|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
כיל תממן עד 2 מיליארד שקל בהקמה מחדש של מלונות ים המלח
|
הממונה על התקציבים באוצר, אודי ניסן, תומך בהריסת בתי המלון והקמתם מחדש במתחם גבוה יותר
|
|
|
|
מלונות שוקעים בים המוות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בדומה לוונציה השוקעת, גם מלונות ים המלח צפויים להיעלם תוך שנים אחדות - עד 2017 צפוי המפלס העולה של בריכות אידוי המלח להגיע עד אליהם. כדי למנוע את היכחדות התיירות במקום, כיל, המפעילה את בריכות האידוי, מדינת ישראל והמועצה האזורית צפויות להשקיע סכום מוערך של 3-5 מיליארד שקל בהריסת בתי המלון והקמתם מחדש באזור בטוח יותר, תוך שדרוגם. ב-40% מההוצאות תישא כיל (0.0% , 6.1), המדינה תישא בכ-35% ולשאר תהיה אחראית המועצה האזורית תמר. "השינויים במפלס ים המלח, בו נמצאים בתי המלון, הם בעיה לא פשוטה", אומר אודי ניסן, הממונה על התקציבים במשרד האוצר בראיון ל-TheMarker. "ואולם אני מסתכל על זה במחשבה שהבעיה של עליית המפלס יכולה להיות גם הזדמנות, כי אזור המלונאות שם מיושן והפיתוח הסביבתי לא אידיאלי, בלשון המעטה" עליית המפלס נובעת מהצטברות מלחים בקרקעית הבריכות של כיל. עד כה נהגה החברה להקים סוללות סביב הבריכות, בהתאם לעליית המפלס. ואולם הבעיה צפויה להחמיר בשנים הבאות, וועדה שהוקמה ב-2008 המליצה על שלוש חלופות: הריסה ובנייה מחדש של בתי המלון, שעלותה הוערכה ב-3 עד 5 מיליארד שקל; בניית לגונה סביב בתי המלון וקציר המלח שנצבר בה, בעלות משוערת של 5 מיליארד שקל, תוך המשך הפגיעה בנוף הנשקף מבתי המלון; וכריית המלח שנאגר בקרקעית כל הבריכות וגורם לעליית המפלס, בעלות משוערת של 7 מיליארד שקל. כעת נראה כי משרד האוצר מעוניין לקדם את החלופה הראשונה. "הפתרון ממילא מחייב השקעת כספים משמעותית מאוד. לכן, צריך לחבר בין הבעיה להזדמנות - וזה נמצא בהצעה להקים אזור מלונאות צמוד במפלס גבוה יותר, תוך פיתוח האזור מסביב", אומר ניסן. "המלונות שנמצאים ממש על החוף יועתקו לאזור החדש. החלופה של קציר המלח יקרה הרבה יותר, ובסוף נישאר עם אזור מלונאות בינוני ומטה, בלי ניצול הפוטנציאל של האזור". מי יישא בהוצאות? "גם הפתרון הקודם, של בניית סוללות, נעשה בשיתוף פעולה של כיל, המדינה והמועצה האזורית. אני חושב שגם במקרה הזה יהיה הסדר משותף. יש הערכות שונות לגבי העלות, הנעות סביב 3-5 מיליארד שקל". במשרד האוצר מאשרים כי ישנה כוונה להציע לכיל "עסקת חבילה", שתכלול שילוב בין השקעתה בשיקום ים המלח לתשלומי תמלוגים בגין חובות עבר וכרייה עתידית של אשלג. המשרד תובע מכיל להחזיר תמלוגים בכ-115 מיליון דולר, שלטענתו העלימה לכאורה בהעברות חשבונאיות בין חברות הקבוצה. בכיל טוענים כי התמלוגים הועברו על-פי החוק וכי החברה לא העלימה הכנסות כדי להקטין את התמלוגים. הנושא צפוי לעבור בקרוב לבוררות. לצדו תידון גם האפשרות להכפלת שיעור התמלוגים ל-10% החל ב-2010, אף שהשנה עומדת להסתיים. סלע מחלוקת נוסף בין האוצר לכיל הוא החוק החדש לעידוד השקעות הון, שלא יאפשר לחברה להמשיך ליהנות מהטבות מס מפליגות, מאחר שאינו חל על חברות שאין באפשרותן להוציא פעילות עיקרית לחו"ל. בחודשים האחרונים מנהלת כיל מאבק ממושך נגד החרגתה מההטבות, הפוטרות אותה מתשלום מס בהיקף ממוצע של 500 מיליון שקל בשנה. |
|
הסעיף שעורר התנגדות קולנית במיוחד היה, כצפוי, ההחרגה של חברות ממנו. "האם מישהו שלא באמת אנחנו קובעים את מיקומו צריך לקחת כסף של משלם המסים ולשלם מס נמוך יותר? האם לא נכון יותר להשקיע אותם משאבים בעידוד חברות אחרות לבוא לפה, או להישאר פה?", טוען ניסן.
