לכאורה, אפשר היה לצאת מאוד מאוכזבים מהעונה הנוכחית של ארץ נהדרת, בעיקר כי העמידה במקום כבר מתחילה ממש להכאיב ברגליים. גם אחרי שבע עונות, המערכונים עדיין ארוכים כאורך הגלות, הפאנצ'ים נמתחים על פני יותר מדי זמן, שלא לדבר על התחושה שלפעמים, כמו במקרה שאולי ושאול (צר לי, אותי זה לא הצחיק), או הישראלי היפה של יובל סמו, יש הרגשה שמישהו מהכותבים מסתכל עליך במבט אדיש ואומר "תקשיב, אנחנו לא נפסיק, אז כדאי שתיכנע ותתחיל כבר לצחוק".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
