שובם של עובדי האלילים

אותה אמונה שחשבנו שנכחדה מזה מכבר תחת התקפותיהן של הדתות
המונותיאיסטיות הגדולות הנצרות היהדות והאיסלאם? האם בזמן
שברחובותינו מתאבדים קנאים מטורפים נציגי אמונה מונותיאיסטית
רצחנית, אמונות ישנות חדשות אלה מציעות אלטרנטיבה אמיתית לחיינו שיותר ויותר אנשים רואים בהם ממוכנים וריקניים ומנותקים מהטבע?

כיום יש במערב, בארה"ב ובאירופה פריחה של קבוצות דתיות שונות
שמגדירות את עצמן כ"ניאו פגאנים" ורואות את עצמן כממשיכותיהם של עובדי האלילים, ויותר נכון של עובדי האלה הקדומים. קבוצות כמו "וויקה" ו"כנסיית כל העולמות" ו"האסטרוק", ששמות דגש על קיומה של אלה אם, שמזוהה למעשה עם כדור הארץ והטבע, או "גאיה", או על קיומם של אלה ואל שפועלים ביחד בהרמוניה לשם שמירת הטבע והעולם, או שמנסים להחיות את המיתוסים הפגאנים הקדומים של עמים כמו הסקנדינבים הקדומים. קבוצות אלה מדברות על הצורך להתמזג עם הטבע ולא להיאבק בו, לשמור על קשר עם המחזור הטבעי והתחלפותו הקבועה ולא לחכות ל"אחרית הימים" ולחורבן הבלתי נמנע כפי שעושים המונתאיסטים למינהם.

הרעיונות האלה אינם כל כך המשך ישיר של האמונות של ימי קדם כמו שהם המשך של תאורטיקנים מודרניים והדרך שבה הם פירשו את
האמונות הקדומות. אנשים כמו האנתרופולוג הידוע מראשית המאה
העשרים ג'יימס פריזר מחבר הספר "ענף הזהב" ושל החוקרת מרגרט
מורי שטענה שציד המכשפות באירופה במאה ה-17 נוהל למעשה כנגד
מאמינות של פולחן האלה האם הקדום ולא כנגד מכשפות עובדות השטן
כפי שטענה הכנסייה. למעשה לתפיסה זאת אין שום ביסוס היסטורי אך היתה לה השפעה גדולה על אנשים שרצו ליישם אותה במציאות.

דומה שאת ההשפעה הגדולה ביותר יש לסופר והמשורר רוברט גרייבס
(מחבר "אני קלאודיוס") שבספרו "האלה הלבנה" (שתורגם לאחרונה
לעברית בהוצאת "אסטרולוג") תיאר את הפגניזם הקדמון כמבוסס על
עבודת האלה בדת שבה היה לנשים מקום מרכזי עד שהופיעו שבטי
הברברים הפרימיטיבים (הן ביוון והן בארץ ישראל) ויצרו דת חדשה
אכזרית ופנאטית, עבודת האל האב צמא הדם ושונא הטבע שהתבססה על
דיכוי הנשים.

גרייבס תיאר את החברה שהתבססה על פולחן האלה האם בספרים כמו "רוח מצפון" שתורגם לעברית בשנות השישים כמעט כאוטופית. לרעיונותיו של גרייבס, אם כי אין להם ביסוס רב במציאות ההיסטורית, היתה השפעה גדולה.

כיום יש אלפי מאמינים (ומאמינות) "ניאו פאגאנים" ברחבי אירופה וארה"ב, שדתם מבוססת למעשה על עיבודים שונים של התפיסות של גרייבס. גרייבס ומורי טענו שמה שהם תיארו בספריהם היא התורה הפגאנית "האמיתית" כפי שהיתה מקובלת בימי קדם, וזה לא בדיוק נכון... אבל מאידך התורה שתיארו התאימה מאוד לזמנים המודרניים, לפחד ההולך וגובר מהמדע והטכנולוגיה "ההרסניים" ומהרס הסביבה, ותאמו לרצון לחזור ל"חיים פשוטים וטבעיים" בשילוב עם הטבע והאדמה שאותו מראה מספר גדול של אנשים (שאינם מודעים כלל למחיר הגדול שיאלצו לשלם אם אכן יעשו זאת).

