בג"ץ: השוטרת שנחטפה תוחזר לשירות

ביניש מסכימה, כי גורוחוד כשלה בצורה חמורה, אך קובעת שכהן התעלם משיקולים שעמדו לזכותה. "ההחלטה כי העותרת אינה מתאימה לשרת כשוטרת עסקה באירוע בודד ונקודתי, אף כי חמור באופיו. אמנם, יש ודי באירוע חמור כשלעצמו כדי להצדיק פיטורין של שוטר או שוטרת, אולם החלטה כה דרסטית, המתקבלת על סמך תשתית עובדתית צרה בהיקפה, אינה סבירה על פניה.

"נדרש היה מהמשיבים לתור ולחפש אחר הערכות ועובדות נוספות וכן היה עליהם לבחון את תפקודה של העותרת באירוע על-רקע תפקודה הכללי לאורך זמן ואף ביחס לתפקודם של השוטרים האחרים, וזאת נראה כי הם לא עשו".

ביניש מותחת ביקורת חריפה על כך שבעוד שהוחלט לפטר את גורוחוד, קצין הסיור נענש בצורה מינורית בהרבה. "על פני הדברים נראה, כי בעניין שלפנינו לא נבחנו השיקולים הנוגעים לכל אחד מהמעורבים על-פי אותן אמות מידה".

ביניש אומרת כי כהן פעל כהלכה כאשר התחשב בשירותו הקודם של קצין הסיור ובעובדה שלא הוכשר לנהל מו"מ באירועי חטיפה. ואולם, "דווקא משום כך, צורמת התעלמותם של המשיבים מאותם שיקולים ממש, שעה שגיבשו עמדתם בעניינה של העותרת. כלום העותרת הוכשרה ואומנה למצבי חטיפה? תשובת הוועדה הבודקת לכך היא בשלילה. כלום תשע שנות שירותה של העותרת קודם לאירוע אינן בגדר שיקול שיש לאזן מולו את כשליה וליקוייה באירוע?

"מה, אם כן, היה הטעם להפרת האחידות בתהליך שקילת השיקולים? לכך, לא נמצא הסבר בגוף החלטת המשיבים וגם לא בתצהיר התשובה. המשטרה, ככל רשות מנהלית, הייתה חייבת להפעיל את אותן אמות מידה בעניינם של הקצין והעותרת. נקיטת איפה ואיפה בעת תהליך ההערכה - קרי, התחשבות בשיקולים המיטיבים עם אחד והימנעות מלעשות כן בעניינו של אחר - יוצרת תחושת קיפוח קשה ופותחת פתח לשרירות".

ועדת הבדיקה לפרשת החטיפה שמינה כהן, המליצה לפטר את גורוחוד בנימוק ש"כשלה כשל מוחלט במילוי תפקידה בכל הפרמטרים הנדרשים (דוגמה אישית, מוכנות מבצעית, חוסר מקצועיות ופער בחוסן מנטאלי) ולא פעלה כמצופה משוטרת בעלת ותק של שמונה שנות שירות במשטרת ישראל ופוטנציאל לקצונה ב-2009". לדעת הוועדה, התנהלותה הבלתי מקצועית של גורוחוד היא שהובילה ל"התגלגלות כדור השלג תוך אובדן שיקול דעת, כניעה מוחלטת והפעלת לחץ מוגבר על מפקדה".

בענייננו של קצין הסיור קבעה הוועדה, כי "הקצין לא הפגין באירוע סמכות פיקודית כמצופה מקצין בתפקידו. התנהלותו של הקצין הייתה הססנית ולא החלטית, ללא תרגום נכון של תמונת המצב. התנהגותו זו תרמה להידרדרות האירוע, בשלביו הראשונים ויצירת יתרון יחסי אצל היריב. לקצין גם אחריות ישירה לליקויים במוכנות המבצעית של השוטרת". הוועדה המליצה להורות על סיום תפקידו של הקצין בתור קצין יחידת הסיור בתחנת אשדוד ועל רישום הערה פיקודית.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, החליטה כאמור לבטל את פיטוריה של גורוחוד. לדבריה, ההחלטה לא הביאה בחשבון את שירותה הקודם, את עברה המשמעתי הנקי, את חוות הדעת התפקודיות החיוביות להן זכתה ואת הצלחותיה המבצעיות עד לחטיפתה. "יש בהתעלמות המשיבים משיקולים אלה כדי לעורר תהיות ביחס לסבירות החלטתם ולעמדתם כי העותרת אינה מתאימה עוד לשרת כשוטרת", היא קובעת.

ביניש אף קובעת, כי המשטרה לא דייקה בתצהיר התשובה שהגישה, ובו טענה ששקלה את שירותה הטוב של גורוחוד: "בכל המסמכים שצורפו על-ידי המשיבים לא נמצאה כל עדות חיצונית המאששת קיומו של איזון כאמור. הליך השקילה והאיזון אינו עניין ערטילאי, ולא ניתן לשתול אל קרבו בדיעבד מה שלא היה בו מלכתחילה".

ביניש מוסיפה, כי גורוחוד לא הייתה השוטרת היחידה שכשלה באותו אירוע. היא הושארה לבד עם פרץ, מבלי שנמסר לה כל מידע בדבר היותו מועד לבריחה ולחטיפת נשק, בלי שהוכשרה למצב של חטיפה ומבלי שנמסר לה ציוד הולם למילוי החלק המבצעי של תפקידה. קצין הסיור היה שותף לה בטיפול הראשוני במעצר, כמו גם בהחלפת האיזוק של פרץ לאיזוק קדמי - מה שאיפשר לו להימלט.

ביניש מציינת עוד, כי ועדת הבדיקה עצמה קבעה שיש לגבש תורת לחימה מפורטת למצבים בהם ייחטפו שוטרים ויילקחו כבני ערובה. והיא תוהה: "בהעדר תורת לחימה הקובעת באופן אובייקטיבי כיצד על שוטר לנהוג מרגע שנחטף, ומבלי שאומן לכך, ניתן רק לתהות על בסיס אלו קודים מבצעיים בחנו המשיבים את פעולותיה של העותרת מרגע שנחטפה בידי העצור ולאחר שאקדח הוצמד לרקתה".

ביניש הורתה למשטרה להשיב את גורוחוד לשירות פעיל ולמצוא בתוך זמן סביר ובהתאם לשיקול דעתם המקצועי, תפקיד אשר יהלום את ניסיונה ויכולותיה. ביניש אף רמזה לתפקיד האפשרי: "יש להניח, כי במסגרת שיבוצה מחדש של העותרת במשטרה, יתנו המשיבים דעתם לנסיונה בתחנת משטרת אשדוד ולהשתלבותה בתפקיד המנהלי אותו ביצעה לאחר אירוע החטיפה".