אילו עוד חברות ייפגעו מהחוק?
"לא מדובר בחוק נגד כיל ואין לנו משהו נגד כיל. את הטבת המס אנחנו נותנים במקומות שיש יצוא ולכאורה החברות יכולות למקם את העסק בחו"ל. ההחרגה חלה על כל חברה שקשורה במחצבים, וגם בתיירות. המלונות פה, ולכן לא ייהנו מההטבה. היתרון היחסי של מלון בירושלים הוא ירושלים".
מה תעשו אם תתקבל הצעת הביניים של ועדת הכספים, לבטל רק מחצית מההטבות?
"בעניין כיל אנחנו בתפישת עולם ברורה מאוד שאין זה נכון לאפשר לה מחצית מההטבות. זו שגיאה לקחת הטבות מחברות שיכולות לעודד הקמת מפעלים בישראל לצורך חברות שההטבות לא קובעות את המיקום שלהן, אלא משמשות רק כדי להגדיל את הרווח של הבעלים ומחזיקי המניות שלהן. מבחינתנו אין משא-ומתן, ואני מקווה שהכנסת תסתכל על טובת הציבור והפריפריה".
|
|
"שינוי מהותי בכיבוי האש - רק בליווי רפורמה"
|
|
"היו כמה אמירות בכנסת שהרפורמה הנדרשת במערך הכבאות לא מוגדרת, אולם היא ברורה מאוד. צריך להקים מערך כיבוי ארצי מנוהל באופן מרוכז, זה הכיוון. לצערנו השריפה כנראה היא זו שתזרז את הקמת המערך הזה" - כך אמר בסוף השבוע אודי ניסן, מנהל אגף התקציבים במשרד האוצר. בתשובה לשאלה לגבי עלויות בניית המערך השיב ניסן כי "מדובר בעלויות בבנייה הדרגתית של מערך חשוב מאוד. אלה לא עלויות קיצוניות וזה היה צריך להתרחש קודם". לדבריו, בתוכנית להקמת מערך הכבאות מובאים בחשבון תרחישים ביטחוניים עתידיים, דוגמת מטח של מאות טילים בו-זמנית ברחבי המדינה. בתשובה לשאלה לגבי מקורות התקציב למימון הקמת מערך הכבאות, השיב ניסן: "תלוי בהיקף ובקצב. נפעל לפי סדרי העדיפויות של הממשלה". במשרד האוצר דוחים את קביעת שר הפנים, אלי ישי, לפיה יש להקים מערך כבאות בעלות של 600 מיליון שקל. באוצר סבורים, כי עלותו צריכה להיות כמה מאות מיליוני שקלים בודדים. "תובא הצעת מחליטים לממשלה, שתגובש על-ידי משרדי הפנים, המשפטים והאוצר להקמת מערך כיבוי ארצי לאומי. כבר בשבוע הקרוב או בזה שאחריו תיערך ישיבה אצל ראש הממשלה, ואחריה תתקבל החלטה על מבנה המערך ועלותו. "האוצר מוכן להזרמת כספים, אולם אי-אפשר לעשות שינוי מהותי בלי הזרמת כספים משמעותית ובלי רפורמה אמיתית. הרפורמה צריכה לכלול את ביטול זכות השביתה, כנהוג בקרב שוטרים ואנשי צבא. המערך יופעל עם חדר מלחמה (חמ"ל), יהיו יותר תחנות כיבוי, כולל בתוך היערות, ותהיה תוספת כבאים. לא יפרקו את איגודי הכבאות - עליהם יבנו את המערך", נמסר ממשרד האוצר. בעניין עלויות השריפה בכרמל, אלה מוערכות במשרד האוצר ב-120 מיליון שקל, לעומת הערכה של 184 מיליון שקל במשרד הפנים. מסכום זה מבוטחים כ-55%. חלק מהפגיעה בתשתיות מבוטח על-ידי חברת הביטוח הממשלתית. אתמול אישרה הממשלה הקמת ועדת היגוי עליונה לקדם את הטיפול בפיצויים ובשיקום נזקי השריפה.