ניתן לאמר שהמדובר ב"מיתוס מודרני" המבוסס יותר על צרכים ורעיונות מודרניים ולא כל כך על התפיסות והצרכים של העבר שהיו שונים מאוד.

אבל אחרי הכל החלק החשוב ב"לגיטימיות" של כל אמונה חדשה הוא
בטענה שהיא בעצם ההמשך הישיר של אמונה קדומה כל שהיא. מבחינת
הניאו פאגנים אם כך הם ההמשך הישיר של הפגאנים/יות הקדומים, והם ממשיכים ומפתחים את התורה כפי שהיא נוצרה בידי מורי וגרייבס.

לתפיסה זאת יש גם השלכות פוליטיות ותרבותיות עכשוויות, ואין זה מקרה שלניאו-פגאנים יש תפקיד לא קטן בקרב תנועת מתנגדי
"הגלובליזם" (בשיתוף פעולה נדיר עם אויביהם הפנטים הנוצרים
והמוסלמים). מבחינת הניאו-פאגנים הצד הלא נכון ניצח בעבר הרחוק והתוצאה הנוראה היא הרס וחורבן של מאזן הטבע והחיים בידי הכוחות האנטי טבעיים שבאו מהמדבר, "הבין-לאדנים" הפנאטיים של העבר שמעונינים רק בהרס ובחורבן.

הניאו-פגאנים של היום הם למעשה מגוון רחב מאוד של קבוצות שמוגדרות בעיקר בכמה מאפיינים בוז וזלזול בדוגמה דתית כלשהיא. לעיתים קרובות אין לניאו-פגאנים כל אמונה דתית אמיתית והם מודעים היטב לכך שהמדובר בתפיסה שהיא "מומצאת" על ידיהם.

הם נוטים ל"עבוד" את הטבע כפי שהוא מסומל בידי גאיה האם הגדולה, הטבע שנמצא כיום בסכנה מידיהם של בני האדם. קבוצות אלה אוהבות לערוך לעיתים קרובות טקסים בחיק הטבע תחת השמש או הירח שבהם הם חוגגים את התחלפות עונות השנה וכו'.

כמה מהקבוצות נוהגות לערוך טקסים בעירום מלא. סקס הוא לעיתים קרובות אלמנט מרכזי בטקסים וסקס הוא אלמנט קדוש בעל חשיבות טקסית מרכזית (כפי שהיה באמונות הפגאניות הקדומות). הניאו פגאנים רואים חשיבות מרכזית לאלמנט הנקבי כפי שהוא מתבטא באלה האם שאותה הם מזהים עם כדור הארץ כולו.

אולי אין זה מקרה שככל הנראה יש יותר נשים מאשר גברים בתנועות אלה. ויש קשר הדוק בין זרמים שונים של הניאו פגאנים ורעיונות פמיניסטיים שונים. הקבוצות הן לרוב ללא אירגון מרכזי כלשהו כפי שיש במונותאיזם ואין אליטה כנסייתית. מעריכים שבארה"ב לבדה יש כמה עשרות אלפים של אנשים שמאמינים ברעיונות ניאו פגאניים שונים.

הקבוצה הגדולה ביותר היא של "ויקה" ששמה דגש רב על נושא "הכישוף" כחלק מעקרונות האמונה שלה, אך יש גם זרמים אחרים שמנסים להחיות תפיסות פגאניות סקנדינביות, קלטיות, מצריות ואינדיאניות שונות. כמה מהקבוצות האלה חשודות באנטישמייות קיצונית ונאו נאציזם. לפי דו"ח הליגה נגד ההשמצה, אחת הקבוצות הפגאניות שמאמינות בהחייאת הדת הסקנדינבית הקדומה שנקראת "אודיניזם" מייצגת ניאו נאציזם קיצוני.

