היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית עצרה (יום ב', 21.2.11) כמה עשרות חשודים, המעורבים בפרשה של השתלטות, תוך שימוש באלימות, על חברות בקשיים, וסחר בחשבוניות מס פיקטיביות בסכומים שהגיעו לכמיליארד שקלים.
המעצרים בוצעו לאחר חקירה סמויה שהתנהלה ביחידה, בשילוב משרד חקירות מכס ומע"מ תל אביב והיחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות ברשות המיסים.
שופט בית משפט השלום בתל אביב,
יובל גזית, האריך בשבעה ימים את מעצרם של רוני בראנס שלמה עזרן, להם מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים, זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש בחשבוניות פיקטיביות, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות מס הכנסה. לדברי החוקרים, בראנס הוא החשוד המרכזי בפרשה.
מעצרם של דוד שבת ויעקב אברג'ל הוארך בשלושה ימים, ואילו מעצרו של אלון וניני הוארך בארבעה ימים. מעצריהם של ז'קי בטשון, אילן עמר,
חנן אפרתי, דני ביטון, יורם חיון, דוד דאואן, מישל אואנונו, מיכל פפו, אריה בוחניק, ליאור וזנה, חי מכלוף ורודי בן-בסת הוארכו ביממה אחת בלבד, למרות שהמשטרה ביקשה תקופות ארוכות יותר. מנשה רסולי נשלח למעצר בית בן שלושה ימים, ואילו אילן שפק והאשם אלעברה שוחררו בערבויות מזעריות.
החקירה נפתחה לפני מספר חודשים, בעקבות מידע שנצבר ביחידות המדוברות אודות רשת מסועפת ומאורגנת היטב של מפיצי חשבוניות מס פיקטיביות ומזויפות.
בחקירה נחשפו שיטות פעולה של פתיחת חברות פיקטיביות, הרשומות על שמות אנשי קש, הפצת חשבוניות בכמיליארד שקלים, שהמע"מ בגינן הוא 160 מיליון שקל, והשתלטות על חברות בקשיים.
החשדות העולים מהחקירה הסמויה הם סחר בחשבוניות מס פיקטיביות,
הלבנת הון, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, דיווח כוזב לרשות המיסים, סחיטה ואיומים, הלוואות בשוק האפור ללא דיווח לרשות המיסים ועבירות על יצוא ויבוא.
שיטת הפעולה של הרשת הייתה לפנות לבעלי עסקים שנקלעו לקשיים, ולהציע להם הלוואה מחברה שבבעלות החשודים או אנשי קש. לדוגמא, אם בעל עסק קיבל הלוואה של מיליון שקלים, הוא קיבל מהלווים חשבונית מס פיקטיבית בגובה של 2.5 מיליון שקל (חשבונית על חומרים / סחורה / עבודה שכלל לא סופקו בפועל).
החזר המע"מ בגין החשבונית הוא 400,000 שקל וזהו גם סכום הריבית שבעל העסק התחייב להחזיר לחברה המלווה. לפיכך, הריבית היא "על חשבון" מע"מ, כיוון שבעל העסק מתקזז במע"מ בגין החשבונית הפיקטיבית. בנוסף, בעל העסק דרש את ההוצאה בספרי העסק ומקטין בכך את ההכנסה החייבת שלה במס הכנסה.
במקרים בהם הלווים לא עמדו בתנאי ההלוואה, השתלטו המלווים על העסק ועל חשבון הבנק שלו הפיצו חשבוניות פיקטיביות על שם העסק ואף משכו כסף מחשבון העסק. בתמורה להלוואות מסרו בעלי העסקים שנקלעו לקשיים המחאות עתידיות הכוללים את סכום הריבית ואת המע"מ.
