מחקר חדש ורחב-היקף מצא כי לחץ דם "נורמלי" בגיל 17 יכול לחזות יתר לחץ דם בבגרות מוקדמת. בנוסף נמצא כי הסיכון של בנים לפתח יתר לחץ דם גבוה פי שלושה או ארבעה מאשר בנות באותו הגיל.
המחקר נערך בהובלת פרופ' איריס שי מהמחלקה לאפידמיולוגיה ופרופ' אסף רודיך מהמחלקה לביוכימיה קלינית בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר אמיר תירוש משיבא תל-השומר, בשיתוף חוקרים נוספים מבית חולים זה ומחיל הרפואה.
המחקר, שפורסם בכתב העת Hypertension של איגוד הלב האמריקני, מעריך כיצד בני ובנות נוער בעלי לחץ דם הנחשב תקין גדלים להיות מבוגרים הסובלים מיתר לחץ דם.
בשנים האחרונות התמקדה קבוצת החוקרים בקשר בין רמה הנחשבת תקינה של מדדים שונים כגון משקל, רמת סוכר בדם, רמת שומנים בדם ועתה - לחץ דם, לבין התפתחות מחלות שכיחות בעתיד (דוגמת סוכרת ומחלות לב). זאת, תוך התמקדות בקבוצת ה"בוגר הצעיר" (עד גיל 45), קבוצה שלעיתים קרובות חומקת מהשגחה וממעקב רפואיים, בפרט כאשר הפרט מוגדר על-פי קריטריונים "אובייקטיביים" מקובלים כבריא.
במחקר הנוכחי הדגימו החוקרים שגם רמות לחץ דם סיסטולי של 110-100 ואף עד 120, שנחשבות תקינות בבני נוער, מנבאות מידת יתר לחץ דם בתקופת הבגרות המוקדמת.
צוות המחקר בחן את התפתחות לחץ הדם בקרב 23,191 בנים ו-3,789 בנות, בין הגילאים 42-17, על-ידי מדידות לחץ הדם ומדד מסת הגוף (המשקל חלקי ריבוע הגובה, BMI) של חיילי צה"ל שלא היה להם לחץ דם גבוה בגיל 17 בבדיקות בלשכת הגיוס (צו ראשון). במהלך תקופת המעקב, 14% (3,810 איש) מתוך הנחקרים פיתחו יתר לחץ דם.
המחקר חשף שני ממצאים חשובים: - בקרב נערים, רמות לחץ הדם גבוהות מאשר אצל נערות. עם זאת, בשני המינים נמצא קשר חזק בין ערכי לחץ הדם בטווח הנחשב תקין בגיל 17, לבין הסיכון לפתח בהמשך יתר לחץ דם, ללא ערך סף ברור. כלומר, לחץ דם סיסטולי (הערך הגבוה) של 110 מעיד על סיכון גבוה יותר ליתר לחץ דם מערך של 100, למרות ששני הערכים נחשבים כיום תקינים.
- קיים קשר חזק בין מדד מסת הגוף בגיל 17 (BMI) לבין התפתחות יתר לחץ דם בבגרות המוקדמת, בייחוד בקרב נערים. במקביל, לבנים סיכון מוגבר פי 4-3 מלבנות לפתח יתר לחץ דם כמבוגרים צעירים, כתלות בערך לחץ הדם בגיל 17 ומדד מסת הגוף.
"המחקר מציע כי רופאי ילדים המטפלים בבני נוער ורופאים העוקבים אחרי מבוגרים צעירים בריאים, צריכים להגביר את המודעות בצורך לפקח על המשקל ולחץ הדם גם כאשר הם נחשבים 'נורמליים'", מסבירה פרופ' שי. "לאדם המסוים 'ערך נורמלי' יכול להיות מקושר לסיכון גבוה למחלה וחייב להילקח בחשבון בשילוב עם BMI, מין האדם וגורמי הסיכון האישיים. הגיע הזמן לשקול הגדרה יותר אינדיבידואלית של הערך 'התקין'".
"לחץ דם גבוה, הנקרא גם 'הרוצח השקט', הוא גורם עיקרי למחלות לב וכלי דם כמו התקפי לב ושבץ מוחי", מסביר פרופ' רודיך. "לחץ הדם עולה יחד עם ההתפשטות של מגיפת השמנת היתר, אך למרבה הצער התפתחות לחץ דם גבוה אצל מבוגרים צעירים הנחשבים בריאים, לא נבדקת דיה".
המחקר בוצע במימון צה"ל (חיל הרפואה), ותוכנית "תלפיות" למנהיגות ברפואה מטעם המרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
