פרויקט הנתיב המהיר נועד אומנם להציע לתושבי ירושלים כניסה מהירה יותר לתל אביב - אך בקרוב יוצע גם שירות תחבורה ציבורית לבירה. ל-TheMarker נודע כי זכיינית הפרויקט תשיק בקרוב שירות שאטלים מחניון "חנה וסע" שבמחלף שפירים לירושלים.
מדובר במיניבוסים שתפעיל חברת נהור - החברה המפעילה את הנתיב המהיר - בתדירות של אחת ל-20 דקות. עלות הנסיעה תהיה כנראה כ-20 שקל לכיוון אחד, או כ-36 שקל עבור כרטיס הלוך ושוב. החנייה בחניון עבור נהגים שיעשו שימוש בשירות האוטובוסים לא תהיה כרוכה בתשלום.
השירות נועד לתת מענה לתושבים ביישובי הספר של גוש דן, הנעדרים תשתית תחבורתית זמינה לירושלים. עם זאת, קשה להאמין כי השירות יצבור פופולריות , משום שחניון הנתיב המהיר מנותק מרשת התחבורה הציבורית הארצית, ולכן השימוש בשירות יחייב ממילא שימוש ברכב.
בטקס חנוכת הפרויקט בינואר הצהיר שר התחבורה, ישראל כץ, כי משרדו יפעל לשילוב החניון בתוואי קווי התחבורה הציבורית באזור - ואולם מהלך זה טרם נעשה. האוטובוסים הנוסעים כיום לתל אביב זוכים במעבר חופשי בנתיב המהיר - בעוד שקווי אגד בקו ירושלים-תל אביב, למשל, דיווחו על קיצור זמן הנסיעה בבקרים מ-80 דקות ל-58 דקות בלבד. ואולם, קו ירושלים-תל אביב נחשב לאחד הקווים המרכזיים והרווחיים של אגד, בעוד שנהור היא חברה-בת של החברה המתחרה, דן.
בנוסף, נתקל פרויקט הנתיב המהיר בקשיים בשירות הדומה שמציע הפרויקט בכיוון ההפוך. זכיינית הפרויקט מציעה כבר היום מערך הסעות מיוחד בשאטלים ללא תשלום, מחניון "חנה וסע" בשפירים בשני מסלולים: לאזור הקריה בתל אביב (דרך מרכז העיר) ולאזור הבורסה ברמת גן. תכלית השירות היא לשכנע נהגי רכבים פרטיים להשאיר את רכביהם בחניון בעל 2,000 מקומות חנייה - ולהיעזר במיניבוסים החינמיים שיוצאים לגוש דן אחת לחמש דקות בשעות השיא של הבוקר ואחר-הצהריים, ואחת לרבע שעה בשאר שעות היום. ואולם, לאחר חודש וחצי של הפעלה, נספרים בממוצע מדי יום 500-600 חונים בלבד - שחלקם עושה שימוש בנסיעה משותפת (carpool) ולא בשירות השאטלים החינמי.
יש לציין, כי במסגרת הסכם הזיכיון בין זכיינית הפרויקט, שפיר הנדסה לבין המדינה, קיבלה הזכיינית אופציה לביצוע פרויקט דומה בכניסה לירושלים. מדובר בהסבת הנתיב השמאלי בכביש 1, מסיבוב מוצא עד גינות סחרוב, לנתיב מהיר בתשלום. התשתית בנתיב זה הוכשרה לפני כשנתיים, אולם הסבתו לנתיב אגרה סוכלה בידי ועדת הכלכלה של הכנסת. כמו-כן, סבל הפרויקט המתוכנן מהתנגדות ראש עיריית ירושלים לשעבר
אורי לופוליאנסקי, וכן מצד ראש העירייה המכהן,
ניר ברקת, לאור העובדה כי פתיחת כביש 9 ממילא הפחיתה את נפחי התנועה בכניסה לעיר.
בינתיים דחתה המדינה את האופציה שניתנה לשפיר עבור ביצוע הפרויקט עד אמצע 2011 - במטרה להביא אותו שוב לאישור ועדת כלכלה. במסגרת הסכם הפשרה שנחתם לפני כחצי שנה בין המדינה לשפיר, נקבע כי אם המדינה תיאלץ לבטל את האופציה להקמת נתיב מהיר בכניסה לירושלים - היא תפצה את שפיר בסכום שווה ערך לאובדן שמונה שנות רווח מפרויקט זה.
