מסמך: צו הגנה זמני מונע הפסקת כהונת ירון זליכה

תיק מס' 376581


לכבוד
מר רוני בר-און
שר האוצר
משרד האוצר
ירושלים


מכובדי,

הנדון: תלונת חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ופרופ' אריה אלדד
בעניין הפסקת כהונתו של החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה


השתלשלות העניינים
1. ביום 19.10.2003 אישרה ממשלת ישראל את מינויו של ד"ר ירון זליכה (להלן - ד"ר זליכה) לתפקיד החשב הכללי במשרד האוצר. בעקבות כך, נחתם בינו לבין ממשלת ישראל, המיוצגת על-ידי נציב שירות המדינה, חוזה מיוחד המסדיר את תנאי העסקתו של ד"ר זליכה ושתוקפו מיום 20.10.2003 ועד ליום 19.10.2007 (להלן - החוזה המיוחד).
2. ד"ר זליכה הוא רואה חשבון מוערך, שאין חולק על ניסיונו ועל כישוריו המקצועיים והאקדמיים. במהלך כהונתו כחשב הכללי הנהיג ד"ר זליכה רפורמות רבות ופעל בנחישות וללא חת כדי למגר תופעות פסולות של שחיתות ומינהל לא תקין בשירות הציבורי.
3. בשנים 2005 ו-2006 פנה ד"ר זליכה למבקר המדינה והתריע על מעשי שחיתות לכאורה הנעשים במשרד האוצר. בכלל זה התריע ד"ר זליכה על פרשת שחיתות הקשורה במכרז להפרטת בנק לאומי לישראל בע"מ, בה היה מעורב, לטענתו, מר אהוד אולמרט, שכיהן אותה העת כשר האוצר. פנייתו של ד"ר זליכה למבקר המדינה באה לאחר שכבר בחודשים אוגוסט-נובמבר 2005 - בתקופת הכנת המכרז להפרטת בנק לאומי - התריע, לדבריו, בפני שר האוצר, מנכ"ל המשרד, היועצת המשפטית של המשרד, וגורמים נוספים כי הליכי המכרז נגועים באי תקינות עד כדי שחיתות. לטענת ד"ר זליכה, הקפדתו על כללי מינהל תקין מנעה מן השחיתות לצאת מן הכוח את הפועל וחסכה נזקים כבדים לקופת המדינה.
4. בעקבות תלונתו של ד"ר זליכה החל משרד מבקר המדינה לבדוק את הליך הפרטת בנק לאומי לישראל. הביקורת העלתה ממצאים המצביעים על חשש למעשים פליליים, והנושא הועבר לידיעת היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן: חוק מבקר המדינה או החוק). פרקליט המדינה הורה על פתיחת חקירה פלילית בנושא, שעד למועד זה טרם נסתיימה.
5. הנה כי כן, ד"ר זליכה הוא עובד שהודיע בתום לב ועל-פי נהלים תקינים על מעשי שחיתות בגוף שבו הוא עובד.



