נשיאה חדשה לאקדמיה הלאומית למדעים

האסיפה הכללית של חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחרה בכינוסה השנתי (8.6.10) בפרופ' רות ארנון לתפקיד הנשיאה התשיעית של האקדמיה. פרופ' ארנון תחליף בראש השנה את הנשיא היוצא פרופ' מנחם יערי, המסיים כהונה בת 6 שנים (שתי קדנציות). לסגן-הנשיא נבחר פרופ' בנימין זאב קדר.

פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן למדע היא אימונולוגית (חוקרת המערכת החיסונית) בעלת שם עולמי. מחקריה מתמקדים בפיתוח חיסונים מתקדמים, וכן בחקר התהליכים המעורבים בסרטן, ובמחלות שנגרמות על-ידי טפילים. היא הייתה שותפה לפיתוח הקופקסון - התרופה הישראלית האתית הראשונה, המשמשת לטיפול בחולי טרשת נפוצה. פרופ' ארנון היא סגנית נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, ונבחרה גם כחברה בארגון הביולוגיה המולקולרית האירופית EMBO. בנוסף, כיהנה כנשיאת הפדרציה האירופית של האגודות האימונולוגיות EFIS, וכנשיאת ההתאחדות האסיאנית של אקדמיות למדע AASA.

במכון ויצמן למדע כיהנה במספר תפקידים, ובהם: סגנית נשיא, דיקן הפקולטה לביולוגיה, וראש המחלקה לאימונולוגיה כימית. פרופ' ארנון זכתה בפרסים רבים, ביניהם: פרס רוברט קוך למדעי הרפואה, פרס ספרד לזכר חימנז דיאז. פרס אביר הכבוד של צרפת, פרס הארגון העולמי הדסה לנשים מצטיינות, פרס וולף לרפואה, פרס רוטשילד בביולוגיה, פרס ישראל, ד"ר לשם כבוד של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ותואר יקיר תל-חי מכללת תל-חי. בשנת 2009 נבחרה פרופ' ארנון לחברה באגודה האמריקנית לפילוסופיה.

פרופ' ארנון היא היועצת לענייני מדע לנשיא המדינה, ומכהנת בקתדרה לאימונולוגיה כימית על-שם פאול ארליך במכון ויצמן למדע.

פרופ' ב"ז קדר מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, הינו אחד ההיסטוריונים המובילים בחקר מסעי הצלב וממלכת ירושלים הפראנקית, כשלזכותו נזקף גילוים של מספר טקסטים מרכזיים. מחקרו על עמדות אירופה הקתולית כלפי עולם האיסלאם חשף את קשרי הגומלין בין רעיון המיסיון לרעיון מסע-הצלב. עבודות אחרות, העומדות בסימן ההיסטוריה ההשוואתית, עוסקות במנטליות של סוחרי איטליה בימי הביניים, במקומו של הגירוש בהיסטוריה העולמית, בהמשכיות תרבותית לאחר התמוטטות מדינית, ועוד. חידוש בתחום אחר הוא יצירת סדרות תצלומי אוויר כדי שאלה ישמשו כמקור היסטורי.

פרופ' קדר כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לחקר מסעי-הצלב, כיו"ר הרשות לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית וכמנהל המכון ללימודים מתקדמים. כן ייסד את בית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית. הוא מכהן עתה כיו"ר מועצת רשות העתיקות, כעורך-מייסד של השנתון Crusades וחבר מערכת של הסדרה Cambridge History of the World.

פרופ' קדר הוא עמית ה-Medieval Academy of America וה-Monumenta Germaniae Historica) MGH) והוענק לו ד"ר לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.

פרופ' קדר כיהן כיו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה ובמסגרת זו עמד בראש הוועדה לבדיקת עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטות המחקר בישראל (דוח שאושר בנובמבר 2006) ועדת בדיקה למחקר ההיסטוריה באוניברסיטות בישראל (דוח הוועדה אושר במרס 2007). הוא גם יזם סדרת מהדורות ביקורתיות של חיבורים עבריים שנכתבו בגרמניה בימי הביניים; סדרה זו משותפת לאקדמיה ול-MGH.

האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית, נוסדה על-פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל כדי לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ. במסגרת תפקידה היא מייעצת לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. האקדמיה מונה 100 חוקרים, מהם 55 ממדעי הטבע ו-45 ממדעי הרוח והחברה. עוד על האקדמיה ופעולותיה: www.academy.ac.il.