אחרי "עולם מופלא", סדרת הטבע המופתית, שידר הערוץ הראשון את סדרת ההמשך לייף (LIFE). ללא ספק, סדרה עטורת שבחים ובצדק, שבצילומים מרהיבים ובהקלטות קול איכותיות חושפת בפני הצופה את נפלאות הבריאה.
אבל לצד הציפורים הרצות ומרקדות על פני המים במפגני חיזור, דגים המערימים על טרפיהם ומרחפים באוויר, וזבובים המתחרים זה בזה בתחרויות מהפנטות של "עיניים גדולות" קשה שלא להתעלם מקול הקריינות ברקע של אורנה בנאי. אוהבת חיות ככל שתהיה, אין לה לבנאי את הכישורים לרתק את הצופה.
אם הבחירה המוצלחת באלכס אנסקי לקריין את "אפוקליפסה" הייתה אחת הפסגות, הרי שהבחירה האומללה בבנאי ל"לייף" הייתה ההפך הגמור. המשפטים לא נחתכים כאמור, הדרמה חסרה, ונשמעת כמו הקראת כתוביות שכל קשר בינן לסדרה מקרי בהחלט.
אולי תאמרו שמדובר בקטנוניות, אבל כל אחד יודע שעם כל הכבוד לאוכל - הדבר הכי חשוב בחתונה זה התזמורת ואווירת השמח שהיא מייצרת. אווירה אינה דבר של מה בכך. להגיש אוכל, טעים ככל שיהיה, בלי שההגשה תהיה גם נאה לעיניים, ובמקרה שלנו לאוזניים, מפחית מהטעם ואף פוגע בו. כמובן, זו אינה סיבה לוותר על צפייה ב"לייף", שעומדת בזכות עצמה רק בגלל אריזה לא טובה. טוב תעשה
רשות השידור אם לצד הגרסה העברית תשדר גם את הקריינות המקצועית של קרייני הבי-בי-סי.
האם יש איזשהו סיכוי שבעולם שטכנאי ערוץ 1 יצליחו להתגבר על קול הקריינות הטורדני כשם שהצליחו להתגבר על הוובוזלות?
