|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מבקר המדינה דוח ביקורת על הסיוע לניצולי שואה
|
הדוח עוסק במצוקתם היומיומית של 250,000 ניצולי שואה אשר אינם זוכים לסיוע של המדינה. התנהלות רשויות המדינה כלפי הניצולים מתאפיינת פעמים רבות בעיכובים מיותרים שאינם עולים בקנה אחד עם תכליתם של ההסדרים החוקיים. הדוח פורסם בתאריך 15לאוגוסט 2007
|
בפסק דין גרנות תיאר כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מ' חשין, את הרקע לחתימת הסכם השילומים, כדלקמן: "לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם הקמת מדינת ישראל, הפליטים היהודים, ניצולי השואה שנעקרו מבתיהם ומקהילותיהם, ונותרו חסרי בית וחסרי כל, החלו נוהרים... ברבבותיהם אל המדינה שזה עתה קמה ונהייתה, והמדינה הצעירה קלטה אותם והחלה במסע הארוך לשיקומם ולנטיעתם מחדש בתחומיה. אלא ששיקומם ויישובם מחדש של הפליטים חסרי האמצעים דרש משאבים כבדים מנשוא, ואלה לא היו מצויים בידי המדינה בראשיתה. על-רקע זה, הציגה מדינת ישראל תביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה (גרמניה המערבית), כי תעשה לפיצוי נפגעי המשטר הנאצי עבור הנזק החומרי שנגרם להם... שתי המדינות נשאו ונתנו ביניהן על הפיצוי ותנאיו. לסוף, ביום 10 בספטמבר 1952, חתמו שתי המדינות על הסכם השילומים או הסכם לוקסמבורג (להלן - הסכם השילומים)... עיקרו של ההסכם בהסכמתה של גרמניה [המערבית] לשלם למדינת ישראל פיצוי כולל (בכסף ובסחורות) בעד הוצאות קליטתם של הפליטים היהודים, והוא נגד ויתורה של מדינת ישראל - בכפיפות לחריגים מסוימים - על זכותם של אזרחיה לתבוע פיצויים מממשלת גרמניה. מדינת ישראל ויתרה בשם הניצולים - ללא קבלת הסכמתם המפורשת - על זכותם האישית לתבוע את גרמניה ולקבל ממנה פיצוי בשל האירועים הקשים שעברו עליהם והסבל שסבלו... ובה בעת קיבלה על עצמה חבות לדאוג לאותם ניצולי שואה שבאו למצוא מקלט בתחומיה. הניצולים איבדו אפוא את זכות התביעה שלהם נגד גרמניה, ותחת זאת קנו זכות תביעה נגד מדינת ישראל - שנטלה על עצמה לפצות את ניצולי השואה שהשתקעו בתחומה".
לנוכח האמור לעיל הוטלה על המדינה החובה החוקית והמוסרית לדאוג באופן מיוחד לרווחתם של ניצולי השואה בישראל. בסמוך לאחר חתימתו של הסכם השילומים נחקקו בישראל שני חוקים עיקריים המסדירים מתן תגמולים לניצולי שואה שלקו בנכות עקב רדיפות הנאצים: חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954, וחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957. פרק א' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס"א-2001שכותרתו "נכי רדיפות הנאצים ששהו על אדמת גרמניה ביום ט' בטבת התש"ז (1 בינואר 1947)" מקנה אף הוא זכויות לניצולי שואה. בשלושת החוקים האמורים, שייקראו להלן - חוקי הסיוע לניצולי שואה, מצוינים התנאים המקנים לניצולי שואה זכות לתגמולים חודשיים ו/או הטבות, כמפורט להלן .
מטבע הדברים, אוכלוסיית ניצולי השואה היא מבוגרת וחולה ומתמעטת משנה לשנה. על כן יש חשיבות ציבורית, מוסרית וחברתית לטפל באוכלוסיה זו בלא דיחוי.