לדברי דו"ח "הליגה" גם אם עשויים להיות אודיניסטים שאינם חלק מן התנועה הנאצית או תנועת שנאה אחרת, האודיניזם הוא אפיק פסבדו-דתי של הפעילות והתעמולה הניאו-נאצית באמריקה". האנטישמיות הקיצונית נפוצה מאוד גם בקרב ניאו פגאנים רוסים שמרבים להשתמש במוטיבים וברעיונות נאציים ורואים ביהודים את אוייבי העם ה"ארי-סלאבי הגדול". יש לא מעט ניאו פגאנים שרואים במחשבה היהודית והנוצרית את האוייבת הגדולה.

אך מצד שני יש לציין שחלק גדול מהניאו פגאנים מתנגדים בתוקף לגזענות ובוודאי לזו הנאצית, ובקרבם אפשר למצוא גם לא מעט יהודים כמו אחת המנהיגות הרוחניות הבולטות ביותר סטרהוק שהיא אידיאולוגית חשובה של פולחן "האלה -האם". עוד דמות ידועה בתנועות הפגאניות השונות היא החוקרת היהודית ריאן אייזלר שספרה שתורגם לאחרונה בעברית - "הגביע והלהב". הספר נחשב בעיני פגאנים רבים לספר החשוב ביותר שנכתב מאז דארווין ובו היא מבססת את הטענות הפגאניות לקיומה של דת קדומה שבמרכזה עמדה האלה האם הזהה עם כדור הארץ ושימור האקולוגיה ושיויון בין מינים (עם נטיה לעליונות נשית) עד שהגיעו המונתיאיסטים והרסו הכל.

הפגאניות אף מחלחלת למוסדות יהודיים, ב-1987 - אירעה פרשה בקולג' רבני שבו נחקרה אחת מתלמידות הקולג' על-ידי סגל ההוראה על הסתייעותה בצלמיות של אלת פוריות כנענית בתור עזרים בתפילתה.

בהחלטה מעורפלת שהדגישה בין היתר את מחויבות התנועה לחופש
הבחירה של הפרט, התיר לה סגל ההוראה להוסיף ולהישאר כתלמידה.

הניאו פגאנים הולכים וגדלים במערב ככל שגדל שם תנועת הניו-אייג' שמחזיקה ברעיונות רבים המקבילים לשלהם ועם גידול מספר הנוצרים והמוסלמים הפאונדמליסטים. ודומה שדיעותיהם חודרות יותר ויותר גם בישראל.

כנענים בארץ ישראל

עוד בשנות ה-40 הופיעה בארץ ישראל התנועה "העברית" שכונתה בידי מתנגדיה "הכנענית", ושעל אנשיה הלעיזו שהם מאמינים בפולחנים קדומים. יצאו שמועות כי כמה מחברי תנועה זאת שהיו גם חברים בפלמ"ח נהגו להתקבץ בלילות ולצאת במחול. ולא מחול ההורה סביב מדורה כמקובל אלא ריקוד פרוע סביב עשתורת העירומה.

בתפקיד העשתורת שימשה לפי אחת השמועות בת אחד מנהיגי הישוב נועה אשכול, ביתו של לוי אשכול, מהדמויות המרכזיות של הריקוד האמנותי לעתיד. אשכול מכחישה היום הכל בתוקף. בכל אופן כתוצאה, הפלמ"ח הודאג מספיק משמועה זאת על מנת לנהל בעיקבותיה חקירה רצינית בעניין, ובעיקבות החקירה סולקו כמה אנשים מהפלמ"ח.

מאז התנועה הכנענית הפכה להיות תנועה אינטלקטואלית במוצהר שדחו בזילזול כל קשר עם הפגאניזם ומנהיגיה הפכו לדמויות מרכזיות שבמאבק של החילוניות כנגד הכפייה הדתית המונותיאיסטית.

אך היום יש תחיה של אמונות שנושאיהן אינם מכחישים כלל שהן פגאניות במוצהר. קבוצות אלה פורחות כיום דרך האינטרנט ולפחות לאחת מהן "שומרי הגן" יש אגנדה פוליטית ברורה מאוד. לרוב הן עוסקות גם בטקסים שהם לעיתים חלק חשוב מהפולחן שלהם.