6. אין חולק כי לאחר שד"ר זליכה התריע על פרשת השחיתות לכאורה הקשורה בהפרטת בנק לאומי נעשו מספר ניסיונות להעביר אותו מכהונתו כחשב הכללי. הדבר עולה בבירור הן מטענותיו של ד"ר זליכה בפני נציבות תלונות הציבור, הן מחוות הדעת של עו"ד ימימה מזוז, היועצת המשפטית של משרד האוצר, מיום 18.9.2007, שהוגשה לנציבות תלונות הציבור במצורף לתשובת שר האוצר לתלונה שבנדון, והן ממכתבו של פרקליט המדינה, מיום 30.8.2007, לד"ר זליכה המציין כי:
"במהלך השנה ומחצה האחרונות, התערב היועץ המשפטי לממשלה מספר פעמים כדי למנוע את הפסקת כהונתך, בין השאר בשל החשש, כי הדברים עשויים להצטייר כתגובה על תלונותיך על השר הממונה - ראש הממשלה דהיום".
7. לטענת ד"ר זליכה, קיים קשר סיבתי ברור בין התרעתו על מעשי שחיתות לבין הניסיונות להעבירו מכהונתו. מנגד טוענת עו"ד מזוז בחוות דעתה האמורה, כי הניסיונות להביא לסיום כהונתו של ד"ר זליכה נבעו מ"יחסי עבודה קשים בתוך הנהלת משרד האוצר". כפי שציינה עו"ד מזוז, "ניסיונות אלו נבלמו ע"י היועץ המשפטי לממשלה בשל החשש כי סיום כהונת החשב הכללי בנסיבות אלה עשויה להתפרש, ציבורית, כתגובה על תלונתו נגד ראש הממשלה".
8. מכל מקום, אין ספק כי ד"ר זליכה חשף מעשי שחיתות, וכי ממועד החשיפה ועד כה - במשך כשנה ומחצה - זכה להגנתם של גורמי אכיפת החוק במדינה, אשר מנעו כל ניסיון להעבירו מכהונתו.
9. ביום 4.7.2007 מונה לתפקיד שר האוצר מר רוני בר-און (להלן: שר האוצר), שכיהן אותה עת כשר הפנים. ביום 29.8.2007 זימן שר האוצר את ד"ר זליכה למשרדו והודיע לו כי החליט לסיים את העסקתו כחשב כללי ביום 19.10.07, עם תום תקופת החוזה המיוחד. ד"ר זליכה מסר לנציבות תלונות הציבור כי שיחה זו היתה קצרה, וכי לא ניתנה לו, לדעתו, הזדמנות ראויה להשמיע את טענותיו, בין השאר משום שלא ידע מראש על מטרת השיחה ולא ניתנו לו אפשרות סבירה וזמן סביר להיערך לשיחה ולהשמיע את כל טענותיו.
10. שר האוצר הסביר כי העילה לסיום העסקתו של ד"ר זליכה היא סיום קדנציה בת ארבע שנים, כמקובל בתפקיד החשב הכללי, והצורך ב"רענון השורות". שר האוצר הבהיר כי מדובר בעמדה עקרונית בדבר "רענון השורות" וכי אין להפסקת כהונתו של ד"ר זליכה קשר לחשיפת השחיתות או לחוסר שביעות רצון מהאופן שבו הוא ממלא את תפקיד החשב הכללי. עמדתו זו של שר האוצר נמסרה לד"ר זליכה בפגישה עימו, בתשובתו לנציבות תלונות הציבור ובדברים הבאים שאמר בוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, ביום 4.9.2007:
"הודעתי לחשב הכללי שאני לא אאריך את כהונתו, משום שאני דוגל במשטר של קדנציות, משטר של רוטציה ... אמרתי לו שאני שומע, כמו שאחרים שומעים, שמועות על מערכת יחסים עכורה באוצר, בעיות בין אגפיות ובין אישיות, ושלא על זה מבוססת ההחלטה שלי".

הגשת התלונה ופעולות נציבות תלונות הציבור עד כה
11. בעקבות הודעת שר האוצר לחשב הכללי, פנו, ביום 2.9.007, חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ופרופ' אריה אלדד לנציב תלונות הציבור וביקשו כי ייתן לד"ר זליכה צו הגנה, כסמכותו לפי סעיף 45ג לחוק מבקר המדינה, שיימנע את הפסקת כהונתו. לטענתם, הפסקת כהונתו של ד"ר זליכה היא מעשה התנכלות שבא בתגובה על פעולות שנקט במהלך כהונתו לחשיפת מעשי שחיתות, ובעיקר בפרשת בנק לאומי לישראל.


