סיורי אוכל במוזיאון ישראל

במסגרת פרויקט ההתחדשות של מוזיאון ישראל, אנו עוסקים בפיתוח תוכניות חדשות ובהן מגוון הצעות למבקרים סביב נושאים שונים. אוכל הוא אחד הנושאים המסקרנים והאהובים על מבקרים במוזיאון והם מוזמנים ליהנות מסיור במוזיאון בנושא אוכל ואחריו לסעוד את ליבם במסעדה.

להלן שלושה סוגי תוכניות שאנו מפעילים במסגרת המוזיאון.


1. דפדפת / קטלוג לביקור עצמאי בנושא אוכל (רעיון וכתיבה: ליהיא ספיר):

אנו מפיקים דפדפות איכותיות המציעות מסלולים לסיור עצמאי במוזיאון. כל דפדפת עוסקת בנושא אחר:

• "מסלול האוכל" - יציג יצירות אמנות במוזיאון העוסקות באוכל;

• "המסלול הרומנטי" - יפנה את המבקרים ליצירות העוסקות באהבה ויחסים;

• "מסלול הפחד" - ידריך בין הגלריות המציגות דימויי מסתורין ואימה.

החוברת של מסלול האוכל היא אחת האטרקטיביות והמעניינות מבין המסלולים. החוברת מלווה בתצלומים של יצירות האמנות ומלווה בטקסטים קצרים של הסבר, בציטוט של אמן / איש רוח אשר מתייחס למשמעותו של האוכל בחיינו וכן ציטטה מתוך שיר / סיפור / מחזה העוסק בנושא האוכל. הדפדפות יוצעו לקהל בכניסה למוזיאון בתשלום סמלי של חמישה שקלים.

2. סיור תיאטראלי "לאכול עם העיניים": (כתיבה ובימוי: ג'ויס קליין):

חוויה מיוחדת במינה המציגה התבוננות מסוג אחר ביצירות אמנות וחפצים המוצגים במוזיאון. אנו מציעים סיור המונחה על-ידי שחקנית מקצועית אשר מדריכה את הקבוצה בין מוצגי המוזיאון העוסקים באוכל. סיפור המסגרת של ההצגה: אודליה חולמת על תוכנית בישול בטלוויזיה. היא מחפשת גימיק חדש ומוצאת אותו בין יצירות האמנות שבמוזיאון ישראל. דרך היצירות היא מעבירה לנו מבט חדש ומרענן על אמנות, אוכל, מתכונים ומה שביניהם - זהו סיור צבעוני עסיסי ומלא טעמים. הסיורים נערכים על-ידי המחלקה לתוכניות תרבות לקהל הרחב. להזמנות: 02-6708960.

3. סיור מודרך "אמנות ואוכל": (צוות ההדרכה של המוזיאון):

הנחת היסוד של הסיור היא לראות מוצגים במוזיאון שקשורים באוכל והפקתו. בכל היצירות משתתף האוכל ומרכיב את עיקר היצירה. בחרנו שלא להראות יצירות שמציגות אוכל כסמל או חלק מתפאורה, אלא האוכל כאלמנט מרכזי ומוחשי ביצירות / מוצגים. כמו-כן, הקו המנחה היה לבחור מכל גלריה 3-2 עבודות כדי לתת מבט מקיף על העושר המוזיאלי שיש לנו בגלריות וכן לעמוד על המרכיבים החשובים בתחום תרבות האוכל (מזון יסוד כמו לחם, מוצרי חלב, בשר, יין, מתוקים, אוכל ישראלי, מזון מהיר ו"וניטאז".

