ההטבות לתושבים ברשויות המקומויות מגיעות לכ-2 מיליארד שקלים בשנה ומתוכם, למעלה מ-800 מיליון שקלים, מוערכים ע"י רשות המיסים והרשויות המקומיות, כניצול לרעה של מנגנוני קביעת הזכאות. כך מסרה (יום ה', 18.11.10) עו"ד מיכל הנר-דויטש מרשות המיסים, שחשפה את הנתונים במסגרת דיון על חוק ההסדרים שנערך בוועדת הכספים לגבי חוק הרשויות המקומיות.
על-פי החוק המוצע, תתקיים העברת מידע מקוונת דו-כיוונית, בין רשות המיסים לרשויות המקומיות, על-מנת להימנע ממתן הנחות בארנונה למי שאינו זכאי לכך. הוועדה קראה להימנע כמה שיותר, מפגיעה בזכות לפרטיות. החלת החוק צפויה להגדיל את הכנסות המדינה באותם 800 מיליון שקלים.
המטרה, ע"פ רשות המיסים היא להעניק הטבות - דוגמת הנחה בשיעור 90% בארנונה - לזכאים באמת. לדברי עו"ד הנר-דויטש, "כיום עיריות שוכרות חוקרים פרטיים לחשיפת רמאויות. העברת מידע מרשות המיסים, תחסוך את החקירות ותמנע רמאויות. הדבר יקל על הזכאים, בכך שיפטור אותם מביורוקרטיית הגשת מסמכים". כלכלנית מרכז המועצות המקומיות, הדסה אלמוג, אישרה שמועצות אזרויות מקיימות חקירות אודות מבקשי ההטבות.
"יש בחוק משום הלאמת השלטון המקומי"
חברי הוודעה הביעו אי נחת בנוגע להצעת החוק. ח"כ
חיים אורון (מר"צ) אמר שהחוק יתנכל לשכירים ודווקא מי שאין לו תלושי שכר מסודרים אבל מחזיק בארבעה בתים, יוכל לזכות בהטבות. יו"ר הוועדה,
משה גפני (יהדות התורה), הביע חשש מכך שהחוק יפגע באוכלוסיות חלשות שנזקקות להטבות מהרשויות המקומיות. גפני, שמבקש לסייע לרשויות המקומיות, אמר כבדרך אגב, שבכוונתו לפנות לאוצר, על-מנת להגיע להסכמה שהחוק יאושר ובתנאי שהרשויות ייזכו לקבל את מענקי האיזון. עוד אמר גפני כי יש בחוק משום הלאמת השלטון המקומי. ח"כ
אלי אפללו (קדימה), המתנגד לחוק, אמר שזהו חוק מיותר שיפגע בחלשים. ח"כ
אמנון כהן (שס), אמר כי "המדינה רואה באזרחיה רמאים כל עוד לא הוכיחו אחרת ועל-כן מוכנה לפגוע, פגיעה משמעותית, בזכותם לפרטיות". לדבריו, על המדינה לקבל את הצהרות האזרחים ואם יוכח אחרת, להעניש במלא החומרה. ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), אמרה כי "למעשה, החוק מבטל את ועדות הארנונה בעיריות ואומר להן שלא סומכים עליהן בחלוקת הטבות לתושבים".
נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד איתי הכהן, אמר שהחוק יוצר תקדים של פגיעה בחיסיון המידע ופגיעה בפרטיות. הכהן קרא להציב חומה בין רשות המיסים לרשויות, בנוגע לשימוש במידע. "יש להסתמך על תצהיריו של אדם וכל עוד לא הוכח שרימה, לתת לו את ההטבות ואם יוכח שכן להגביר את הענישה", ציין. היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, נועה בן אריה, קראה לדחות את החלת החוק, שכן לדבריה העיריות אינן ערוכות לביטול המנגנונים הקיימים כיום לקביעת זכאות להטבות. לדבריה, החוק פוגע ברשויות, שכן הוא אינו מותיר להם שיקול דעת ומחייבן להסתמך על רשות המיסים בלבד.
בדיון על העברת מידע על מספר נפשות והכנסות, הח"כים קבלו על העברת מידע אודות הכנסות בגירים נוספים הגרים אצל מבקש ההטבות, שכן לעיתים בגירים אלו אינם משתתפים בהוצאות השוטפות. ח"כ
רונית תירוש (קדימה), אמרה שאינה רואה בהעברת נתונים יבשים, כגון תחשיב שכר לכלל הנפשות בבית, פגיעה בפרטיות. לדבריה, הדבר לגיטימי כשאדם מבקש הטבות.
הוועדה דנה גם בהעברת מידע מהרשויות לרשות המיסים לצורך קבלת הקלות במיסים וכן בקבלת מבקש ההקלות 'אישור תושבות' מהרשות המקומיות. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, אמרה שהתניית ההקלות ב'אישור תושבות' בעייתית, שכן לא ניתן לומר למי שלא שילם ארנונה שאיננו תושב. עו"ד אלעזר במברגר, מהלשכה המשפטית באוצר, אמר שהגדרת תושב תלויה, בין השאר, בעמידה בתשלומים המוטלים עליו ואם איננו נושא בתשלומים, איננו תושב לעניין זה של זכאות להטבות.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
