אריה דרעי, באמצעות סניגוריו הגיש לנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק את הנימוקים למשפט חוזר לאחר החלטת בג"צ 6302/01 בעניין בקשת הסנגוריה לחקור את עד המדינה שמולביץ על עדותו במה שמכונה "פרשת שוויץ" ומעורבותו בהרשעה על מעילת המיליונים שהסתיימה בהרשעתו.
למרות שהתוצאה עלולה להטעות את הקורא התמים, הרי שהחלטת בג"צ היא למעשה נצחון גדול לסנגוריה ומכה קשה ליוקרתה של הפרקליטות וטיעוניה נגד חקירתו של עד המדינה שהרי, הסנגוריה ביקשה מבג"צ להורות למשטרה לפתוח בחקירה של עד המדינה על "פרשת שוויץ" לאור המסמכים והגילויים החדשים.
כזכור הפרקליטות התנגדה. התוצאה - בג"צ אומר אין צורך בחקירה, אני קובע על-סמך הראיות שהוצגו לי, שעד המדינה שמולביץ, שקרן לא אמין, מניפולטור ושחקן או בלשון בג"צ (עמ' 9 סע' 11): "שמולביץ לא דיבר אמת בעניין ההליך בשוויץ… ותרם להטעיית בית המשפט המחוזי…". הוסיף על כך במילים ובמשמעות יותר נרחבת וחשובה לנושא כב' השופט אדמונד לוי (בעמ' 13) את הדברים הבאים: "נראה לי כי נכון לקבוע שתשובותיו של שמולביץ היו במקרה הטוב, לא נכונות ומטעות, ומכאן השקפתי שהסברו של ב"כ המשיב לפיו השיב שמולביץ "תשובות שהיו נכונות לפי שיפוטו והערכתו… אינו עומד במבחן הביקורת".
ובהמשך בעמ' 14: "ספק בעיני כיום, מספר שנים לאחר שניתן אותו פסק דין, ובעקבות חשיפתן של העובדות החדשות אודות החקירה בשוויץ, היה בית המשפט המחוזי בירושלים מנסח את עמדתו ביחס לגרסתו של שמולביץ בסוגיה זו באופן כה נחרץ".
הטעות המשפטית של בית המשפט המחוזי נעוצה בעובדה שהוא הלך שבי אחרי עדותו של עד המדינה בקבעו שהוא מאמין לו בצורה גורפת, שעדותו אמיתית, עקבית, מרשימה ועומדת כצוק איתן.
סופרלטיבים מעין אלה, שייכים לעולם דמיוני אולי אקדמי אך לא למציאות החיים בבתי המשפט.
מי שכותב ברוח זו על "עד המדינה" לצערי, לא ראה לא שמע לא ריאיין ולא ניהל משפטים עם "עדי מדינה" ואין לו את הנסיון המשפטי הפלילי המתאים. יצור כזה, כפי שתיאר בית המשפט המחוזי, לא קיים במציאות - ואת הקביעה הזו אני מבסס על נסיון פלילי של 40 שנה, רובם בבתי-המשפט, מכל הצדדים של מערכת, כתובע, סניגור, ושופט צבאי.
בהגדרה כללית וגורפת: "עד המדינה" - הוא עברין, שקרן, מניפולטור, אגואיסט, אגומניאק, חנפן שרואה את טובתו האישית בראש הרשימה ולפעמים גם סחטן שעושה מעדותו פרנסה, (דוגמא טובה עדי מדינה במשפט נמרודי).
היועץ המשפטי לממשלה, טעה טעות משפטית קשה כשסירב לבקשת הסנגוריה לפתוח בחקירת משטרה נגד שמולביץ - כמו שהוא טעה גם בהתנגדותו הנמרצת כמעט לכל בקשות למשפט חוזר, שהוחלט נגדו, ראה פרשת מע"צ, רצח הילד דני כץ ז"ל, ברנס ועכשיו דרעי.
יש ליועץ ממה לחשוש. כל משפט חוזר מגלה פגמים קשים במערכת, טעויות משפטיות, חקירות פגומות ופסולות והחץ מורה על המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט ולדעתם, מזעזע את יסודות המערכת המשפטית.
הטעות של היועץ / פרקליטות שהם שוכחים שהינם מייצגים את הציבור לא רק את המאשים אלא גם את הנאשם - את האזרח שבא בשערי המשפט והמשטרה ואם נעשה עוול, ואם נראה פגם או חריגה עליהם להתייצב לצד הנפגע. אז למה הם מפחדים, כי בעבר נפלו קשה במספר מקרים של "עדי מדינה" שכשלו ופישלו וכל משפט חוזר פוגע בתדמית המערכת.
בפרשת דרעי - הנשיא ברק לאור העובדה שבית המשפט המחוזי "חישק" וסינדל את עצמו בקביעותיו לגבי "עד המדינה", העד המרכזי בתיק בשאלת מהימנותו, ומאחר ומהימנותו נסדקה, והתמוטטה - לאור התקדים שקבע ברק בפרשת דני כץ ז"ל - דהיינו, חשש לעיוות דין הוא בסיס ונימוק למשפט חוזר - אין לו מנוס גם בפרשת דרעי, אלא להגיע למסקנה דומה.
גם במשפט החוזר של ברנס וגם בפרשת מע"צ - זיכוי הנאשמים לאחר ההחלטה על משפט חוזר - ובמקרים אלה היו נימוקים דומים, בקטעים מסוימים, לפרשת דרעי. לכן להערכתי, משפט חוזר לאריה דרעי יחזק את מערכת המשפט ואת שלטון החוק.
_______________
- הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה משך תקופה ארוכה סגן פרקליט מחוז, ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות לשעבר;