12. ביום 3.9.2007 בהופיעו ד"ר זליכה ובאי-כוחו, על-פי בקשתם, בפני נציב תלונות הציבור ואנשי משרדו, השמיעו דברים בעניין והגישו מסמכים.
13. ביום 4.9.2007 התקיימה, כאמור, ישיבה של וועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה בנושא הפסקת כהונתו של ד"ר זליכה. הוועדה לא קיבלה החלטה שכן ד"ר זליכה הודיע לה שטרם החליט האם לפעול בעניין הפסקת כהונתו במישור הציבורי או לפנות בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.
14. בהתאם לחובתה בחוק החלה נציבות תלונות הציבור לברר את תלונתם של ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ פרופ' אריה אלדד. במסגרת הבירור נתבקשה תגובת שר האוצר לתלונה ולטענות ד"ר זליכה בפני נציבות תלונות הציבור. ביום 18.9.2007 הוגשה תשובת שר האוצר, לה נספחו חוות דעת היועצת המשפטית למשרד האוצר ומכתבו של מנכ"ל המשרד, רו"ח ירום אריאב. כן נתבקשה תגובתו של ד"ר זליכה לתשובת שר האוצר והנספחים לה.
15. ביום 25.9.2007 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בכוונת שר האוצר להביא לאישור הממשלה את הפסקת כהונתו של ד"ר זליכה ואת מינויו של חשב כללי חדש כבר ביום 14.10.2007.
16. בשים לב להודעה זו, ולמועד שנקבע בה, נפגשו מנהל נציבות תלונות הציבור, עו"ד הלל שמגר, ואנשי צוותו הבכירים עם ד"ר זליכה ובאי-כוחו, כבר ביום 3.10.2007 - במהלך חול המועד סוכות. בפגישה זו הבהיר ד"ר זליכה, בין השאר, כי הוא מצטרף לתלונתם של ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ פרופ' אריה אלדד, כי ברצונו שנציבות תלונות הציבור תברר את התלונה, וכי הוא מבקש שנציב תלונות הציבור יעניק לו צו הגנה המונע את העברתו מכהונתו.
17. ביום 8.10.2007 הגיש ד"ר זליכה, באמצעות באי-כוחו, תגובה בכתב למספר סוגיות ועניינים שעלו בתשובת שר האוצר ובחוות דעתה של עו"ד ימימה מזוז.
18. ביום 9.10.2007 נפגש מנהל נציבות תלונות הציבור עם ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ פרופ' אריה אלדד כדי לקבל מהם הבהרות ופרטים נוספים בעניין תלונתם.
19. יצוין כי התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ פנו אף הן לנציב תלונות הציבור וביקשו כי יינתן לד"ר זליכה צו הגנה המונע את הפסקת כהונתו.
20. בנסיבות אלו, לאחר קיומו של בירור ראשוני כאמור, ולאחר בחינה ושקילה של מכלול השיקולים, הנסיבות והטענות שהוצגו בפני נציבות תלונות הציבור, ניתן להגיע למסקנות הבאות, וזאת אף בטרם הסתיים הבירור וממילא שייקבעו עדיין קביעות סופיות ומבלי שהוכרע כלל אם יש מקום להוצאתו של צו הגנה קבוע.

מתן הגנה לחושפי שחיתויות
21. עובדים החושפים שחיתות במקום עבודתם חשופים, במקרים רבים, לפגיעה ולהתנכלויות מצד מעסיקיהם, ולעתים אף מצד חבריהם לעבודה. פגיעה זו מגיעה, לא אחת, עד כדי פיטורי העובד או העברתו מתפקידו. המחוקק הישראלי ביקש ליתן מענה למצב בעייתי זה באמצעות שורה של חיקוקים, ובהם חוק מבקר המדינה, שתכליתם עידוד עובדים לחשוף מעשי שחיתות והגנה על חושפי שחיתויות מפני פגיעה והתנכלות.
22. משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור רואים בהגנה על חושפי שחיתויות אינטרס לאומי, בהיותם נדבך חשוב ומרכזי בחומת ההגנה על טוהר המידות והיושר הציבורי במדינה. ללא "מתריעים בשער" תתקשה המערכת לזהות את מעשי השחיתות ולהיאבק בהם. נציבות תלונות הציבור עושה אפוא כל שניתן, במגבלות שנקבעו בחוק מבקר המדינה, כדי להגן על זכויותיהם ועל מעמדם של עובדים שחשפו מעשי שחיתות במקום עבודתם, בדרך של הוצאת צווי הגנה זמניים וקבועים ובדרכים מתאימות אחרות.
23. אין ספק שד"ר ירון זליכה, החשב הכללי, נמנה עם אותם חושפי שחיתויות; והשאלה הנשאלת היא, האם מתקיימים יתר התנאים הקבועים בחוק למתן צו הגנה בידי נציב תלונות הציבור.
24. תנאי מקדמי לכך שעובד שחשף מעשי שחיתות יזכה לצו הגנה מנציב תלונות הציבור, הוא שיימצא כי המעשה שעליו הוא מתלונן נעשה בניגוד לחוק, או ללא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו נוקשות יתירה או אי צדק בולט, כאמור בסעיף 37 לחוק מבקר המדינה, וכי יש קשר סיבתי בין מעשיו הלא-תקינים של המעביד כלפי העובד ובין התרעתו על מעשי שחיתות, כאמור בסעיף 45א לחוק.

