המפקח על הבנקים
רוני חזקיהו יהיה זה שיפקח וככל הנראה גם יקבע את גובה העמלה הצולבת שישלמו חברות כרטיסי האשראי זו לזו, וממנה נגזרות העמלות שמשלם הציבור - כך מציע שר האוצר
יובל שטייניץ בהצעת חוק שהניח היום על שולחן ועדת השרים לחקיקה. ההצעה היא ביוזמת החשב הכללי באוצר
שוקי אורן ובנק ישראל.
משמעות ההצעה היא שהמפקח על הבנקים יצטרך לבחון את הרציונל הכלכלי מאחורי העמלה ולקבוע את גובההה. ככל הנראה, משמעות הדבר היא שבחינה כלכלית תוביל להפחתת העמלה. גורמים באוצר אמרו ל-TheMarker כי הסעיף שמעניק לחזקיהו סמכות לפקח על העמלה (כך על פי נוסח החוק) נועד לייתר את ההסדר שקיים היום ונמצא בפיקוח בית הדין להגבלים עסקיים. מכיוון שהעמלה שקיימת היום תפוג ב-2013 ומכיוון שלא ניתן לה צידוק כלכלי, יש צורך לקבוע את גובה העמלה מחדש.
לחברות כרטיסי האשראי הישראליות - ישראכרט, לאומי-קארד וויזה כאל - יש גם מערכת המספקת תשתית סליקה - העברת כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. בית העסק מקבל את התשלום עבור הרכישה מחברת הסליקה תמורת עמלת בית עסק, ובשלב הבא דורשת חברת הסליקה ממנפיקת הכרטיס - חברת כרטיסי האשראי של הלקוח - את התשלום שכבר נסלק. תמורת קבלת התשלום משלמת חברת הסליקה עמלה צולבת. עמלת בית העסק שמשלמים העסקים לחברות כרטיסי האשראי נגזרת משיעור העמלה הצולבת. כלומר, העמלה שישלם בית העסק תמיד תהיה גבוהה יותר משיעור העמלה הצולבת.
במשך שנים ארוכות ניהלה הממונה על ההגבלים העסקיים,
רונית קן, מאבק בחברות כרטיסי האשראי לצורך קביעת העמלה הצולבת בין החברות. בהסדר בין הממונה לחברות ב-2006 נקבע כי העמלה תופחת בהדרגה מ-1.25% ל-0.875% עד 2012. כיום העמלה היא 1.1%, והחודש היא צפויה לרדת ל-0.975%. אולם, עם זאת נראה שגם רף זה הוא גבוה מאוד.
אין אנו יודעים אם עמלה זו אכן משקפת את העלות הכלכלית של הוצאות החברות או שהיא גבוהה ממנה. מסמך של ויזה אירופה אותו חשף TheMarker עולה כי שיעור העמלה שנגבה בישראל, גם לאחר ההפחתות שביצעו חברות כרטיסי האשראי, הוא גבוה מאוד, והערכה של ויזה אירופה את העלויות הכלכליות בשוק בישראל מעמידה את העמלה על 0.65% בלבד.
כאשר בית הדין להגבלים עסקיים בא לאשר את ההסכם, הוא ציין כי אין לו יכולת לקבוע אם העמלות שנקבעו בהסכם משקפות את העלות כלכלית שלו או שהן גבוהות מדי. בית הדין מינה את מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, יוסי בכר, כמומחה שאמור לקבוע את המתודולוגיה ואת תחשיב הכלכלי לקביעת גובה העמלות. בכר, שהיה אמור לבצע את התחשיב עד סוף 2010, לא ביצע אותו, וכעת הוא אינו יכול לעשות זאת מכיוון שמונה ליו"ר בנק דיסקונט.
גם הרגולטור האירופי האחראי על התחרות התערב בעשור האחרון בכל הנוגע לעמלות שאותן גובות חברות כרטיסי האשראי באירופה. הרגולטור חייב את ויזה לפרסם באתר האינטרנט שלה את השיעור הממוצע של העמלה הצולבת בכל מדינה שבה היא פועלת באירופה כדי שבתי העסק יידעו עד כמה הם יכולים להתמקח על עמלת בית העסק שאותה הם משלמים לסולקים.
הרגולטור האירופי גם קבע אילו עלויות יובאו בחשבון לצורך הקביעה של השיעור הכלכלי של העמלה, והמודל שקבע הרגולטור האירופי אומץ ברובו על ידי בית הדין להגבלים עסקיים בישראל. ויזה אירופה, שבחנה בהתאם את העלויות בכל אחד מהשווקים שבהם היא פועלת, פירסמה לגבי כל מדינה מסמך שבו מפורט שיעור עמלת הסליקה הממוצע לגבי עסקות שונות.
ואולם אף שוויזה אירופה לא פועלת כסולק בשוק הישראלי, היא פירסמה הערכה לגבי העמלה שתגבה בשוק הישראלי על בסיס נתונים שאספה על השוק מפעילותה בו במגזרים אחרים. לגבי ישראל פירסמה ויזה כי בעסקות בכרטיסי חיוב נדחה (במאושרים באופן אלקטרוני, שאלה למעשה העסקות הנפוצות בישראל) העמלה הצולבת שהיא רואה לנגד עיניה ושתכסה את העלויות שלה היא 0.65%.
את הנתונים לגבי ישראל פירסמה ויזה אירופה באתר שלה ביולי 2009. ואולם לפני כמה חודשים הסירה החברה את ישראל מרשימת המדינות שלגביהן היא מפרסמת נתונים באופן שוטף, אך בחיפוש ממוקד באתר ניתן למצוא את הנתונים. ויזה אירופה מסרה כי ייתכן שהבדיקה שערכה לא תוכל לשמש לגבה קביעת העמלה.
