"אמצעי התקשורת צריכים ליידע את הקוראים בקו המערכתי, בשקיפות, ולא להציג עמדות ופרשנויות כביכול אובייקטיביות" - כך אמר אמש (יום א', 20.2.11) שר התקשורת
משה כחלון. בטקס השנתי של האגודה לזכות הציבור לדעת, אמר עוד כי קשה לדעת היום אם העיתונאים והפרשנים מביאים את דעתם המקצועית ואת ידיעותיהם ומחשבותיהם או שהם מציגים לציבור את עמדותיהם האישיות במסווה של פרשנות מקצועית.
בדברו לפני כ-200 אנשי התקשורת והאורחים בטקס התייחס גם לפעילות התקשורתית של ישראל בעולם. לדבריו, במצב הנוכחי אירועים כמו אירוע המרמרה נמשכים דקות בודדות בלבד, אולם הקרב התקשורתי בנושא נמשך חודשים ארוכים. "לצערי", אמר השר כחלון, "ישראל לא שמה דגש מספיק על התקשורת ואנחנו לא נוחלים הצלחות בנושא".
הזוכים בפרסים בטקס השנתי של "האגודה לזכות הציבור" לשנת 2011 הם: אתר לאטמה, העיתונאי חאלד אבו טועמה, העיתונאי
נחמיה שטרסלר ומאיה בן-אהרון, דוקטורנטית מאוניברסיטת בר-אילן.
קרולין גליק, מייסדת לאטמה, אמרה ש"אנחנו שמים הכל על השולחן ונוקטים בעמדה ציונית". לדבריה התקשורת הישראלית לוקה בחסר ותיאור המציאות על ידה הוא אבסורדי".
אבו-טועמה אמר כי "עיתונאים בתחום סיקורו כבר אינם 'חיילים' של השלטון. אט אט הם הבינו את תפקידם. מדיה חופשית יכולה להתקיים רק באווירה חופשית, דבר שאינו מתקיים תחת שלטון החמאס בעזה".
שטרסלר אמר כי "ידיעת הציבור אינה זכות אלא חובה. הציבור חייב להתבונן בטלוויזיה, באינטרנט ולהקשיב לרדיו. אם לא תדע - לא תוכל להצביע אחת לארבע שנים. לשם כך חייבים תקשורת אמינה וישרה, שבודקת עובדות". כדוגמה לחובה לבדוק טוב את הידיעות, הביא שטרסלר את דוח העוני ולפיו 40% מהמשפחות בהן יש מפרנס יחיד נמצאות מתחת לקו העוני. "בעקבות זאת", סיפר, "פניתי למוסד לביטוח לאומי ומתברר כי 'עובד' הוא מי שעבד שעה אחת בלבד בשלושת החודשים האחרונים...". לדבריו, כלכלה אינה המדע הכי מדויק שיש ולא ניתן היה לצפות מהפכות כלכליות שהתרחשו בשנים האחרונות".