את השורשים של הפריחה הזאת אפשר למצוא הן בפריחה של רעיונות הניו אייג' בישראל וגם בהיקסמות מהודו שהפכה למטרה של אלפי נוסעים ישראליים בדרך לחיפוש "הארה" ומהאסכולות הדתיות שלה שחלקן הן פגאניות במוצהר. מהודו הגיעו תופעות כמו הטנטרה, שבמקורה היא אסכולה של כישוף מיני פגאני שהפכה להיות פופולארית מאוד בסדנאות שונות ותופעת ריקודי הטראנס שמוצאה במזרח הרחוק ובהודו. לדעת שני חוקרים, יואב בן-דב (מרצה ידוע שמתעניין במיסטיקה ועוסק כעת גם בפוליטיקה), ואסף שגיב (חוקר של מרכז שלם הימני בירושלים) יש בתופעה זאת אלמנטים ברורים שקשורים לטקסים האורגיאסטיים של הפגאנים בימי קדם.

מבחינת שגיב זוהי תופעה שלילית בהחלט ומסוכנת המראה על התדרדרות החברה בישראל, ומבחינת יואב בן-דב זוהי תופעה
חיובית בעלת פוטנציאל עצום לעתיד.

ויש גם אנשים בישראל שמתייחסים בחיוב גמור לפגניזם מנסים לעודד את התופעה. למשל הסופרת וחוקרת המיתולוגיה טלה בר, המפרסמת יצירות ספרותיות בעלות אלמנטים פגאניים מובהקים. היא פרסמה רומן היסטורי בשם "מיכל בת המלך" שבו מתואר הסיפור של שאול ודוד המלך מנקודת מבט של מאמינה באלה האם (שאותה היא מזהה עם הטבע ואימא אדמה), שמתנגדת לתפיסות המונותאיסטיות "טליבאניות" של דוד שמואל המלך ותומכיו שלמעשה מייצגים את הדתיים והחרדים של ימינו. בר גם תירגמה את ספרו של רוברט גרייבס "האלה הלבנה" ואף פירסמה מחקר שבו היא מצביעה על אלמנטים כמו פגאניים שניתן למצוא לדעתה ביצירתו של ש"י
עגנון.

בראיון עם טלה בר היא ציינה שהיא מאמינה באלה האם כישות וכרעיון המיצג את העולם שבו אנו חיים. לדעתה רק חזרה להכרה ולאמונה באלה האם יכולה להציל את המאזן האקולוגי של כדור הארץ ואת המין האנושי.

אידיאולוגית אחרת של רעיונות פגאניים במוצהר היא איריס יוטבת
מהדמויות המרכזיות בהבאת רעיונות הטנטרה לארץ. יוטבת עומדת
בראשות תנועת "נשימה", תנועה ששמה דגש על הנשים והקשר שלהם
לאמא אדמה ולטבע. תנועה זאת מיועדת לנשים בלבד ולרוב גברים
אינם מוזמנים לפעילויותיה.

קבוצה נוספת המושפעת מהפגאניזם העולמי היא קבוצת "שומרי היער"
הרואה את עצמה כמחוברת למסורות העתיקות של הקדמונים של הקשר
עם הטבע. לקבוצה זאת שנמצאת במושב ליד זכרון יעקב, יש אג'נדה
פוליטית ברורה יותר משאר הקבוצות הפגאניות (או הכמו פגאניות) של אנטי גלובליזם ורצון ליצור אירגון שיהווה חלופה לחברה להגנת הטבע ולשתף פעולה עם קבוצות אנטי גלובליסטיות אחרות בארץ ובחו"ל. לדברי מארגן הקבוצה עופר ישראלי, קבוצתו מדריכה מאות מדריכים שמפיצים את המסר האקולוגי והאנטי גלובליסטי של הקבוצה בארץ.

הטקסים הם תמיד חלק חשוב בפעילות של קבוצות פגאניות אולם פחות
בישראל שבה פעילים רבים מתלוננים שאין אנשים מרובים בעלי ידע
מספיק כדי להכין טקסים כהלכתם. בישראל הקבוצה הבולטת והפומבית
ביותר מבחינת הטקסים שלה היא הקבוצה השמאנית של טרה ורון
שעושים טקסים במקומות שונים בארץ כמו למשל בחוף פלמחים, טקסים
לרגל הירח המלא, לרגל היום הקצר ביותר של השנה המתבצע ברחם של
האדמה (במערה), טקס המולד השנה השמאנית וכו'. שוב המדובר כאן על קבוצה ששמה דגש על הצורך לשמור על קשר עם אמא אדמה ועם רוחות הקדמונים, ושמה דגש על הנשיות שבטבע. בישראל יש גם קבוצות שמאניות נוספות.