ממצאים ראשוניים
25. בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, מובא מינויו של חשב כללי לאישורה של ממשלת ישראל, ובלשון החוק: "למשרה מן המשרות המפורטות בתוספת לחוק זה לא יתמנה אדם אלא באישור הממשלה ובתנאים שתקבע". התוספת לחוק קובעת שורה של משרות בכירות, ובהן: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, החשב הכללי, הממונה על התקציבים, שגרירים, צירים ועוד.
26. כאמור לעיל, ד"ר זליכה מונה למשרת החשב הכללי באישור הממשלה. הממשלה לא קצבה את משך כהונתו של ד"ר זליכה. עם זאת, בחוזה המיוחד נקבע כי תוקפו של החוזה הינו לארבע שנים, דהיינו עד ליום 19.10.2007.
27. במסגרת בירור התלונה, העלו שני הצדדים טענות הנוגעות למשמעות החוזה המיוחד והמועד שנקבע לסיומו, היינו: האם מדובר במועד תום הכהונה (כטענת שר האוצר) או במועד טכני-מנהלי (כטענת ד"ר זליכה).
28. בהקשר זה נעיר, כי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, כב' השופט (כתוארו היום) אליקים רובינשטיין, קבע בחוות דעת מיום 24.10.2001 כי "תקופת החוזה [המיוחד] היא עניין מינהלי - טכני של הנציבות, ואינה משקפת את משך המינוי". חוות הדעת האמורה הוגשה לשר האוצר דאז בעניין הפסקת כהונתו של נציב מס הכנסה, והיועץ המשפטי לממשלה קבע בה, בין השאר, כי המינוי עצמו "אינו מוגבל מלכתחילה ועל-פי לשונו בזמן" וכי "תפקיד הנציבות [שירות המדינה] לעניין זה הוא של ביצוע החלטת המינוי של הממשלה, לכל משך התקופה שהוא בתוקף."
29. נוסיף ונזכיר את הודעת המדינה בבג"צ 5606/06 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל (לא פורסם) ולפיה היא פועלת "לגיבוש אמות מידה לקציבת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה וכן נשקלת החלת אמות מידה אלה גם על נושאי משרה מכהנים". עניין זה עולה אף מחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, בעניין הצעת חוק שעניינה משרות אמון בשירות הציבורי, בה צוין "כי מזה מספר חודשים נערכת במשרד המשפטים עבודת מטה, בשיתוף עם נציבות שירות המדינה, במגמה לבחון מחדש את הכללים לקציבת תקופת הכהונה ולסיום הכהונה של המכהנים במשרות הבכירות בשירות המדינה" (חוות הדעת המלאה מובאת באתר האינטרנט של משרד המשפטים).
30. מכל מקום, אין חולק כי אין הוראת דין הקוצבת את משך כהונתו של החשב הכללי. בנסיבות אלו חלה, לכאורה, פסיקת בית המשפט העליון הקובעת כי:
"העדר קציבה סטטוטורי של משך הכהונה ... מותיר בידי הרשות המוסמכת את הסמכות לקצוב, על דרך קביעת מדיניות מינהלית, מסגרת זמן סבירה לכהונה, מקום שקביעה כזו משתלבת בתכליות ובמטרות שהכהונה באותן משרות נועדו להשיג" (בג"צ 5646/04 זריפי נ' שר המשפטים, פ"ד נט(5) 721).

