מה לגבי טובת הילד?

לפני יותר משנתיים כונסה ביוזמת משרד המשפטים ועדה בראשות פרופ' דן שניט בכדי לבחון את דרכי חלוקת ההורות להורים פרודים. הוועדה אמורה לתת בקרוב המלצות חקיקה אך לא הוגבלה רק להמלצות חקיקה.

הוועדה הוקמה בעקבות דרישה של ארגוני אבות לבטל את הסיפא לחוק הכשרות והאפוטרופסות המכונה "חזקת הגיל הרך" ומקבעת את האם כהורה הבלעדי לילדים מתחת לגיל 6 בכל מקרה בו ההורים נפרדים ואינם מגיעים להסכמה אחרת.

לא החוק הוא זה שמונע מתן משמרת לאבות גם לילדים קטנים. החוק קבע כי בנסיבות מיוחדות ניתן להעביר משמרת לתינוק גם לאביו, אך לא קבע מהן אותן נסיבות מיוחדות. אין מניעה חוקית כי הילד ילון בבית אביו יותר ימים בשבוע מאשר בבית אמו גם אם אמו "זכתה" במשמרת. נושאים אלו נקבעים על סמך המלצות עובדי משרד הרווחה הנקראים - פקידות סעד לסדרי דין. בכל מקרה בו אין הסכמה בין ההורים מבקש השופט את המלצותיהן והן פועלות על סמך ההנחיות של מי שעומדת בראשן - פקידת הסעד הראשית לסדרי דין - הגברת רונית צור, החברה מן המניין באותה ועדה בראשותו של פרופ' דן שניט. הורותם של אבות נמנעת עקב המלצות תסקירי פקידות הסעד לסדרי דין המוגשים כברירת מחדל לבית המשפט כאשר אין הסכמה בין ההורים ולא על-ידי המחוקק.

הורים אוהבים הנתקלים בקשיים בגידול ילדיהם ומתלבטים מהו סדר היום הנכון למשפחה יתייעצו עם פסיכולוג ילדים, יועצת חינוכית, או יפנו לטיפול משפחתי. הורים שאינם מעוניינים בעימות לא פונים לעורך דין. לכן תמוה הרכב הוועדה, בה 8 מתוך 12 החברים הם עורכי דין, דיינים ואנשי חוק ומשפט. חבר ועדה נוסף מייצג את משרד הרווחה והמערכת הקיימת, היא - פקידת הסעד הראשית לסדרי דין - הגברת רונית צור. המעמסה הכבדה להגדיר מהי טובת הילד וכיצד צריך לשנות את דרך קביעת הקשר של הילד עם שני הוריו המתגרשים הוטלה לפיכך על שלושת הנותרים: פסיכולוג ילדים, נציגת עמותה התנדבותית בשם הורות=שווה ויו"ר הוועדה הסוציולוג פרופ' דן שניט. האמנם שלושה אלו רואים את הילדים???

בפועל משרד הרווחה הוא שמאשר מי ייחשב למומחה ומי יהיה ראשי לתת חוות דעת לבית המשפט בתור פקידת סעד לסדרי דין או במקומה כאשר פקידת הסעד כשלה או מתקשה להחליט. ההחלטה הסופית על דרך חלוקת ההורות והמשמרת בין הורים מתגרשים ללא הסכמות היא ע"פ אותן המלצות של אנשי משרד הרווחה. מומחים, בודקי מסוגלות הורית, פסיכולוגים וכדומה שהמלצותיהם לא יעלו בקנה אחד עם הרוח אותה רוצים הפקידים במשרד הרווחה כי תנשוב במדינה, לא יומלצו לבית המשפט ודעתם כלל לא תשמע.

אילו רצתה נציגת משרד הרווחה בוועדה, הגברת רונית צור, בשינוי, היא היתה יוזמת ועדת מומחים בלתי תלויים אצלה במשרד הרווחה או מקדמת מנגנוני בקורת ובקרה בתוך משרד הרווחה ומייתרת מלכתחילה את הצורך בכינוס ועדת שניט על-ידי משרד המשפטים.

ועדת משפטנים שכונסה על-ידי משרד המשפטים לא יכולה לבחון את דרך כתיבת התסקירים ע"י פקידי משרד הרווחה וגם לא יכולה להתערב ברמת ההבנה של העוסקים בנושא. ועדה כזו יכולה לכל היותר להמליץ לשופטים להיעזר גם במומחים שלא מונו, הומלצו או משוייכים למשרד הרווחה. מומחים כאלו יכולים להכניס רוח חדשה ולשנות את הקיבעון המחשבתי הקיים בנוגע לטובת הילד ומהו הסדר הראיה הסטנדרטי. אך המלצה ברוח זו תזכה להתנגדות נחרצת של חברת ועדת שניט, פקידת הסעד הראשית לסדרי דין - רונית צור.

לכאורה רשאי שופט לענייני משפחה למנות מומחה ע"פ שיקול דעתו הבלעדי, הבעיה היא שמומחים כאלו לא מתוקצבים על-ידי המערכת ובוודאי שלא יזכו לסיוע ושכר טירחה ממשרד הרווחה. שופט שישתמש במומחה כזה עלול לסבול מנקמת משרד הרווחה ש"יתרשל" כאשר יתבקש בעתיד להגיש תסקירים ועל-ידי יצירת סחבת ישאיר את השופט חסר אונים.