|
|
מה מקורו של החוק החדש לעידוד השקעות הון? "אתחיל ממקום לא שגרתי", אומר ניסן, וחוזר לשנים 1999-2002, אז כיהן כמנהל הרשות לפיתוח ירושלים, ונאבק להביא אליה חברות היי-טק. לדבריו, בשנים אלה הבין כי חברות ההיי-טק מעדיפות לפעול במרכז, שם הן נהנות גם מהטבות המס הממשלתיות. "ניסינו אז להביא את חברת טבע לירושלים, שהוגדרה אז פריפריה לחברות היי-טק בלבד, כדי להביא אליה פעילות מתקדמת. ועדיין נדרשו 20 פגישות לשכנע אותם. זה היה כל כך בולט, שכאילו מעודדים את הפריפריה, אבל בפועל המרכז מקבל את כל ההטבות בצורה קיצונית", הוא משחזר. "תובנה שנייה שהובילה לחוק הייתה כל הפספוס בהשקעות הון, אל מול השקעה בהון אנושי. החוק מעניק הטבות להשקעות הון, בעוד שעולם ההיי-טק מבוסס על השקעות בהון אנושי, שלא צריכות להיות מופלות לרעה בפריפריה", אומר ניסן. "נושא נוסף הוא ריבוי סעיפי החוק והמסלולים השונים, שמקשה על חברות קטנות לזהות את ההטבות שהן יכולות להשיג במסגרתו, מכיוון שאין ברשותן צי של רואי חשבון ועורכי דין, כמו החברות הגדולות. מורכבות זו הביאה לתופעת המאכערים, שמסתובבים עדיין במסדרונות השלטון, גם אם כיום הם מתהדרים בכרטיס ביקור של משרד עורכי דין או רואי חשבון מהמרכזיים במשק", הוא מוסיף. מסלול הטבות המס בחוק הנוכחי מעניק הטבות בכ-5 מיליארד שקל, שמהן נהנות בעיקר חמש חברות גדולות, בראשן טבע וכיל. משרד האוצר רוצה לחלק סכום זה בצורה שוויונית יותר בין החברות במשק, כולל בינוניות וקטנות. החוק החדש מבטל את כל מסלולי הטבות המס הנוכחיים בחוק עידוד השקעות הון (למעט המסלול האסטרטגי, שנועד למשוך השקעות של חברות רב-לאומיות) וקובע כי החל ב-2013 יהיה מס החברות במרכז 12%, לעומת 8% בלבד בפריפריה. כל זה, לחברות מייצאות. שאר החברות, שיימצאו מחוץ למסגרת החוק, ישלמו מס חברות שיירד בהדרגה ויגיע ל-18% ב-2016. שיעור המס כיום הוא 25%, וב-2011 הוא צפוי לרדת ל-24%. בחוק לא ייכללו חברות שאינן יכולות להעתיק פעילות לחו"ל, כמו חברות מחצבים, תיירות וחברות ממשלתיות, שהממשלה קובעת גם את מיקום השקעותיהן. בהן נמצאת כיל, מקבוצת החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, שקיבלה בשנים האחרונות הטבות מס בגובה 400-800 מיליון שקל בשנה, בהתאם להכנסותיה. ראשי הפריפריה תובעים להגדיל את פער המס. בין השאר עלתה הצעה להוריד מס חברות בפריפריה ל-4% ואף ל-2%. באוצר מוכנים להוריד את המס בפריפריה, אך מדגישים כי המהלך יחייב העלאת המס במרכז, מכיוון שמדובר בסכום קבוע של הטבות שלא ניתן להגדיל אותו. מנגד, יצאה התאחדות התעשיינים נגד העלאת המס במרכז. בהתאחדות סבורים שהעלאת המס ל-13%-14% תמורת הורדת המס בפריפריה ל-6% תהפוך את ההטבה ללא כדאית לחברות היי-טק.