31. מן האמור לעיל עולה אפוא כי אין במועד הקבוע בחוזה כשלעצמו כדי להביא להפסקת כהונתו של החשב הכללי, ואין חובה למנות חשב כללי חדש. שר האוצר, כנאמן הציבור, נדרש לשקול את השיקולים הרלוונטיים והענייניים בטרם יחליט להביא לאישור הממשלה את הפסקת כהונתו של ד"ר זליכה ומינויו של חשב כללי חדש, ובכלל זה, כמובן, שיקולים הנוגעים לתכליות ולמטרות שכהונת החשב הכללי נועדה להשיג וכן שיקולים הקשורים לעובד ולתפקודו.
32. כך אף עולה ממכתב פרקליט המדינה מיום 18.9.2007, שבו ציין כי בנקודת הזמן של סיום החוזה, ובתום ארבע שנות כהונה, "רשאי" שר האוצר "לשקול" מינויו של חשב כללי חדש ולהביאו לאישור הממשלה.
33. ולענייננו, ד"ר זליכה הבהיר כי אינו מבקש להישאר בתפקידו לתקופה בלתי מוגבלת אלא רק לפרק זמן קצר נוסף במטרה להשלים רפורמות משמעותיות בעבודת אגף החשב הכללי, שמטרתן שמירה על שקיפות ועל מינהל תקין, ניהול נכסי המדינה בצורה מסודרת ועל-פי חוק, ייעול פעילות האגף והעשרת הקופה הציבורית. בין הרפורמות הללו מונה ד"ר זליכה את עידכון תקנון כספים ומשק (להלן - התכ"מ), הכולל הוראות רבות הנוגעות להתנהלותה הכספית של המדינה, ומהווה מעין חקיקת משנה. לטענת ד"ר זליכה, התכ"מ לא עודכן מזה שנים רבות, והוא כולל הוראות ארכאיות, שאינן מתאימות להתנהלות מודרנית. פרויקט עידכון ועריכת התכ"מ נמצא כעת, לדברי ד"ר זליכה, בעיצומו, והוא צפוי להסתיים במהלך שנת 2008. ד"ר זליכה סבור כי אם ייאלץ לסיים את תפקידו בימים אלה, ירד חלק ממאמציו לטמיון.
34. ד"ר זליכה מוסיף ומצביע על ההיבטים הציבוריים הקשורים בהעברתו מתפקידו, וניתן לתמצת את עמדתו בעניין זה כדלקמן: אסור שהציבור יגיע למסקנה שחשיפת מעשי שחיתות בידי עובדים בשירות הציבורי תגבה מן העובד מחיר כבד, כמחיר אותו משלם ד"ר זליכה.
35. בה בעת, אין חולק כי נכון וראוי לשקול גם שיקולים נוספים הנוגעים למשרה, ובכלל זה הצורך ב"רענון השורות", יחסי העבודה במשרד האוצר - כפי שהוצגו במכתבו של המנכ"ל, מר ירום אריאב - ועוד כיוצא באלה שיקולים, בין כאלה הקשורים לעובד ולתפקודו ובין כאלה הקשורים למשרד ולניהולו.
36. כאמור לעיל, שר האוצר הבהיר, הן בהודעתו לד"ר זליכה, הן בדבריו בוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה והן בתשובתו לנציבות תלונות הציבור, כי הטעם היחיד לסיום כהונתו של ד"ר זליכה הוא עמדתו העקרונית בדבר משטר של קדנציות והצורך ברענון, ומכאן עולה לכאורה ששיקולים רלוונטיים נוספים לא נשקלו במלואם.
37. יתרה מכך, ד"ר זליכה העלה מספר עובדות המעוררות, על פני הדברים, חשש כי יש בנימוק הרוטציה, כטעם להפסקת כהונתו, יסוד של מלאכותיות, וכי אין זה הנימוק הממשי להפסקת הכהונה. בכלל אלה נמנו הנימוקים הבאים:
א. מדיניות הרוטציה יושמה על המתלונן, ד"ר ירון זליכה, לבדו, בעוד שבעלי תפקידים אחרים בשירות הציבורי ובמשרד האוצר, המכהנים בתפקיד תקופה דומה, נותרו בכהונתם. כך, למשל, במקביל להפסקת כהונתו של החשב הכללי, לאחר 4 שנים, האריך שר האוצר לתקופה קצובה נוספת את כהונתו של יו"ר הרשות לניירות ערך, שסיים כהונה בת 5 שנים, הקבועה בחוק. הטעם להארכת הכהונה - כפי שצוין באמצעי התקשורת - לאפשר ליו"ר הרשות להשלים מספר תהליכים שהחל והמצויים בעיצומם.
