מקרה התעללות באישה מן המגזר החרדי שהגיע לערכאות, הסתיים כאשר בית המשפט הורה לחסיד חב"ד לפצות את גרושתו ב-60 אלף שקל.
בני הזוג נישאו בשנת 1991 והתגרשו לאחר 15 שנים, ולהם שמונה ילדים. האישה טענה, כי שנות נישואיה היו רצופות התעללות פיזית ונפשית קשה מצד בעלה, שנהג לשתות לשכרה, לבקר בבתי בושת ואף היה מכור לצפייה באתרים פורנוגרפיים.
בכתב התביעה תיארה האישה שורה של מעשי אלימות קשים מצד בעלה, ובהם הצמדת אקדח למצחה וירייה אל תוך הספה, מהלומות קשות בבטנה בעת שהייתה בהריון, ניסיון לרצוח אותה בחניקה (מעשה בגינו אף הורשע הבעל) ונעילתה מחוץ לדירתם. היא אף תיארה את התנהגותו הכללית של הבעל וטענה שזו גרמה לה לנזקים בריאותיים ונפשיים קשים. כפיצוי על כל אלו תבעה האישה פיצוי של לפחות 200 אלף שקל.
הבעל הגיש כתב הגנה רק לאחר מספר דחיות. הוא הודה בחלק מן המעשים, אך טען שנבעו ממצוקה בה היה שרוי ושהוא הביע עליהם חרטה. ואולם, הוא לא הוכיח את הגנתו, לא הגיש תצהירים ולא הופיע לדיון ההוכחות.
שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים,
איתי כץ, ציין בראשית החלטתו, כי בדיני הנזיקין הישראלים לא קיימת עוולה פרטיקולרית של 'התעללות' בין בני זוג. יחד עם זאת, הוסיף, ניתן להכיר בתביעה נזיקית כנגד בן זוג, באם ההתנהגות באה בגדרה של עוולת התקיפה או עוולות הסל של רשלנות ו
הפרת חובה חקוקה.
כץ הוסיף, כי במקרה הנדון תובעת האישה פיצוי מכוח עוולות פרטיקולריות של תקיפה וכליאת שווא ומכוח עוולות סל של רשלנות והפרת חובה חקוקה. בתביעה מכוח עוולות הסל, בשונה מתביעה מכוח עוולת התקיפה, נדרשת הוכחת נזק כאחד מן היסודות המצטברים של העוולה. אם הוכח נזק נפשי - ניתן לפצות מכוח דיני הנזיקין, כמו גם בגין כליאת שווא.
לגופם של דברים קבע כץ, כי גירסתה של האישה מהימנה בעיניו, וכי הבעל פגע בהגנתו כאשר לא התייצב לדיון ההוכחות. "לא יכול להיות חולק בענייננו כי מעשיו של הנתבע פגעו בתובעת, מעבר לפגיעה הגופנית, אף בכבודה ברמה הבסיסית ביותר כאדם, אדם שאינו זר לו כי אם אשתו באותה העת ואם ילדיו", קבע כץ.
כץ דחה את טענת הבעל, לפיה אין לו סמכות לדון בתביעה, שכן הצדדים הסכימו שכל ענייניהם יידונו בבית הדין הרבני. לדבריו, מדובר בעניינים שאינם בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, וההסכמה בין השניים נגעה במפורש רק לעניינים שנדונו בבית הדין.
כץ דחה טענה נוספת של הבעל, ולפיה האישה חתמה במסגרת הגירושין על העדר תביעות נוספות. לדבריו, הסכם זה אינו חוסם את הדרך להגיש תביעה בגין עוולה נזיקית, ובמקרה הנדון - האישה כלל לא ידעה שיש לה אפשרות לתבוע את הבעל בדרך זו על מעשיו.
כץ הורה לבעל לשלם 50 אלף שקל בגין נזק כללי לא-ממוני ועוד 10,000 שקל כפיצוי מוגבר. לעומת זאת, הוא דחה את תביעת האישה להחזר הוצאות של עשרות אלפי שקלים, משום שלא הוגשו לו הוכחות לקיומן ולגובהן.