|
|
| תאריך:
|
13/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
13/12/2010
|
|
אורה קורן
|
|
כיל תממן עד 2 מיליארד שקל בהקמה מחדש של מלונות ים המלח
|
|
הישג יוצא מן הכלל לאריק זאבי בתחרות הגרנד סלאם בטוקיו. הג'ודוקא הישראלי הבכיר הוכיח היום (שני) שמקומו עדיין בצמרת העולמית לאחר שזכה במדליית כסף באחת האליפויות היוקרתיות של סבב הג'ודו. ההישג יעניק לישראלי ניקוד משמעותי בדירוג העולמי, שיסייע לו להעפיל למשחקים האולימפיים בלונדון ב-2012. זאבי הפסיד בגמר לאלוף העולם הטרי מיפן, טקמאסה אנאיי. בניגוד לקרב ביניהם בסיבוב השני באליפות העולם, שנמשך 5 שניות בלבד, הפעם הקרב היה ארוך ומותח. אנאיי הצליח להשיג ווזארי, שהספיק לו לניצחון לאחר 5 דקות. זאבי פתח את היום עם ניצחון באיפון בסיבוב הראשון על מרטין פאצ'ק השבדי. לאחר מכן הביס הישראלי את הי-טאה הוואנג הקוריאני עם ווזארי ואיפון בפחות מדקה וחצי. בשלב רבע הגמר פגש אריק זאבי את תמאלון בטאלוגה המונגולי. הקרב מול המונגולי היה הקשה ביותר של אריק בשלבים המוקדמים. זאבי ניצח את בטאלוגה לאחר שהשיג פעמיים יוקו (הניקוד הנמוך ביותר), לעומת יוקו בודד של יריבו. בחצי הגמר, 25 שניות הספיקו לג'ודוקא הישראלי כדי להבטיח את מקומו בין השניים האחרונים. זאבי מחץ בקלות את טאגיר חאייבולאייב הרוסי. טקמאסה אנאיי הדיח בדרך למדלייה שלו יריבים מהונג קונג, ארגנטינה, אזרבייג'אן וגם את מקסים ראקוב, אלוף העולם לשעבר מקזחסטן. אלוף עולם אחר, לוסיאנו קוריאה, שניצח את אריק זאבי במשחקים האולימפיים בבייג'ין, הודח כבר בסיבוב השני.
|
|
|
|
|
שירות מיוחד לטיפול באלרגיות במזון בניהולו של פרופסור יצחק כץ, נפתח במכון לאלרגיה, אסתמה ואימנולוגיה במרכז הרפואי אסף הרופא והינו ייחודי ובלעדי בארץ. 145 ילדים טופלו, 90% לא יפתחו אלרגיה הגורמת למוות.
|
|
|
|
|
אסף שלונסקי (30) מונה לסגן העורך של "ישראל שישבת", מגזין סוף השבוע של "ישראל היום". שלונסקי שימש בשלוש השנים האחרונות כעורך עיתון "עכבר העיר". לפני כן הוא שימש כשנתיים עורך הספורט בעיתון "העיר".
|
|
|
|
|
יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, התייחסה בפורום סבן בארצות הברית לאפשרות של הכרה אירופית חד-צדדית במדינה פלשתינית ואמרה כי הממשל האמריקני כבר הבהיר, וטוב שכך, שצעדים חד-צדדים הם דבר שלא מקובל ולכן צריך להיות משא-ומתן שיניב את התוצאות.
|
|
|
|
|
חשש בירושלים מפני הכרה חד-צדדית של האיחוד האירופי במדינה פלשתינית בגבולות 67'.
|
|
|
|
|
