במשך שנים הציגה חברת כרטיסי האשראי ויזה כאל של בנק דיסקונט רווח עודף על מתחרותיה. רווח זה נגזר מפעילות סליקת חשבונות של גולשים באתרי אינטרנט - בעיקר בתחומי הפורנו, ההימורים ותוספי המזון והתרופות. ב-2009 הסתבכה החברה בשל הפעילות הזו ואף הפסיקה חלק ממנה, לאחר שנקנסה על-ידי ויזה אירופה ומסטרקארד העולמית - וכעת, כפי שנודע ל-TheMarker, גם בנק ישראל קובע כללים לחברות כרטיסי האשראי העוסקות בתחומים אלה.

בהוראה שפרסם אתמול בנק ישראל עבור הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, הוא מטיל עליהם הגבלות בפעילות בתחומי ההימורים, הפורנו והתכשירים הרפואיים, המוגדרים על ידו "ענפים עתירי סיכון". ההוראות מופיעות בטיוטא של נוהל בנקאי תקין 411 שעוסק במניעת הלבנת הון, מימון טרור וזיהוי לקוחות, ובה הוסיף הפיקוח על הבנקים פרק שלם העוסק בחובות החלות על חברות כרטיסי האשראי. ההוראה הראשונה נוגעת לעסקות שביצעו לקוחות של החברה בכרטיסי אשראי שהנפיקה להם. על-פי ההוראה, חברה לא תאשר עסקה שנעשתה באמצעות כרטיס אשראי שהנפיקה, אם העסקה בוצעה במסמך חסר (ללא הצגת הכרטיס באופן אישי - לדוגמה באינטרנט או בטלפון). זאת, אם מתעורר חשש שהחיוב הוא בגין הגרלות או הימורים אסורים. החברה לא תאשר את העסקה אם מדובר בשירות לא חוקי במדינה בה הוא ניתן, וגם אם החיוב נעשה מכרטיס אשראי של לקוח ישראלי. כלומר, החברות לא יוכלו לכבד עסקה של לקוח ישראלי באתרי הימורים לא חוקיים.

הוראה נוספת נוגעת ליחסים בין חברת כרטיסי אשראי לבתי העסק שעמם היא מתקשרת כדי לסלוק את העסקות (להעביר את הכסף מחשבון הלקוח ש"גיהץ" את הכרטיס לבית העסק). על-פי הטיוטא, חברת כרטיסי אשראי לא תתקשר עם בתי עסק בהסכם לסליקת עסקות במסמך חסר, בין אם בישראל או לא בישראל, אלא אם היא יודעת שמדובר בפעילות בתחום שהוא חוקי.

בענפים עתירי סיכון, חברת כרטיסי האשראי תוכל להתקשר בהסכם עם בתי עסק רק אם מצויה בידה חוות דעת משפטית לפיה תחום פעילות בית העסק אינו מהווה הפרה של הדין (למשל פרסום דבר תועבה ובו דמותו של קטין, הימורים אסורים ושיווק אסור של סמי מרפא). חוות הדעת המשפטית תתייחס לחוק החל על כל הצדדים לעסקה - בית העסק וכן מתווכים ומאגדים שמספקים לחברת כרטיסי האשראי שירות מול בית העסק - אם הם מצויים במדינות אחרות.

תנאי נוסף להתקשרות החברות עם בתי עסק בענפים אלה הוא שהחברות ינקטו במועד ההתקשרות באמצעים כדי לוודא שבית העסק לא מספק את השירות ללקוחות במדינות שהחוק בהן אוסר על עסקות מסוג זה. חברות כרטיסי אשראי יישמו את זה לכל הפחות ביחס לגבי לקוחות ממדינות החברות ב-OECD. חברת כרטיסי האשראי תבצע ביקורת על בתי העסק באופן שוטף לוודא את העמידה בתנאי זה, והיא תקבע נהלים כדי לוודא שהיא עצמה עומדת בכל הדרישות שקובע החוזר.

בנוסף קובעת הטיוטא כי דירקטוריון של חברת כרטיסי אשראי יקבע מדיניות ליישום ההוראה.