ארכיאולוגיה:

• חיטה וקטניות: גרגירי החיטה הקדומים ביותר ומתוארכים ל-10,000 שנה לפני זמנינו. מוצגים בגלריית הפרי-היסטוריה לצד מגל קדום וכלי טחינה. יש קטניות נוספות המוצגות כמו פיסטוקים, אגוזים שנמצאו ליד שרידי מדורה, תאנים, תמרים ועדשים. שרידי המדורה שלצידה נמצאו קליפות האגוזים מתוארכת ל-780 אלף שנים לפני זמנינו. צלמיות המתארות את זרעי החיטה הצביעו על חשיבות ביות הדגנים והפקת הלחם בעת ההיא כמו היום;

• חלב: מחבצות מלפני כ-6,000 שנים נמצאות בגלריית הכלכולית ומצביעות על הישגים בתחום עיבוד החלב והפקת מוצרי חלב בעת ההיא בדומה לתהליך שחל עד היום;

• יין: בתצוגה של יוון העתיקה מוצגים כלים ששימשו במשתה היווני: כלי לאחסון יין, מים, כלי מזיגה, מצקות, כלי שתיה ועליהם סצנות הכנת היין למשתה מצביעים על החשיבות והטקסיות שזכה לה המשקה היוקרתי מאז;

• כלי לברווז: בתצוגה של מצריים כלי עשוי בהט כמעט יחידאי המציג את ההשקעה העצומה שהייתה במצריים לפולחן המוות. הכלי דמוי ברווז מחולק לשני חלקים נועד לאחסן ברווז לצורך קיום המת בעולם הבא.

אמנות ותרבות יהודית:

כלי לחינה מאפגניסטאן ובו גבישי סוכר מעוטרים ומחוברים לידיות כחלק מן המתוקים שהוגשו בעת השמחה. הרבה עדות בגולה נהגו לחלק מתוקים בטקסי חינה וחתונה כסמל וברכה לחיים טובים ומתוקים. מנהג שמוצאים בכמה עדות ובעיקר במרוקו שם המנהג ממשיך עד היום והובא גם לארץ.

• תבלינים: שרשראות לכלה משובתים בחרוזים עשויים מיציקות של תבלינים לצורות עם דגמים צמחיים. נפוץ בעיקר בג'רבה. ריח התבלינים העז נועד לסילוק שדים והגנה מפני עין הרע.

אמנות:

• פופ ארט: טום ווסלמן מציג על-גבי יצירה גדולת מידות כריך ממזנון מהיר, פחית באדוויזר וקופסת סיגריות כחלק מתרבות הצריכה האמריקנית בשנות ה-70. בנוסף, ניתן לראות ליד המסעדה את פסל התפוח של קלאוס אולדנבורג שגם הוא מייצג תפיסה דומה של תרבות הפופ ארט שרווחה באמריקה בשנים אלו;

• סביח: של שחר מרקוס. עבודת וידאו של אמן ישראלי מוצגת בגלריות המאה ה-20 לצד יצירתו של פולוק. היצירה העשויה כולה מאוכל מייצגת מחווה לעבודת ציורי הפעולה של פולוק בשנות ה-70 ומשחזרת את דרך עבודתו אך לא בצבע אלא במאכל העירקי שהפך כאן בארץ כמעט ללאומי;

• שולחן נושם: ימאגוצ'י, אמן יפאני יצר לערוכה "פעימות" מיצב הבנוי משולחן שאורכו 9 מטרים העומד בטכנולוגיה מיוחדת על ארבע רגליים ועליו מונחים בעיקר מוצרי מזון לצד עציצים, מכתבים, קיפולי נייר ועוד. עיקר השולחן הוא השפע שיש כאן. השימוש בחומרים אמיתיים מגלה את התכלותם של מוצרי המזון ומצביעה על היבט הווניטז בטבע הדומם אך כאן הטבע "פעיל" והמוצגים מתחלפים מידי פעם. יש שיחה על התכלות, על מחזוריות, על שילוב תרבויות (מזרח אסיה ומערב) תרבות השפע לעומת המינימליזם היפני.

הסיורים נערכים על-ידי מחלקת ההדרכות.