בנק ישראל שוקל להתחיל להשקיע את תיק יתרות המט"ח של ישראל גם במניות ובאג"ח של חברות בחו"ל. מדובר בשינוי מהותי במדיניות ההשקעות של תיק יתרות המט"ח, בסכום של 66 מיליארד דולר, שמושקע כיום רק בנכסים ממשלתיים ובנקאיים בחו"ל.

עד היום היה תיק יתרות המט"ח של ישראל מוגבל להשקעות סולידיות מאוד - השקעה אך ורק באיגרות חוב של מדינות או בפיקדונות של בנקים גדולים בחו"ל. חוק בנק ישראל החדש משנה זאת, ומאפשר לבנק ישראל לגוון את ההשקעות של תיק יתרות המט"ח. פירוש הדבר הוא שהחוק החדש מאפשר לבנק ישראל להפוך את תיק יתרות המט"ח - שהוא גם תיק רזרבות החירום של ישראל - לתיק השקעות אקטיבי.

עם זאת, השינוי בהרכב ההשקעות של תיק יתרות המט"ח צפוי להיות מדוד מאוד. בבנק ישראל בוחנים כיום את האפשרות של שינוי הרכב ההשקעות, אך עוד לא התקבלה החלטה סופית על כך. ההערכה היא כי אם תתקבל החלטה בעניין, השינוי בהרכב ההשקעות ייעשה רק באחוזים בודדים מהתיק.

ככל הנראה, בשלב ראשון ישקול הבנק להשקיע את תיק היתרות גם במניות - אבל לא במניות בודדות, אלא רק בסלי מניות (מדדי מניות גדולים בחו"ל). בגלל שיקולי נזילות ומכיוון שתיק השקעות של 66 מיליארד דולר הוא תיק גדול מאוד, ההערכה היא שבנק ישראל ישקיע רק במדדי המניות הגדולים והנזילים בשוקי העולם. בנוסף, מתוך שיקול של סיכון התיק יימנע בנק ישראל מהשקעה במניות בודדות. תיק הרזרבות אמור לשמש את ישראל במצבי חירום, ולכן בנק ישראל שואף להגדיל את רווחי התיק, אך מבלי לסכן את התיק.

ההשקעה במדדי מניות תיעשה בשלב ראשון על בסיס ניסויי. אם יצליח הניסוי, תורחב ההשקעה גם בהיקפה וגם בהשקעה נוספת באיגרות חוב של חברות (אג"ח קונצרניות). כאמור, בשל שיקולי נזילות וסיכון, בנק ישראל צפוי להגביל את עצמו אך ורק לאיגרות החוב של החברות הגדולות ביותר בעולם. בכל מקרה, היקף הההשקעה אינו מתוכנן לעלות על אחוזים בודדים מהיקף תיק היתרות. מאחר שמדובר בהשקעת יתרות המט"ח, ההשקעה תבוצע רק באגרות חוב ובמניות בחו"ל - ולא בישראל.

ב-2009 רשם תיק היתרות של בנק ישראל תשואה שקלית של 3.6%, והניב רווח של 2.1 מיליארד דולר - אף שהושקע ב-2009 בנכסים סולידיים במיוחד. בנק ישראל משך ב-2009 את השקעותיו בפיקדונות בנקאיים, בשל אי יציבות הבנקים בעולם בעקבות המשבר העולמי.

מהשוואה עולמית שערך בנק ישראל, עולה כי תיק יתרות המט"ח של ישראל גדול באופן יחסי למדינות OECD (ההשוואה נעשתה ביחס לתוצר, להיקף החוב ולהיקף היבוא לאותן מדינות), אך אינו חריג בהשוואה לגודל היתרות שמחזיקות מדינות שאינן ב-OECD. זאת, על-רקע מלחמת המטבעות המתחוללת כיום בעולם וצבירת רזרבות גדולות מאוד במדינות כמו ברזיל, תאילנד וסין.