הקבוצה של טרה ודרור נמצאת בקשר עם רוחות של שאמאנים קדומים
משבט המאיה ומיבשת למוריה הקדומה. אנשי הקבוצה מלמדים
שמאניזם רגיל והן שמאניזם כנעני קדמון שקשור לארץ הזאת ובמיוחד למדבר (והוא כרגע סודי באופן מיוחד, למה? לא ברור). הם סוגדים לאמא אדמה (אלמנט מרכזי אצל הכתות הפגאניות המודרניות השונות שמקשר בינהם ובין התנועה האקולוגית של שמירת כדור הארץ) ולרוחות בעלות עוצמה שקשורות אליה.

אנו ביקרנו בטקס מיוחד שלהם בחוף פלמחים (אחד מיני רבים שמתבצעים במהלך השנה) שבו חגגו את יצירת הקשר בין עולם זה ועולמות מקבילים אליו, טקס שכלל תיקשורים עם רוחות וריקודים פראיים מסביב למדורה טקס מרשים מאוד מבחינה חזותית שמושך אליו תמיד צופים רבים שאינם בהכרח פגניים.

פאגאניזם ברשת

הפאגאניזם בישראל פורח גם (ושלא במפתיע) סביב האינטרנט. ב"תפוז" וב"וואלה" ישנם שני פורומים פעילים מאוד בנושא, שרבים
מהמשתתפים בהם הם צעירים אולם אחרים הם מבוגרים בשנות השלושים
והארבעים לחייהם. לדברי אחד הפעילים הבולטים של הפגאניזם
באינטרנט "ג'אסטין", "הקהילה" כוללת כמה מאות אנשים (300
להערכתו) והמספר צומח כל הזמן ככל שיותר אנשים נעשים מודעים
לנושא דרך הרשת.

לדברי גרסיאלה פעילה ותיקה רוב הפעילים שמתעניינים בפגאניות, מתעניינים בפגאניות אירית קלטית דרואידית, בנוסח "ויקה" מאחר שזה מה ש"אופנתי" (גם בפגאניות יש אופנות כמו בכל דבר אחר) אולם לאחרונה מתחיל להתבלט זרם שמתעניין בפגאניות הכנענית של האלים שהיו כאן, זרם ששם דגש על המקום שבו אנו חיים ועל
האלים הקדומים שלו.

בפגישה של חברי קהיליית הפגאנים בבית קפה בתל אביב באו למעלה
מעשרים איש. במהלך הפגישה ישבו האנשים ושוחחו זה עם זה על נושאים חברתיים, והחליפו רכילות על מכרים שונים כמו גם על אלים קלטיים שונים ומשונים ובברור שמחו לראות שהם לא לבד. הם נראו כישראליים שגרתיים לחלוטין אבל אין שום דבר שגרתי בתפיסות שלהם.

מטרת פעילי הקהילה היא לנהל מפגשים קבועים כאלה מעתה ואילך
שיפגישו בין נציגי הקבוצות והזרמים הפגאניים השונים בישראל. נראה שהמסרים שלהם חודרים ללב מספר גדל והולך של אנשים דרך האינטרנט ומחוצה לו. ומה שככל שהקיטוב בין דתיים וחלוניים גובר כן גדלה הפופולאריות של רעיונות פגאניים.

"מי יודע", אומר אחד מהם "אולי בעולם זה שבו יש סכסוכים כה גדולים בין הדתות השונות שמאמינות באל אחד שמאיימות על שלום העולם, דווקא השיבה לאמונות העתיקות ושוחרות השלום והסובלניות והפלוראליסטיות יותר בהשוואה היא שיכולה להציל את עולמנו מהאפוקליפסה שמבטיחים ומתכננים לו המונתאיסטים השונים?".