ב. קיימות משרות בכירות, בין היתר במשרד באוצר עצמו, אשר אינן מאוישות באופן קבוע במשך תקופה ארוכה. כך, למשל, טרם אוישו במשרה של קבע משרת מנהל רשות המיסים ומשרת מנהל רשות החברות הממשלתיות. לטענתו, משום מה, רק בקשר לכהונת החשב הכללי נמצא מחליף מיועד מבעוד מועד, וועדת המינויים התכנסה בזריזות רבה, במהלך תקופת החגים, כדי לאשר את מינויו המיועד.
ג. קיימות משרות בכירות בשירות הציבורי, אשר מאוישות על-ידי אותו נושא משרה במשך שנים ארוכות, אחת מהן אף למעלה מ-10 שנים, מבלי שאיש יעלה את הצורך ברוטציה כעילה להפסקת כהונתו.
ד. קיימים מספר תקדימים של חשבים כללים שכיהנו תקופות ארוכות יותר. במהלך 20 השנים האחרונות כיהן מר אריה שר בתפקיד למעלה מ-6 שנים, ואילו מר ניר טלמון כיהן בתפקיד ארבע שנים וחצי. בתקופה שקדמה לכך כיהנו חלק מן החשבים הכלליים תקופות ארוכות אף יותר.
ה. מעולם לא הופסקה כהונתו של חשב כללי, אלא בהסכמה ועל דעתו של החשב הכללי. טענה זו אושרה בידי עו"ד ימימה מזוז, שמסרה לנציבות תלונות הציבור, בשיחה מיום 19.9.2007, כי עד כה מעולם לא כפו עזיבה של חשב כללי.
38. מן האמור לעיל עולה, לכאורה, כי שר האוצר קיבל את החלטתו בדבר הפסקת כהונתו של ד"ר זליכה ובדבר מינויו של חשב כללי חדש, מבלי שנשקלו מכלול השיקולים הנוגעים לעניין, ובכלל זה שיקולים של טובת המשרה וטובת הציבור במדינת ישראל - אותו משרתים הן החשב הכללי והן שר האוצר.
39. עוד עולה לכאורה, כי במועד שבו הודיע שר האוצר לד"ר זליכה על סיום כהונתו, כבר היתה החלטה זו מנויה וגמורה עימו, ולטענת ד"ר זליכה לא ניתנה לו, למעשה, אפשרות נאותה למצות את זכות הטיעון שלו, לשטוח את טענותיו נגד הפסקת כהונתו, ולהסביר מדוע הוא מבקש להמשיך לכהן בתפקיד ומדוע המשך כהונתו לפרק זמן קצר נוסף ישרת את הציבור בישראל ויקדם את המטרות שלשמן פועל החשב הכללי. בהקשר זה יוער, כי זכות הטיעון היא נדבך מרכזי בכללי הצדק הטבעי ומיסודות ניהול השירות הציבורי בישראל, וכי בהוראות סימן 17.161 (ב) לתקשי"ר נקבע כי הפסקת חוזה של משרה מקבילה למנכ"ל, שמשרת החשב הכללי היא אחת מהן, לרבות אי-הארכתו, כפופה לכללי המשפט המינהלי ולכללי הצדק הטבעי, שמתן זכות הטיעון היא אחת מהם.
40. בשים לב לכל הדברים דלעיל, שעה שנשקל מתן סעד זמני, יש בהם במצטבר כדי לתמוך בטענת המתלוננים - מבלי לקבוע מסמרות בעניין - כי יש קשר סבתי לכאורי, מתקבל על הדעת, בין מעשי החשיפה לבין הפגיעה הנטענת באופן המצדיק בירור המקרה לגופו, תוך הגנה על המתלונן, ד"ר זליכה, עד למיצוי הבירור.
41. למצער, נוכח מכלול העובדות והנסיבות כמתואר לעיל, די ביצירת ספק ממשי ביחס לכשרות השיקולים בעניין הפסקת כהונתו של ד"ר זליכה, כדי שנטל ההוכחה יעבור לפתחה של הרשות להראות כי שיקולי הפגיעה בו היו ענייניים וללא זיקה לחשיפת מעשי שחיתות על ידו.
42. תכלית הסעד הזמני הניתן לעובד במסגרת בירור תלונתו לפי סעיף 45א היא להקפיא מצב קיים עד לבירור סופי של התלונה ולמנוע מעשה בלתי הפיך הפוגע בעובד, אם יימצא בתום הבירור כי תלונתו מוצדקת. בנסיבות העניין, אין ספק כי הפסקת כהונתו של ד"ר זליכה, והבאת מינויו של חשב כללי חדש לאישור הממשלה, קודם השלמת הבירור, יהוו מעשה בלתי הפיך הפוגע בעובד, וימנעו תיקון המצב, אם בסופו של בירור תימצא התלונה מוצדקת.
