גבריאלה שלו, שגרירת ישראל באו"ם, הייתה ארוחת הכבוד והנואמת המרכזית באירוע שערכה הפדרציה היהודית (12 במאי 2010) בביתו של לזלי דן עבור קבוצת התורמים הגדולים לפדרציה.
ההיכרות בין שלו לפילנטרופ המיליארדר היהודי קנדי לזלי דן החלה בתקופה שבה כיהנו השניים בדירקטוריון חברת טבע. לאחר דברי הפתיחה החמים של דן והשבחים שנשא לכישוריה של שלו בתחומי התמחותה, סקרה שלו בנאומה את האתגרים האסטרטגיים עימם מתמודדת מדינת ישראל.
שלו מנתה שלושה אתגרים מרכזיים: האיום האירני, דוח גולדסטון ותהליך השלום. בנושא האירני הדגישה שלו, כי האיום האירני אינו מופנה רק לישראל, אלא למזרח התיכון ולעולם כולו. שלו הזהירה, כי מעבר לאיומים למחוק את ישראל מהמפה, אירן תומכת בפועל בארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה וקיימת סכנה חמורה אם ארגוני טרור יקבלו לידיהם נשק גרעיני. בהתייחסה למאמצים הבינלאומיים להגביל את תפוצת הנשק הגרעיני אמרה שלו, כי ישראל דבקה במדיניות העמימות והיא נכונה להצטרף לאמנה בנושא הגבלת הגרעין אם לא יחול עליה איום קיומ שעדיין קיים מאז הקמתה.
דוח גולדסטון, אמרה שלו, גרם נזק כבד לישראל הוא מוסיף להוות תמריץ להאשמות המועלות נגד ישראל במוסדות האו"ם. לדבריה, הדוח תקף שלושה מוסדות "היקרים לליבנו", והם: הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והצבא. בהקשר זה היא ביקשה להדגיש, כי הצבא פועל על-פי קוד אתי המנחה להימנע מפגיעה באזרחים, ואולם בנסיבות הלחימה לא ניתן להבטיח זאת ובפרט לאור העובדה שחמאס עשה שימוש במגינים אנושיים.
בסוגית תהליך השלום אמרה שלו, כי כל הצדדים עשו טעויות - האמריקנים בלחץ בנושא הבניה, הפלשתינים בישיבה על הגדר והישראלים בהכרזה על אישורי הבניה בעת ביקור סגן נשיא ארה"ב ביידן. את שיחות הקירבה בין ישראל לפלשתינים הגדירה שלו "נשיקה דרך מטפחת", והיא הביעה תקווה שהן יובילו לשיחות ישירות, שכן השלום צריך להיעשות עם הפלשתינים ולא עם האמריקנים. שלו הבהירה, כי ישראל מוכנה לשיחות ללא תנאים מוקדמים, בכל הנושאים כולל בסוגיות של ההתנחלויות, ירושלים והפליטים.
בתשובה לשאלה הודתה שלו, כי קיים "שינוי במוזיקה" ביחסים בין ישראל לארה"ב לאור חילופי השלטון בישראל ובארה"ב, אך ציינה כי בין חברים קיימים דיונים ולעיתים אי הסכמות. את דבריה סיימה שלו בקריאה לקהילה היהודית לשלוח את הילדים לישראל. "אתם תתאהבו בה.ישראל מדינה קטנה ונפלאה", אמרה.
