|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התמודדות כוללת עם זיהום אוויר בחקיקה של ארה"ב, של האיחוד האירופי ושל ישראל
|
מסמך זה נכתב לבקשתו של חבר הכנסת דב חנין לקראת דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ה-2005, והכנתה לקריאה שנייה ושלישית
|
הצעת החוק שואלת אלמנטים מחקיקה דומה במדינות אחרות, ועל כן מובאת במסמך זה השוואה בין ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל בנוגע להתמודדות הכוללנית עם זיהום אוויר. המסמך מציג את החקיקה שנועדה להתמודד עם זיהום אוויר באמצעות קביעת תקני סביבה, תקני פליטה, טכניקות שעל מקורות פליטה להשתמש בהן, תוכניות להגבלת מזהמים וכיוצא בזה. הוא מתמקד ברגולציה של מקורות פליטה נייחים גדולים ובהיתרים הנדרשים להפעלתם. כמו כן, נדונה בקצרה הרגולציה של כלי רכב.
להלן עיקרי המסמך:
הן בארה"ב והן באיחוד האירופי המדינות – או השלטון המקומי – נדרשות להכין תוכניות אופרטיביות לשם התמודדות עם זיהום האוויר שבתחומן.
רגולציה של מקורות פליטה נייחים – לשם פיקוח על פליטת המזהמים, מקור פליטה נייח גדול נדרש לקבל מהרגולטור היתר לצורך פעילותו. בארה"ב מקורות הפליטה מחולקים לקטגוריות לפי מקום הקמתם (באזור העומד בתקני הסביבה או באזור שאינו עומד בתקני הסביבה), לפי פוטנציאל הזיהום שלהם, היותם מקורות חדשים או קיימים ועוד. הסוכנות הפדרלית להגנה על הסביבה (ה-EPA) מגדירה לכל קטגוריה כזאת את הטכנולוגיה שעל המקורות השייכים אליה להשתמש בה. טכנולוגיה זו, וכן עמידה בתקני הפליטה הכלליים, נדרשת מהמקור בהיתר הניתן לו.
באיחוד האירופי חולקו מקורות הפליטה הגדולים לפי מגזרי תעשיה (בדירקטיבה IPPC). לכל מגזר נקבעת מסגרת התייחסות הכוללת את הטכניקות הזמינות הטובות ביותר למקורות שבמגזר זה. הרגולטור קובע בהיתר הניתן למקור את ערכי הפליטה המרביים או דרישות שוות ערך הנובעות מהטכניקות שעליו ליישם. שימוש בטכניקה מסוימת קובע למעשה את ערכי הפליטה המקסימליים המותרים למקור.
בישראל הרגולציה נעשית באמצעות קביעת תנאים ברשיון העסק, שבהם מפורטים ערכי הפליטה המקסימליים המותרים למקור הפליטה. תנאים אלו נמסרים למקור ברשיון העסק שנותנת לו הרשות המקומית.
אכיפה – הן בארה"ב והן באיחוד האירופי החקיקה מאפשרת אמצעי אכיפה מגוונים במישור הפלילי, המינהלי והאזרחי. בישראל אפשרויות האכיפה מצומצמות יותר. כך, לדוגמה, אין בישראל אפשרות להטיל קנסות מינהליים על מקורות חורגים ללא פנייה לערכאות.
שיתוף הציבור – אלמנט מרכזי, הן בארה"ב והן באיחוד האירופי, הוא עיקרון השקיפות של מידע לציבור, כגון נתוני ניטור האוויר, מחקרים מדעיים של ה-EPA, בקשות להיתרים וההיתרים עצמם. כמו כן, במדינות האלה ניתנת לציבור אפשרות להיות שותף פעיל בתכנון תוכניות לצמצום זיהום האוויר, להעיר על בקשות להיתרים ולהשתתף באכיפת החוק. בישראל החוק אינו מסדיר את שיתוף הציבור.
השלכות החקיקה – נתוני איכות האוויר בארה"ב ובאיחוד האירופי מלמדים על ירידה בפליטת המזהמים לאוויר בשנים האחרונות, על אף הצמיחה הכלכלית בהן.
|
| תאריך:
|
14/08/2007
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2007
|
|
אורי טל
|
|
שני גופים עיקריים עוסקים בשיקום אסירים בישראל – שירות בתי-הסוהר, אשר מטפל בשיקום אסירים במהלך המאסר, והרשות לשיקום האסיר, הפועלת בעיקר בקרב אסירים משוחררים, וגם בין כותלי בתי-הסוהר. נוסף על כך מעורבים בתחום זה משרד הרווחה (באמצעות שירות המבחן למבוגרים, המפקח על מרכז יום טיפולי לעברייני מין בקהילה) ועמותות, חלקן בשיתוף הרשות לשיקום האסיר.
|
|
|
|
|
לפי חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשנ"ד-1994, כנוסחו היום, המועצה לניסויים בבעלי-חיים מוסמכת לתת היתר לביצוע ניסויים בבעלי-חיים, בין היתר למטרת פיתוח מוצרים קוסמטיים שאינם לצורכי בריאות וחומרי ניקוי. בהצעת החוק מוצע לאסור לחלוטין מתן היתרים לביצוע ניסויים כאלה. לפי דברי ההסבר המטרה היא "ליישר קו" עם האיחוד האירופי, שהחליט לאסור ניסויים בבעלי-חיים בתעשיית הקוסמטיקה באירופה משנת 2009.
|
|
|
|
|
כיום יש לאינטרנט שימושים רבים, ובהם צפייה, הורדה והעלאה של תכנים (טקסט, אודיו ווידיאו), כתיבה וקריאה של דואר אלקטרוני, הזמנה וקנייה של שירותים שונים – פרטיים וציבוריים. האינטרנט מספק כלים שונים, המשרתים הן את המשתמש הפרטי והן את המגזר העסקי והציבורי. הוא הפך לכלי עבודה הכרחי לרוב הארגונים בישראל ובעולם, ולרבים משמש גם אמצעי מרכזי ליצירת קשרים חברתיים ותרבותיים. ככלל, האינטרנט מאפשר גישה נוחה למידע ולשירותים, ללא צורך בנוכחות פיזית של המשתמשים, נותני השירות ומקבלי השירות, ומכאן חשיבותו הרבה.
|
|
|
|
|
במדינות רבות שוק הדירות בשכירות הוא נתח ניכר משוק הדירות. לדוגמה, במרבית מדינות האיחוד האירופי שיעור הדירות המושכרות בכלל דירות המגורים נע בין 30% ל-40%, ובגרמניה הוא אף מגיע ל-60%; בארה"ב שיעור הדירות המושכרות הוא כ-27%, ובקנדה הוא כ-33%. בישראל שיעור הדירות המושכרות הוא כ-22% (כ-18% בשוק הפרטי וכ-4% נוספים בדיור הציבורי).
|
|
|
|
|
ההסדר הקיים בחוק – שימוש בדמי פיקדון כדי לעודד מיחזור פסולת מוצקה ולהפחית את זיהום הסביבה – מצוי בחוקי מדינות רבות, ובחלקן אף מביא לשיעורים גבוהים של איסוף מכלי משקה: מעל ל-80% מהמכלים אשר החוק חל עליהם.
|
|
|
|
|
