עמותות "אדם טבע ודין" ו-"אגודת הגליל - האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות", הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת עתירה כנגד מחצבת אלון בכפר סאג'ור, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקעת בית הכרם, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכנגד היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לסגור את המחצבה הפועלת בניגוד לחוק ולהעמיד לדין את בעליה.
על-פי העתירה, המחצבה החלה לפעול ללא היתר בניה וללא רישיון עסק ב-1994. היא ממוקמת במרחק של כ-200 מטר דרומית לשכונה המערבית של הכפר סאג'ור. המחצבה שפועלת משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הערב המאוחרות, גורמת לתושבי הכפר למטרדי אבק ורעש קשים, כתוצאה מפעולת המכונות במקום, הפיצוצים המשמשים לכרייה והמשאיות הנכנסות ויוצאות מהמחצבה.
לעותרות הצטרף גם סעיד מחמוד איבראהים, אשר למטע הזיתים שבבעלותו נגרמים נזקים קשים כתוצאה מפעילות המחצבה, אשר גורמת להיווצרותה של שכבת אבק לבנה ועבה המכסה את עצי הזית ופוגעת בפוריותם ובהתפתחותם.
לטענת נציגי העותרות, עו"ד ראידה קרואני ועו"ד עמית ברכה, בעלי המחצבה לא התייחסו כלל לצו הפסקה מינהלי שהוציאה כנגדם המועצה האיזורית מרום גליל, חודש אחרי תחילת פעילותה של המחצבה. המחצבה לא חדלה מלפעול גם לאחר צוו הפסקה מינהלי נוסף שהוצא כנגדה ב-1998 ע"י המועצה המקומית סאג'ור. עורכי הדין קרואני וברכה הוסיפו כי גם אז, כמו גם לאחר צוו ההפסקה הקודם "שום גורם מן הרשויות בעלות היכולת לפעול בנושא, לא לקח יוזמה וביקש לאכוף את ההחלטה באמצעים אשר החוק מעמיד לרשותו".
גם לאחר שבדצמבר 200 הרשיע בית המשפט השלום בעכו את שלמה אלון, מבעלי המחצבה בהפעלתה הבלתי חוקית וגזר עליו קנס כספי, לא חדלה המחצבה מלפעול כשהיא מבזה את החלטת בית המשפט.
לאור השתלשלות אירועים זאת ולאור פניות חוזרות ונשנות של העותרים לרשויות השונות, בדרישה כי יאכפו את החלטות ביהמ"ש, שהושבו ריקם, הוגשה העתירה הנוכחית. "אדם טבע ודין" ו"אגודת הגליל", ביקשו מביהמ"ש כי יורה לרשויות לאכוף את ההחלטות הקודמות בדבר סגירת המחצבה ולהעמיד לדין את מפעיליה.