רק אחד מכל חברי הוועדה הוא בהכשרתו מומחה לטובת הילד, אך ספק אם קולו (או קולה של הפסיכולוגית ד"ר תרצה יואלס) יוכל להישמע מול ההחרגה שנוהגת בה פקידת הסעד הראשית רונית צור לכל מקרה ומקרה תוך ניצול ציני של עיקרון טובת הילד, הצורך בחסיון והעדרם המוחלט של מנגנוני ביקורת.

ספק אם לפסיכולוגית ד"ר תרצה יואלס האומץ לשכנע ולעמוד מול הקושי של חברת הוועדה השופטת חנה רוטשילד "לראות אבות", קושי שהתבטא באותו פסק דין אומלל במשפט "תינוק המריבה", בו פסקה מחוסר ברירה ע"פ החוק אבל לא היתה מסוגלת להורות על העברתו המיידית של התינוק לחזקת אביו.

יהיה מאוד קשה לפסיכולוגית תרצה יואלס לקבל את תמיכתה של נציגת ארגון הנשים נעמ"ת בוועדה, כאשר אין בוועדה אף נציג לארגון אבות.

ביטול חזקת הגיל הרך ובנוסף החלפתה ב"חוק הורות משותפת שווה" כברירת מחדל כפי שהוצע על-ידי ארגון האבות "ילדים לא מתגרשים מאבא" לא מופיע בסדר יומה של עמותת "הורות=שווה" החברה בוועדה. לא ברור את מי מייצגת היום אותה עמותה ולא ברור על סמך איזה ניסיון ואיזה ידע מופיעים נציגיה בוועדה.

יש קושי למצוא נציג אותנטי ואמין לאבות, בעוד שלאמהות יש ארגונים עתירי ממון עם חברות מן המניין בוועדת שניט עצמה (נציגת נעמ"ת), ארגוני האבות הם גופים התנדבותיים וחברים בהם אבות מסורים הכורעים תחת העומס הכרוך בחלוקת זמנם בין ילדיהם האהובים לבין פרנסה ותשלום מזונות.

אבות חוששים להלין וזאת מחשש לנקמתה של חברת הוועדה - פקה"ס רונית צור. מי שהעיז להלין על המערכת הוענש בפגיעה בקשר בינו לביו ילדיו מאחר שלא פרגן לפקידות הסעד. נתקלתי אפילו במקרה בו פקידות הסעד המליצו לבית המשפט למנוע קשר לא מפוקח ביו האב לבנו בן השלוש מאחר ויש חשש שהילד הקטן לא יאהב את פקידת הסעד. במקרה אחר התעקשה רונית צור בכתב כי פקידות הסעד באו לקראת האב והרחיבו לו את הסדרי הראיה עם ילדיו וזאת למרות שההפך הגמור הוא הנכון.

לכאורה יכלה הוועדה לזמן עדים ואורחים שונים שיסייעו לה בהבנת המציאות האמיתית, אך גם כאן בחרה ועדה זו להעלים ולהתעלם מהעדויות הרבות שנשלחו לה מהציבור. מאחר שאני מכיר את מרבית האבות ששלחו עדויות לוועדה, אני גם יודע שאף אחד מאותם אבות לא זומן להעיד, אף אחת מהעדויות אלו לא נלקחה בחשבון ובכלל זימון אבות לוועדה היה לעג לרש.

דרך כתיבת והגשת חוות הדעת (תסקירים) לבתי המשפט איננה עומדת לביקורת ונציב תלונות הציבור מנוע מלעסוק בנושא בטענה שאסור לבקר נושאים שנדונים או נידונו בבית משפט. כך שאוסף ה"מידע" ו"ניסיון" העומד לפני ועדת שניט בנושא רגיש זה אמינותו מוטלת בספק.

לכל מי שמצפה למהפכה בעקבות ועדת שניט ומצפה לשינוי בתפיסת עולמן של פקידות הסעד ובתי המשפט, צפויה אכזבה. לכל היותר ועדת שניט תמליץ על שינוי שמות וזאת בכדי לא לפגוע חלילה במערכות ציבוריות או באינטרסים אותם מייצגים חבריה. אז פקידת סעד לסדרי דין תקרא מעתה "מתאם הורות", הסדרי ראיה יקראו מעתה "תוכנית הורות", ונטיית המערכת לשלוח כל זוג לגישור ולחייב באיומים הסכמות תקבל עידוד נוסף למרות שלא ברור מה יועילו עוד כמה מפגשים חסרי תועלת לזוג שעסוק בלריב זה עם זו.

"חזקת הגיל הרך" כנראה תוחלף בהוראה רחבה ומעורפלת יותר (תוך שילוב חוק והוראות לפקידות הסעד) שתשאיר את האמא כהורה יחיד ותקדש עוד יותר את " עיקרון ריצוי האם" בשם "עיקרון טובת הילד".

גם אחרי פיזורה של ועדת שניט, ילדים אומללים ימשיכו להיזרק בכוח ממיטתם, יעברו בשעת לילה כחפץ חסר רגשות מיד ליד, יחשפו לעימותים מיותרים ויסבלו מפגיעות רגשיות מיותרות, רק כי ככה פקידות הסעד לסדרי דין רגילות להמליץ כבר הרבה מאד שנים, את זה שום ועדה של משרד המשפטים לא תשנה.