בני תבין, עוזרו של אפל, שבאמצעותו בוצעו העברות כספי השוחד, הורשע אף הוא במתן שוחד. בני רגב, ראש עיריית לוד לשעבר, הורשע בקבלת שוחד.
אפל עצמו הורשע כאמור בכל שלושת סעיפי האישום נגדו: במתן שוחד לרגב, במתן שוחד לראש מועצת גבעת שמואל לשעבר זמיר בן ארי ובמתן שוחד לעודד טל, בכיר לשעבר במינהל מקרקעי ישראל.
בהכרעת הדין כתבו השופטים כי "בתור מי שהיה דמות מפתח ב'מגדל הזוהר', ראש וראשון למקבלי ההחלטות ולקובעי המדיניות העסקית של החברה, היו אינטרסים ברורים ומובהקים בישוב גבעת שמואל בכלל, ובמכרז פינוי בינוי בשכונת גיורא, בפרט. בין אם נאמר שאפל הביע התלהבות מהפרויקט כבר מלכתחילה, ובין אם נקבל שהוא התרצה רק בהמשך, ברי שכמומחה מספר אחת בארץ 'לפינויים', כהתבטאותו, החלטת החברה להשתתף במכרז נעשתה על דעתו ובהסכמתו, ומשהוחלט לעשות כן-הצלחת החברה ורווחיות הפרויקט הייתה בראש מעייניו. כל ניסיון מצד אפל להציג את הדברים באור שונה הוא תוצאה של רצונו להרחיק עצמו מהעבירה, והוא נועד לכישלון".
עוד הוסיפו השופטים כי "לשוחד פנים רבות ומגוונות... יכול המתת ללבוש צורות שונות ולהינתן בדרכים שונות. טיבו של השוחד, כאמור, הוא ביצירת אותו
ניגוד עניינים שנועד להביא את עובד הציבור לסטות מן השורה ולפעול משיקולים זרים שאינם עולים בקנה אחד חובת הנאמנות לציבור".
מועד הדיון לטיעונים לעונש בעניינם של דוד אפל ושאר המורשעים נקבע ל-10 במאי.
ניצול הכוח, הקשרים והמעמד מול עובדי ציבור
כתב האישום הוגש נגד אפל בספטמבר 2003 באמצעות עוה"ד ענת גולדנצוויג-סבידור, רינה מיוחס ואביבה חפץ-נוימן מפרקליטות מחוז מרכז ובאמצעות עוה"ד לימור בן ארי-שווקי ויהונתן תדמור מפרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב. אפל יוצג על-ידי עו"ד יהושע חורש ממשרד עוה"ד ש. הורוביץ ושות'.
בכתב האישום נכתב כי לשם קידום ענייניו העסקיים והחברות שבשליטתו, הוא פעל לקבלת תמיכתם של ראשי הרשויות המקומיות לוד וגבעת שמואל, של פקידים בכירים במינהל מקרקעי ישראל ושל עובדי ציבור אחרים, שהייתה או עשויה הייתה להיות להם נגיעה לענייניו העסקיים. זאת הוא עשה, על-פי כתב האישום, באמצעות טובות הנאה כספיות, שהעניק להם במטרה להבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור, או כתגמול על פעולות הקשורות בענייניו. בנוסף, נטען, אפל הביטח להם שבאמצעות מעמדו, כוחו וקשריו הוא יפעל לקידום ענייניהם.
על-פי פרטי הפרשה, אפל העביר שוחד של כ-1.4 מיליון שקלים לרגב על-ידי כך שמימן את מערכת הבחירות שלו לראשות עיריית לוד בשנת 1998. זאת הוא עשה באמצעות חברת הנדל"ן "מגדל הזוהר". כמו-כן, הוא העניק לו ייעוץ אסטרטגי ולוגיסטי, שנועד לקדם את האינטרסים של חברתו בשכונת גני אביב, שכונת ענק בלוד שהוקמה בשנות ה-90' ובה הייתה אחראית "מגדל הזוהר" על שיווק הדירות. בנוסף, ניסתה החברה לספח כ-1,400 דונם של קרקעות חקלאיות במושב גנתון לעיר לוד ולשנות את ייעודן מקרקע חקלאית לקרקע לצורכי בנייה, נושאים שרגב תמך בהם כשכיהן כראש עיר לפני הבחירות.
בפרשה הנוספת בדבר מתן שוחד בגובה 95,000 שקלים לראש מועצת גבעת שמואל, זמיר בן-ארי, ציין ביהמ"ש כי הדברים נעשו באותו אופן כפי שנעשו בפרשת השוחד לרגב. הם דחו את הטענה לפיה לאפל ולתבין לא היה עניין בבחירתו של בן-ארי וקבעו כי היו להם אינטרסים כבדי משקל במועצה, ביחס לפרויקט פינוי-בינוי בשכונת גיורא.
בפרשה השלישית והאחרונה, הורשע אפל במתן שוחד לעודד טל, שכיהן כממלא-מקום מנהל מחוז תל אביב במינהל מקרקעי ישראל, המחוז שהיה אחראי על עבודות הבנייה בלוד וגבעת שמואל. בית המשפט קבע כי טל פעל באופן עצמאי במינהל ולא שיתף גורמים נוספים במינהל ואישר מסמכים שונים שהיה בהם כדי לסייע לאפל. השופטים קבעו כי הוא היטיב עם אפל על חשבון מינהל מקרקעי ישראל. "עולה מהראיות כמו-גם מההאזנות הסתר, כי מתוך רצון ליצור אצל טל מחוייבות הוא העניק לו טובות הנאה בצורת הבטחות להעסיק את בת זוגו. סמוך לתקופה בה התהדקו היחסים בין טל לבת זוגו החל משא-ומתן להעסקתה", נכתב בהחלטת השופטים. בית המשפט קבע כי טל סייע לאפל גם בכל הנוגע לבניית ביתו הפרטי בתל-ברוך.
טל עצמו הורשע בפברואר 2009, ונגזרו עליו 45 חודשי מאסר בפועל ושנה וחצי מאסר על תנאי. טל היה המורשע הראשון בפרשת השוחד של אפל.
