מהלך ניהולי חסר תקדים במשטרת ישראל: מכון ראנד ((Rand - חברת ייעוץ אסטרטגית מהחשובות בעולם ואחד ממכוני המחקר הגדולים בארה"ב עומד לבחון את יעילות המשטרה ואת מבנה הכוח שלה. הפיקוד הבכיר של המשטרה, בפיקודו של המפכ"ל
דודי כהן, משתף פעולה עם הבדיקה.
נוסף על כך, עומדת המשטרה לעבור תהליך ייעוץ אסטרטגי לגבי תהליכי הרכש, הבינוי וההצטיידות שלה - בדומה לייעוץ שקיבל צה"ל מחברת מקינזי. שתי הבדיקות האסטרטגיות המעמיקות ייערכו במשטרה בו זמנית - ויבחנו לעומק את כל היבטי הפעילות של המשטרה, המבצעיים והכלכליים כאחת.
בניגוד לבדיקה של מקינזי בצה"ל, שבחנה רק היבטים כלכליים (כמו הצטיידות, רכש ובינוי) ולא את מבנה הכוח של הצבא וההיבטים המבצעיים שלו, המשטרה עומדת לעבור ייעוץ אסטרטגי לגבי שני התחומים כאחד ולפיכך התהליך הניהולי שעוברת המשטרה עומד להיות משמעותי בהרבה מזה שבוצע בצה"ל.
בנוסף, שלא כמו בצה"ל - עליו נכפה דו"ח מקינזי במסגרת המלצות ועדת ברודט - פיקוד המשטרה משתף פעולה באופן מלא עם הייעוץ האסטרטגי שהוא עומד לקבל. הבדיקה החשובה מבין השתיים היא הבדיקה המבצעית - בדיקה של אפקטיביות המשטרה בהשגת מטרותיה ושל מבנה הכוח שלה.
מכון ראנד עוסק במדיניות ציבורית כוללת, ואחד מתחומי ההתמחות שלו הוא ייעוץ לגבי שיטור איכותי. המכון יעץ למשטרות בכל רחבי העולם, בהן גם למשטרת ניו יורק (NYPD), בין השאר לגבי המהפך שעברה בשנות ה-90 תחת הנהגתו של ראש העיר דאז, רודולף ג'וליאני (ראו מסגרת).
"הניסיון של מכון ראנד הוא חשוב מאוד"
"משטרות יש בכל העולם", מסביר דני קריבו, ראש אגף תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון פנים, "והמהות של הפעילות המשטרתית דומה. להבדיל מצבאות, שעל כל אחד מהם יש איומים מובחנים ונפרדים, כאשר מדובר בפעילות משטרתית אין הבדל מהותי במשימות בין משטרת שוודיה למשטרת ישראל. לפיכך, הניסיון הבינלאומי שגוף כמו מכון ראנד יכול להביא למשטרה שלנו הוא חשוב מאוד".
לדברי קריבו, המכון צפוי לבחון את פעילות המשטרה מכמה היבטים: הרתעה (אילו טקטיקות בעולם, אשר משמשות משטרות להגדלת ההרתעה שלהן, יכולות להתאים גם למשטרת ישראל); מדידת ביצועים ותפוקות (כיצד יש למדוד את הישגיה של המשטרה); בדיקת תפישת ההפעלה (מקומה של המשטרה בחברה, ההשתלבות עם הקהילה ועוד); וכן כיצד יש לטפל בהתנהגות אנטי-חברתית (בחינת פרויקט עיר ללא אלימות).
לדבריו, "בראנד אמורים ללמוד את משטרת ישראל ומשימותיה, ואז לקחת את הניסיון שהם צברו בעולם עם משטרות אחרות ולראות אם ניתן ליישם שיטות מהעולם גם בישראל". בין השאר תבחן ראנד גם את מבנה הכוח של המשטרה - אם הוא גדול דיו, אם הוא מותאם למשימותיה של המשטרה, ואם המשטרה משתמשת במשאביה באופן יעיל.
"אחד הארגונים המסובכים לניהול"
"משטרת ישראל", אומר קריבו, "היא גוף עם תקציב של 7.5 מיליארד שקל בשנה, וכ-20-25 אלף שוטרים. זהו אחד הארגונים הגדולים ביותר בישראל ואחד המסובכים ביותר לניהול. הרבה מאוד שנים ניטש ויכוח בין המשטרה למשרד האוצר בשאלה אם המשטרה יעילה ואם יש לה די שוטרים. עכשיו תהיה לנו תשובה בינלאומית מוסמכת לשאלה הזאת".
הבדיקה של מכון ראנד צפויה לארוך כשנתיים. עלותה של הבדיקה היא כ-1.6 מיליון דולר. מחצית מהסכום ימומן על ידי משרד האוצר, והמחצית השנייה - מתרומה שגייס מכון ראנד לשם כך מפילנתרופ אמריקאי יהודי שמעונין לתמוך בחיזוק גיבוש המדיניות הממשלתית בישראל. לדברי קריבו, התרומה קיבלה את אישורו של משרד המשפטים.
נוסף על הבדיקה של מכון ראנד, עומדת המשטרה יחד עם המשרד לביטחון פנים לעבור בדיקה אסטרטגית מקיפה נוספת - בדיקה של ההיבטים הכלכליים בלבד של פעילותה (כמו רכש, הצטיידות, בינוי). מדובר בתהליך בדיקה דומה לזה שעבר צה"ל על ידי מקינזי. הבדיקה תתמקד במשטרה עצמה וגם בכפילויות בין המשטרה, שירות בתי הסוהר (שב"ס) והמשרד לבטחון פנים. תקציב המשרד לביטחון פנים הוא 2.5 מיליארד שקל בשנה, ובתוכו כלול גם תקציב השב"ס.
גם בדיקה זו אמורה לארוך כשנתיים, ועלותה כמה מיליוני שקלים. חברת הייעוץ האסטרטגי שתערוך את הבדיקה תיבחר במכרז של המשרד לביטחון פנים.