43. כמו כן, כמצוות החוק, נבחנה השפעת מתן הסעד הזמני על תפקודו הראוי של הגוף שבו עובד המתלונן.
בעניין זה טען מנכ"ל משרד האוצר, מר ירום אריאב, במכתבו מיום 17.9.2007, כי "אף שיחסיו הקשים של החשב הכללי בתוך משרד האוצר ומחוצה לו אומנם אינם העילה לאי הארכת חוזה העסקתו", אין להתעלם מנושא זה בכל הנוגע להוצאת צו הגנה. לדבריו, לד"ר זליכה יחסי עבודה קשים ובעייתיים עם כל ראשי האגפים במשרד האוצר, וכפיית יחסי העבודה עמו יפגע באופן חמור בעבודת המשרד והממשלה.
מנגד, מכחיש ד"ר זליכה מכל וכל את הטענות האמורות נגדו וטוען נחרצות כי אגף החשב הכללי מתפקד ביעילות, כי יחסי העבודה שלו עם המקבילים לו באוצר ועם עובדי החשב הכללי תקינים וענייניים וכי הוא עובד בתיאום ובשיתוף פעולה עם ראשי האגפים וגורמים בכירים באוצר. לטענתו, עיקר עימותיו כחשב כללי היו מול שרי האוצר והמנכ"לים הממונים כמשרת אמון של השר, על-רקע הקפדתו על קיומם של כללי מנהל תקין וסירובו לדרישות הדרג הפוליטי, ואילו ככל שנקלע לעימותים כלשהם עם חבריו לעבודה, הרי מדובר בעימותים על-רקע מקצועי טהור. גם לפי גרסת המתלוננים, חברי הכנסת יחימוביץ' ואלדד, הם התרשמו ממגעיהם עם החשב הכללי, עם עובדיו ועם עובדים נוספים במשרד האוצר, כי ד"ר זליכה מוערך מאד ואף אהוד על עובדיו וכי מהלכיו נעשים באופן מקצועי וענייני לחלוטין. ד"ר זליכה העביר למשרד מבקר המדינה רשימת שמות של בכירים במשרד האוצר ובאגף החשב הכללי, בהווה, ובעיקר בעבר, היכולים, לטענתו, להעיד על יחסי העבודה התקינים עימו.
44. בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי בכובד ראש בדבר ולאחר איזון נאות בין הצורך להגן על מעמדו של העובד המתלונן ובין הצורך בשמירה על תפקודו הראוי של הגוף בו הוא עובד ונוכח הצורך בהמשך בירור התלונה עד למיצויו, בירור שבמסגרתו יש צורך לקבל עוד מידע ומסמכים ולשמוע שורה ארוכה של ממלאי תפקידים בהווה ובעבר, שעדותם עשויה לעזור בחקר הדברים (בין כאלה ששמותיהם נמסרו על-ידי המתלונן, בין כאלה שאתה תבקש כי נשמע אותם ובין אחרים), ראיתי לנכון ולצודק ליתן צו זמני כדלקמן:

צו זמני

הריני מצווה בזה, על-פי סמכותי לפי סעיף 45ג(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], כי שר האוצר יימנע מלהביא את סיום כהונתו של החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, ואת מינויו של חשב כללי במקומו לאישור הממשלה, וכי יימנע מלנקוט כל צעד אחר שיש בו כדי לפגוע במעמדו, בסמכויותיו ובזכויותיו של החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, עד לסיום בירור התלונה בנציבות תלונות הציבור.

נציבות תלונות הציבור תעשה כמיטב יכולתה כל מאמץ כדי לסיים את בירור התלונה בהקדם.

חזקה על הגורמים הנוגעים בדבר כי ישכילו, בפרק זמן זה, לקיים יחסי עבודה תקינים וענייניים ויימנעו מהתבטאויות בלתי הולמות.

אין במתן צו זמני זה כדי להביע עמדה סופית בשאלת צדקתה או אי צדקתה של התלונה.







מיכה לינדנשטראוס
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור

ירושלים, כ"ח תשרי תשס"ז
10 באוקטובר 2007