|
בית חולים נהריה [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
סגנית מנהלת הסיעוד בבית החולים הממשלתי בנהריה, עופרה שוורץ, המכהנת גם כאחות ראשית בבית החולים, מאשימה את מנהל בית החולים, ד"ר מסעד ברהום, ואת מנהלת הסיעוד בבית החולים, רונית קלמן, בשורה של התנכלויות מכוונות - וכל זאת כדי לגרום לה לעזוב את בית החולים - לאחר 36 שנות עבודה בו.
שוורץ - אשר קיבלה בשנת 2001 את פרס מנכ"ל משרד הבריאות על עבודתה - גילתה את הדברים בכתב תביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. לדבריה, הסיבה להתנכלות היא כי חשפה שורה של אי-סדרים בבית החולים בפני נציבות שירות המדינה, שהחל בבדיקת הטענות, ובכך "היא העזה להוציא את הכביסה המלוכלכת מחוץ לבית החולים", לשון כתב התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד רונית הופרט.
שוורץ דורשת פיצוי מבית החולים בסכום של 400 אלף שקל (לצרכי אגרה בלבד), וכן הוצאת צו עשה, על-פי חוק הגנה על עובדים. שלשום נענה בית הדין לבקשה והוציא את צו המניעה המבוקש, שיהיה בתוקף עד ל-14 באוקטובר.
בכתב התביעה טוענת עו"ד הופרט כי שוורץ מכהנת כסגנית מנהלת הסיעוד משנת 1996 וכאשר רונית קלמן נבחרה לתפקיד מנהלת הסיעוד בשנת 2001, סוכם כי שוורץ תהיה ממלאת מקומה ואחראית על תחומים רבים הקשורים לריכוז כח האדם הסיעודי ותכנון עתידי, לרבות אחריות על האגף הכירורגי, חדרי ניתוח ושורה ארוכה של מחלקות.
הדברים התנהלו כסדרם עד אוקטובר 2009, אז, לפי כתב התביעה, הוחלט למנות סגנית נוספת למנהלת הסיעוד. התפקיד אויש מיד על-ידי האחות אשרה פריינטה. "התובעת לא הייתה שותפה כלל בהחלטה, למרות שעל-פי הגדרת תפקידה, היה על הנהלת בית החולים לשתפה בקבלת החלטה זו", נאמר בכתב התביעה. "התובעת התנגדה למינוי סגנית שנייה מכמה נימוקים: היא סברה שאין הצדקה כלכלית ומעשית ליצירת משרה של סגנית נוספת, במיוחד בעידן שבו הנהלת בית החולים דרשה לחסוך ולהתייעל, בית החולים לא גדל והתובעת ביצעה את כל תפקידי הסגנות על הצד הטוב ביותר".
עוד נאמר, כי התובעת התנגדה לדרך הבלתי חוקית שבה בוצע המינוי - בית החולים הינו ממשלתי, חלות עליו הוראות התקשי"ר, כך שהנסיבות חייבו קיומו של מכרז - בוודאי לתפקיד כה בכיר כמו סגנית מנהלת סיעוד בבית החולים. לדברי התובעת, אי קיומו של מכרז מנע מאחיות שרצו במשרה - להציע את מועמדותן לתפקיד . עוד נטען כי הוראות משרד הבריאות קובעות כי דרישות ההשכלה לתפקיד סגנית אחות ראשית מחייבות תואר ראשון בסיעוד , עם עדיפות לבעלי תואר שני. בזמן הרלוונטי למינוי - לפריינטה לא היה תואר ראשון בסיעוד.
כתוצאה ממינוי זה , טוען כתב התביעה מעמדה ותפקידה של התובעת נפגע קשות. "התובעת ידעה כי בשורש המינוי היו חילוקי דעות והרעה ביחסיה של התובעת עם גורמים המקורבים להנהלה, ואלו שמו להם למטרה להיפטר מהתובעת. בפועל, נלקחו ממנה סמכויות והועברו לסגנית החדשה , עד אשר ברבות הזמן, התובעת נותרה ללא תעסוקה".
התובעת התריעה בכתב למנהל בית החולים, ד"ר ברהום, שהבהיר לה כי תמך במינוי סגנית נוספת. במקביל, כך טוענת התובעת, החלה מנהלת הסיעוד "לתפור לה תיק" ולהעלות כלפיה האשמות סרק. התובעת העבירה במכתב מסודר את טענותיה לנציבות שירות המדינה, ובישיבה שהתקיימה בבית החולים בנובמבר 2009, כאשר נדרש ד"ר ברהום לענות על שאלות הנציבות, הוא נדהם לגלות שכל נושא מינוי הסגנית השנייה "יצא ממסדרונות בית החולים לנציבות". מייד לאחר מכן, זימן ד"ר ברהום את התובעת לשיחה נסערת, בה אמר לה כי פגעה בכבודו וכי שוב אינו רוחש לה אמון ולא יוכל לעבוד איתה יותר. מכאן ואילך החל המסע הגדול של ההתנכלות וההתעללות בתובעת, כשהמטרה הסופית היא לגרום לה לעזוב.
"התובעת נושלה מתחום הסיעוד ומודרה לחלוטין, ובמקביל המשיכו בבית החולים, ביתר שאת לתפור לה תיק בטיעונים שאין להם ידיים ורגליים. התובעת מצאה את עצמה במצב שהיא ישבה שעות וימים במשרדה ללא מעש. בתקופה האחרונה ועד היום, המצב הגיע לידי כך שהתובעת מגיעה לעבודה בבית החולים, יושבת ספונה בחדרה, אין לה מה לעשות, ואיש אינו בה אליה", תואר המצב בכתב התביעה. "חברים לעבודה מזה שלושים שנה פוחדים אף לומר לה שלום, מחשש פן יזוהו עימה, ויינזקו באופן כלשהו על-ידי ההנהלה . הנתק בינה לבין מנהלת הסיעוד - מוחלט".
לפני חודש "נזכרו" לערוך מכרז
ב-12 בספטמבר השנה פורסם מכרז פנימי ובו מתבקשות הצעות מועמדות למשרה של "מרכזת בכירה" (כח אדם סיעודי). המכרז ניסה לתת גושפנקא חוקית להליך הלא חוקי שבוצע חודשים רבים לפני כן, לדברי עו"ד הופרט.
עו"ד הופרט טוענת כי התנהגות בית החולים כלפיה מהווה הפרה בוטה של כללי מנהל תקינים, הפרה גסה של נוהלי בית החולים שהמנהל שלה, ד"ר ברהום, מתהדר בהם. עוד נטען כי בחודשים האחרונים הדרדר מצבה הבריאותי של התובעת כתוצאה מהמתח, מהעלבונות וההשפלות אותם ספגה מדי יום.