שופטי בית המשפט העליון
אסתר חיות,
עוזי פוגלמן ו
יצחק עמית החליטו (יום ב', 4.10.10) לתת צו על תנאי המחייב את הממשלה ואת הכנסת לנמק מדוע לא יבוטל חוק התקציב הדו-שנתי.
בעתירה שהגיש חבר הכנסת רוני בר-און, גם בשם סיעת קדימה, נטען על-ידי עו"ד אייל רוזובסקי ועו"ד אלי בורשטיין ממשרד צלרמאיר - פילוסוף - רוזובסקי - צפריר - טולדנו ושות', כי חוק התקציב הדו-שנתי אינו חוקתי בשל היותו תיקון של עקרונות חוקתיים הקבועים בחוק יסוד משק המדינה באמצעות הוראת שעה שתחול רק במהלך תקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית.
בעתירה נאמר כי כנסת ישראל פעלה שלא בסמכות, שעה שאישרה את התיקון להוראת השעה המשנה את "חוק יסוד: משק המדינה" שלא באמצעות חוק יסוד. עוד נאמר, כי הכנסת פעלה שלא בסמכות, כאשר אישרה את התיקון לחוק בקריאה ראשונה ואת שם החוק בקריאה שנייה ברוב של פחות מ-61 חברי כנסת.
בעתירה נטען בנוסף כי החוק פוגע קשות במרקם היחסים שבין הממשלה והכנסת ומגביל את כוחה של הכנסת ואת יכולתה לפקח על עבודת הממשלה בכל הנוגע לנושאי התקציב.
בדיון היום הבהירו שופטי בג"צ לנציגי הממשלה והכנסת כי העתירה מעוררת שאלות כבדות משקל וראויות לדיון ולפיכך ניתן צו על תנאי.
המשך הדיון בעתירה יהיה בעוד כ-90 ימים לאחר שהצדדים ימציאו לבג"צ את טענותיהם בכתב (תשובת המדינה תהיה בתוך 60 יום, והעותרים יוכלו להגיב עליה בתוך 30 ימים נוספים לאחר מכן). בנסיבות העניין, ברור מאליו כי דיוני התקציב יעמדו בסימן שאלה גדול שכן אם תתקבל העתירה, יחוייבו הממשלה והכנסת לשוב ולדון בתקציב חד-שנתי.
עם הגשת העתירה אמר ח"כ בר-און כי "מדובר בעתירה שנועדה להציל את הדמוקרטיה הישראלית מידי ממשלת ישראל. הממשלה מבקשת לעשות קיצורי דרך פוליטיים - תקציב ל-5 שנים באמצעות שני דיוני תקציב בלבד".
יו"ר הכנסת דוחה הטענות: "הוראת השעה התקבלה לאחר דיון ציבורי מעמיק"
יושב-ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, מסר בעקבות החלטת בג"צ כי הוא מגבה את הממשלה ואת חוק התקציב הדו-שנתי. "הוראת השעה להפעלת תקציב דו-שנתי התקבלה בכנסת לאחר דיון ציבורי ראוי, מעמיק ותוך בחינת מכלול השיקולים ושמיעת העמדות כולן. הדבר לא נעשה בחטף, העמדות היו גלויות ופומביות, וההכרעה לא התקבלה מתוך אילוץ אלא לגופו של עניין", אמר ריבלין, שהזכיר כי הפעלת התקציב הדו-שנתי ב"הוראת השעה" מבטאת את העובדה כי מדובר בתקופת ניסיון מתוך מגמה לעגן הסדר קבוע, "שמדינות רבות ב-
OECD נושאות עיניים אליו".
יו"ר הכנסת דחה את הטענות בדבר פגיעה חריפה ביכולת הפיקוח של הכנסת. לדבריו, "פיקוח הכנסת על הממשלה הוא שוטף, ואין בתקציב דו שנתי כלשעצמו כדי לערער חריפות על חוסנה של הכנסת, הגם שיש לבחון סוגיה זו בתום תקופת הניסיון. אני סבור שתקציב דו שנתי הוא הזדמנות אמיתית לממשלה להביא רפורמות משמעותיות לדיון בכנסת במהלך השנתיים של הפעלתו. יכולת הפיקוח של הכנסת נפגעת קשות כאשר במצורף לתקציב דו שנתי מוגש חוק הסדרים דרקוני ורחב היקף".
ריבלין הוסיף: "טוב תעשה הממשלה, אם תיתן את דעתה, כי הפעלת תקציב דו שנתי בשילוב חוק הסדרים כפי שהיא מבקשת להניח כעת על שולחן הכנסת - הם שעלולים לסכן את מעמדה של הכנסת כמפקחת ועוקבת אחר פעולות הממשלה".