בחודשים אוגוסט 2006 - אפריל 2007 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות הסיוע לניצולי השואה ואת נושא השבת הרכוש של נספי שואה הנמצא בתחומי מדינת ישראל. בביקורת נבדקו פעולותיהם של אגף התקציבים, הלשכה המשפטית והלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר.
|
| תאריך:
|
15/08/2007
|
|
|
עודכן:
|
15/08/2007
|
|
מיכה לינדנשטראוס
|
|
בחלקו הראשון של המסמך מובא הסבר על מהות מס העיזבון כחלק מהמערכת למיסוי העברות נכסים בארה"ב. בחלקו השני מודגם בקצרה אופן חישוב המס, ומוצגת הוראת השעה בדבר ההפחתה ההדרגתית בשיעורי המס וההגדלה ההדרגתית של סכומי הזיכוי ממנו בשנים האחרונות, ובכלל זה הביטול הזמני של המס למי שנפטר בשנת 2010. בחלקו השלישי של המסמך מפורטים הטיעונים המושמעים לאחרונה בעד מס העיזבון ונגדו במסגרת דיון הציבורי בנחיצות מס העיזבון ובביטולו. לבסוף מוצגות הצעות לתיקוני חקיקה הנוגעות למס העיזבון בשנים האחרונות, אשר טרם הבשילו לכלל חקיקה.
|
|
|
|
|
הצעת החוק שואלת אלמנטים מחקיקה דומה במדינות אחרות, ועל כן מובאת במסמך זה השוואה בין ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל בנוגע להתמודדות הכוללנית עם זיהום אוויר. המסמך מציג את החקיקה שנועדה להתמודד עם זיהום אוויר באמצעות קביעת תקני סביבה, תקני פליטה, טכניקות שעל מקורות פליטה להשתמש בהן, תוכניות להגבלת מזהמים וכיוצא בזה. הוא מתמקד ברגולציה של מקורות פליטה נייחים גדולים ובהיתרים הנדרשים להפעלתם. כמו כן, נדונה בקצרה הרגולציה של כלי רכב.
|
|
|
|
|
שני גופים עיקריים עוסקים בשיקום אסירים בישראל – שירות בתי-הסוהר, אשר מטפל בשיקום אסירים במהלך המאסר, והרשות לשיקום האסיר, הפועלת בעיקר בקרב אסירים משוחררים, וגם בין כותלי בתי-הסוהר. נוסף על כך מעורבים בתחום זה משרד הרווחה (באמצעות שירות המבחן למבוגרים, המפקח על מרכז יום טיפולי לעברייני מין בקהילה) ועמותות, חלקן בשיתוף הרשות לשיקום האסיר.
|
|
|
|
|
לפי חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשנ"ד-1994, כנוסחו היום, המועצה לניסויים בבעלי-חיים מוסמכת לתת היתר לביצוע ניסויים בבעלי-חיים, בין היתר למטרת פיתוח מוצרים קוסמטיים שאינם לצורכי בריאות וחומרי ניקוי. בהצעת החוק מוצע לאסור לחלוטין מתן היתרים לביצוע ניסויים כאלה. לפי דברי ההסבר המטרה היא "ליישר קו" עם האיחוד האירופי, שהחליט לאסור ניסויים בבעלי-חיים בתעשיית הקוסמטיקה באירופה משנת 2009.
|
|
|
|
|
כיום יש לאינטרנט שימושים רבים, ובהם צפייה, הורדה והעלאה של תכנים (טקסט, אודיו ווידיאו), כתיבה וקריאה של דואר אלקטרוני, הזמנה וקנייה של שירותים שונים – פרטיים וציבוריים. האינטרנט מספק כלים שונים, המשרתים הן את המשתמש הפרטי והן את המגזר העסקי והציבורי. הוא הפך לכלי עבודה הכרחי לרוב הארגונים בישראל ובעולם, ולרבים משמש גם אמצעי מרכזי ליצירת קשרים חברתיים ותרבותיים. ככלל, האינטרנט מאפשר גישה נוחה למידע ולשירותים, ללא צורך בנוכחות פיזית של המשתמשים, נותני השירות ומקבלי השירות, ומכאן חשיבותו הרבה.
|
|
|
|
|
