ביקור בכפר של מוסקט

אני ו-ש' חברתי החלטנו ללכת לארוחת בנות, שהיא פגישת עבודה בעצם. הרי לא באמת עובדים בפגישת עבודה, זה פשוט נשמע ומרגיש חינוכי ופרקטי יותר. ש', מושבניקית במוצאה, אוהבת את הטבע והשקט (בניגוד אליי, כמובן) ולכן היא שמחה מאוד להגיע ל'מוסקט' שבמושב אודים. אני שמחה להגיע לכל מקום עם אוכל, במיוחד אם מסיעים ומחזירים אותי בסוף הביתה לרעש וללכלוך האהובים עלי כל כך. ל-ש' יש אוטו מהעבודה, כך שכולם היו מרוצים.

'מוסקט' הוא קפה-מסעדה שצמוד לחנות רהיטים. בכניסה ישנה גינה מוצלת עם ספות, בפנים מרפסת מקורה וגם חלל פנימי שכולל רהיטי עץ כבדים, נרות על השולחנות וחפצים אקלקטיים. אני מודה שהגעתי עם לא מעט חששות ודעות קדומות, משום שלצערי הרב, מקומות חביבים וכפריים נוטים להגיש מנות גדושות בשמנת וגבינת טל העמק וחבר מרעיהם.

חששותיי התבדו כאשר הוגשה לנו צלחת גבינות של 'משק יעקבס', המחלבה האיכותית מכפר הרא"ה. ניתן להזמין צלחת ליחיד, לזוג או לקבוצה. הזמנו צלחת זוגית, שהכילה כמות נכבדה של גבינות וזיתים טובים בצד. בנוסף הגיעו שני כיכרות לחם חמים וריחניים עם דגנים וחמאה, וכן שתי כוסות מיין הבית של יקב רקנאטי (96 שקל למנה הזוגית). אהבנו את צלחת הגבינות, במיוחד את הגבינות החצי קשות, וכולי תקווה שבעתיד ניתן יהיה למצוא בארץ גם צלחת גבינות אירופאית עם דבש, מרקחות ופירות.

למנות ב'מוסקט' יש שמות חביבים הלקוחים מעולם האגדות ומסרטי דיסני, גימיק חמוד שלא היה עובד אם האוכל לא היה טעים. סלט דוק (48 שקל), שכלל עלי בייבי, אנדיב, גבינת רוקפור, קשיו קלוי חם, אגסים מקורמלים וכוסה ברוטב וינגרט עגבניות שרי, היה טוב, קליל ומדויק בטעמו. הרוטב היה נעים לחיך, לא כבד והיה מספיק מהמרכיבים הכייפים, ובקיץ מוגש הסלט עם נקטרינות במקום האגסים. הסלט מגיע בליווי לחם, אך ויתרנו כי שמרנו מקום ללזניה.

אחת ממנות הדגל של 'מוסקט' היא הלזניה, כאשר הבחירה היא בין לזניית בטטה ולזניית תרד. בחרנו בלזניית הבטטה (45 שקל), שהגיעה במחבט לוהטת והכילה שכבות בטטה עבות יחסית וגבינות, לשמחתי ללא רוטב הבשמל המעיק. הלזניה הייתה טובה מאוד, גם אם היינו שמחות למנה מעט גדולה יותר. עם הלזניה הגיע סלט קטן וטרי של עגבניות שרי ומלפפונים.

עוד לפני שביקשנו קיבלנו קנקן מים גדול, והוא מולא בלי ששמנו לב. כמו-כן, הגיעו קיסמים אל השולחן והוא נוקה ברגע הנכון, מבלי להפריע לנו לשיחה. אין כל ספק כי השירות ב'מוסקט' אדיב, מקצועי וקשוב.

לחם וקינוחים הם הדברים היחידים שלא מכינים במקום. בחרנו לנו עוגת גבינה אפויה (36 שקל) ופאי תפוחים עם גלידת וניל (36 שקל), וקיבלנו שתי פרוסות גדולות. עוגת הגבינה הייתה חלקה וקלילה, אם כי מעט מתוקה מדי. מעט לימון היה מוסיף כאן. פאי התפוחים היה דק בצק ועשיר בחתיכות תפוחים גדולות. זהו פאי מאוד ביתי, שחבל שהוגש קר ולא חם. חליטת הדרים בשבילי (13 שקל) ותה עם נענע ל-ש' (9 שקל) סגרו את הערב בכיף.

האווירה ב'מוסקט' נינוחה, אכן מרגישם שמגיעים לכפר לחופשה, ועם זאת שורה במקום אווירה מרגיעה, השירות מקצועי והאוכל ברובו איכותי וטעים. זה בהחלט מקום לברוח אליו לארוחת בוקר או בילוי רגוע עם חברות או סבתות (סבתא שלי בכל אופן, מאד אוהבת לזניה. אוהבים אותך מינה!).