הצעת חוק: 1.5 מיליון ש"ח פיצוי בגין הוצאת דיבה

הצעת חוק של הח"כים יריב לוין, זבולון אורלב, אנסטסיה מיכאלי וישראל חסון, מציעה להרחיב את האפשרויות של נפגע מהוצאת דיבה לזכות בסעד, ובמקביל, הצעת החוק מציעה להחמיר עם מוציאי דיבה.

על-פי הצעת החוק, ניתן יהא להשית פיצוי על מוציא לשון הרע, וזאת בלא הוכחת נזק, בסכום של עד 300,000 שקלים, וכפל הפיצוי כאשר מוציא הדיבה התכוון לפגוע.

בדברי ההסבר לחוק מסבירים המציעים כי תכלית הסכום המוגדל היא השתת פיצוי עונשי על הפוגע, תוך התחשבות בקושי של הנפגע להוכיח - ובעיקר לכמת - את נזקו.

כן מציעים הח"כים כי תחול על מפרסם לשון הרע באינטרנט החובה לאפשר לנפגע - ואם ישנם כמה נפגעים - לפרסם את תגובתם, והעיצום על אי-מתן אפשרות לניזק לפרסם תגובתו - יהא השתת פיצוי על המפרסם בסך של מיליון וחצי(!) שקלים, סכום שנשמע כאילו נלקח מהגרלת לוטו. התכלית - לדברי המציעים - להתגבר על המלכוד של ניזק מלשון הרע, אשר הליך משפטי שאמור להשיב את שמו הטוב עלול לארוך שנים, כאשר בזמן הזה, שמו הטוב ניזק ומוכתם, ולעיתים ההליך המשפטי עצמו אך ורק מגדיש את הסאה ומעלה באוב את דברי לשון הרע שהוצאו על אודותיו.

עוד מציעים המחברים כי תביעה בגין לשון הרע לא תשלול אפשרות של תביעה נזיקית בגין רשלנות. מדברי ההסבר של מחברי ההצעה עולה כי:

• המסכת העובדתית הנדרשת להוכחת לשון הרע, שונה מזו הנדרשת להוכחת עוולת הרשלנות ועוולת המטרד. משכך, תביעת לשון הרע אינה צריכה לחסום את דרכי ההשבה האחרות, אלא להיות כלי נוסף שניתן להשתמש בו על-מנת למזער נזקים.
  
  לפיכך מוצע, כי המחוקק יצביע על מאזן האינטרסים הנכון, והחוק יתוקן כך שיבהיר כי תביעה לפי חוק איסור לשון הרע אינה מונעת ממי שנפגע מפרסום פוגע לקבל סעד לפי כל דין אחר וכן כי היות פרסום לשון הרע, לא יגרע מהיותו גם עוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או עוולה לפי כל דין אחר.

עם זאת, ספק אם מחברי החוק קיבלו יעוץ משפטי טרם הציעו סעיף זה. אף תביעה בלשון הרע אינה מונעת במקביל הגשת תביעה בעוולת הרשלנות שכן עוולת הרשלנות היא עוולה גנרית אשר מאפשרת לכל ניזק מכל סוג של נזק שהוא לתבוע בגין כל התנהגות אשר ניתן לכנותה 'רשלנות' ואשר הסבה לו נזק, אחת היא אם הוגשה תביעה בעילה נוספת, וברי כי הוצאת דיבה נחשבת כ'רשלנות'.

לא פעם הכיר בית המשפט בהוצאת דיבה כרשלנות, לדוגמה, במקרה של צעירה אשר מאהב דחוי ונקמן פרסם על אודותיה מודעה בעיתון ולפיה היא "זונה". בית המשפט חייב אותו ברשלנות. כך שבמובן זה מתפרצים מציעי החוק לדלת פתוחה.

גם הצעתם להשית פיצוי עונשי על המזיק מהווה, במובן מסוים, התפרצות לדלת פתוחה שכן בסמכותו של בית המשפט להטיל פיצוי עונשי, ברם, בית המשפט מפעיל שיקול דעת אשר מתייחס לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובודק מה הייתה מידת הזדון של הפוגע ועד כמה שערורייתית התנהלותו.

ספק אם ראוי לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת ולקבוע סכום שרירותי אשר אינו מתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.