שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מרים מזרחי, חייבה את לשכת עורכי הדין לשלם הוצאות משפט בסכום של 100,000 ש"ח לממונה על ההגבלים ולחברת הביטוח "אבנר" בעקבות תביעה שהגישה הלשכה כנגד השניים.
מתוך הסכום שנפסק, חויבה הלשכה לשלם 30,000 ש"ח לממונה על ההגבלים ו-70,000 ש"ח לאבנר. התביעה נמשכה ללא כל דיון לפני מספר חודשים. הממונה על ההגבלים טען כי כל הליך הגשת התביעה נועד לחבל בהליכי חקירה שהחל בהם כנגד הלשכה.
פרטי התביעה
על-פי המבקשים, באוגוסט 2000 הגישה הלשכה, תביעה כנגד הממונה על ההגבלים העסקיים לאחר שזה פתח נגדה בחקירה, וכנגד חברת הביטוח "מגדל" ותאגיד "אבנר".
הרקע לתביעה היה החלטתה של חברת "מגדל" לשנות הסכמי שכר טרחה מול עורכי הדין המתמחים בנזיקין המייצגים אותה. מגדל החליטה על שינוי שיטת התשלום באופן שלדעת פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין - הרע את מצבם של עורכי הדין המייצגים אותה (המדובר בעורכי דין עצמאיים שמגדל - כמו חברות ביטוח אחרות - שוכרת לייצגה בתיקים שונים של תביעות נזק מצד מבוטחים). עקב כך קרא פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין לעו"ד העוסקים בנזיקין להימנע מחתימה על הסכמי שכר הטרחה החדשים שהציעה מגדל ויזם החלטות שונות מאורגנות כנגדה.
הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דוד תדמור, פנה בכתב ללשכה והתריע בפניה על כך שפעולותיה עבור עורכי הדין המתחרים זה בזה מהוות הסדר כובל לעניין תנאי התשלום שבהם יתקשרו עורכי הדין עם חברת מגדל.
לשכת עורכי הדין הודיעה כי אינה מקבלת את עמדת הממונה. לשכת עורכי הדין עמדה על כך, כי היא רשאית להחליט שעל עורכי הדין השונים לדבוק בהסכמיהם מול חברות הביטוח השונות - בתנאי התשלום לעורכי הדין הנוהגים מול תאגיד "אבנר".
הממונה פתח בחקירה בחשד לעבירה על חוק ההגבלים העסקיים, במסגרתה נחקרו גורמים שונים בלשכת עורכי הדין ונלקחו מסמכים שונים. זמן קצר לאחר פתיחת החקירה הגישה לשכת עורכי הדין תביעה נגד הממונה, "מגדל" ו-"אבנר". טענת הלשכה נגד מגדל ואבנר היתה שמגדל אינה רשאית לשנות מתנאי התשלום הנוהגים באבנר ולשם כך ביקשה הלשכה בתחילה צו מניעה זמני האוסר על מגדל לשנות מתנאים אלה.
הממונה, באמצעות עורכי הדין דרור שטרום (שמאוחר יותר החליפו בתפקיד) ואורית פרקש, הגיש בקשה למחיקת התביעה על הסף ובה טען כי לא זו בלבד שהתביעה אינה מבקשת כל סעד נגדו ואין בכל כתב התביעה אפילו עילה כנגדו - אלא גם שהגשת התביעה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט בהיותה ניסיון של הלשכה לנטרל הליכי חקירה הננקטים נגדה על-ידי רשות המוסמכת לכך בחוק.
הלשכה זנחה את בקשתה לצו מניעה זמני וגם בתובענה עצמה לא נתקיים כל דיון. לאחר שהלשכה הודיעה לפני חודשים אחדים על רצונה למשוך את התביעה - ביקש הממונה, באמצעות עו"ד ענת קליין, לחייב את הלשכה בהוצאות. לכך הצטרפה חברת "אבנר" אשר טענה כי נגרמו לה נזקים כבדים בשל ההכנות שביצעה לשם התגוננות בתביעה שהוכחה כתביעת סרק.
השופטת מזרחי הודיעה בהחלטתה כי גובה ההוצאות בהן החליטה לחייב את הלשכה נובע גם מכך שהתביעה נמשכה בשלב מוקדם יחסית, ללא שקויים בה כל דיון לגופו של עניין.
